מה דעתכם - האם השיר

מה דעתכם - האם השיר

אסוף את המעשים את המלים הזכרונות כמו יבול ברכה כבד משאת של עמרם פרת כמדומני הוא שיר המתאים לראש השנה או לסוכות? למרות שהשורה האחרונה היא עוד יחונן את עפרה בתום תשרי
 
אסיף

הוא שמו של השיר, ולכן אולי סוכות אבל "ואין יותר נדרי ואסרי" אז גם יום הכיפורים מצד שלישי המעשים נאספים, נמדדים ונשקלים בראש השנה ובסוף כאמור: עוד יחונן את עפרה בתום תשרי - אז אפשר בכלל בשלהי החודש זו התשובה שלי. עזרתי לך? ובהזדמנות זו תיקון: "את המילים והאותות" ואת המילים כתב איתמר פרת. לחן: נעמי שמר
 

אוֹחַ

New member
ואין יותר גבעול חולם על שבולתו.../images/Emo8.gif

זה בכלל שיר של סוף, לא של התחלה.
 
תודה לשניכם....אצלנו

בקיבוץ מבצעים את השיר הזה באופן ממש מסורתי בסוכות שתי סולניות שרות אותו וכל שנה אני שוברת את הראש אם השיר מתאים לסוכות או לראש השנה בעיני הוא יותר מתאים לראש השנה בגלל האוירה של השיר וגם בגלל חלק מהמלים מצד שני כמו ששבולת אמרה זה נקרא אסיף ואסוף את המעשים ונכון- זה אותות ולא זכרונות
 
אגב שיבולת - המילה יחונן

היא בכוונה של לחון? ואין יותר גבעול חולם על שיבולתו ואין יותר נדרי ואסרי רק הבטחת הרוח כי הגשם בעיתו הוא יחונן את עפרה בתום תשרי השיר הזה תמיד מעביר בי צמרמורת
 
דקדוקי עניות

האם השיבולת בשאלתך היא פנייה אליי או שהתכוונת לשיבולת שבשיר? בין כך ובין כך אני כבר כאן והנה תשובה קצרה: "אתה תקום תרחם ציון כי עת לְחֶנְנָהּ כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יְחֹנֵנוּ" (תהלים קב, יד-טו) השורש הוא חנ"ן ומשמעו: לרחם, לאהוב ושוב עליי לתקן את הציטוט מהשיר: עוד יחונן את עפרה
 

אף אחד1

New member
תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים עפרות

ארצנו... ישנה קרבה רבה בין לחון ובין יחונן. שתיהן משורש חנ"ן. לחון משמעו הרגיל בעברית של ימינו הוא למחול, להעניק חנינה. אך בעברית המקראית פירושו לנטות חסד, לרחם. יחונן משמעו ייטה חסד, ירחם, יביע אהבה רבה. (כל פירושי המילים נלקחו ממילון אבן שושן). אני נוטה לחשוב, שהמשמעות של יחונן במילים "יחונן את עפרה" היא ירחם על עפרה, ייטה חסד לעפרה (ע"י הרווייתה במימיו), ולא במובן של ימחול, ייתן חנינה (שזה חסר מובן למדיי).
 

hillelg

New member
הלחן של השיר

בהחלט נושא אופי של 'ימים נוראים'. וגם האווירה שלו, בלי הלחן. על כן נראה שמדובר בר"ה-יוה"כ, ולא בחג הסוכות, הנושא אופי של שמחה דווקא ('ושמחת בחגך'; שמחת בית השואבה, וכו'). אמנם מדובר על 'אסיף', המזכיר את חג האסיף, אך כל חודש תשרי הוא החודש בו אוספים מן הגורן ומן היקב. ואגב, אם זכרוני אינו מטעני, זהו לא שיר על חג, אלא שיר על מוות.
 

מוגג

New member
נמק.

יש מוות בשיר אך הוא נראה כמוות עונתי עם תקוה לצמיחה מחודשת. זה נשמע כמו שיר סיכום (אסיף) אך לאו דוקא כהספד. לא כל סיכום הוא סופני.
 
למעלה