מה דעתכם בשונא

[mich78]

מה דעתכם בשונא

קשישים שננטשו בזמן המלחמה ...

 

[גלבועא]

למרות יחסי הרעועים עם אבי

לא הייתי מסכים לנטישה מהסוג הזה. כמו שאני מכיר את שני אחיי מייד היה מוחזר או לביתו או למקום שמתאים לו.

 

[m i t a l y]

נקרא נורא ../images/Emo10.gif

ובלתי ניתן להבנה, מצד שני, כנראה יש א/נשים אשר רואים בהוריהם מעמסה, יש מערכות יחסים כאלה עם הרבה משקעים וכעסים מהעבר, ואז הא/נשים האלה מורידים מעצמם אחריות ושולחים את הוריהם לעזאזל.

 

[ה ר מ י נ ה]

זה קורה גם בעת שלום

יש קשישים רבים שלא זוכים כמעט (או בכלל) לביקור הילדים שלהם.

 

[רותהמואביה]

מערכות יחסים בין הורים וילדים

מורכבות. הן לא נבנות ביום ולא נהרסות ביום. אמי היתה אשה קרה וקשה שום דבר ואף אחד לא מצאו חן בעיניה. גם כאשר היתה זקנה מאוד ונזקקה לעזרה לא היתה נחמדה. בכל פעם שאחותי היתה מבקרת אותה, היתה באה ליום שלם ועומדת לרשות אמי לעזור לה בכל מה שתרצה, היתה זוכה לביקורות והעלבות, כמו את שמנה, איזה שמלה את לובשת, איזה תסרוקת יש לך, אחותי היתה מבשלת לה ואמי בהפגנתיות לא היתה אוכלת, כי זה לא טעים לה.. ואחותי בנאמנות נסעה (שעה נסיעה לכל כוון) פעם בשבוע לבקר אותה במטרה לעזור לה, אבל אמי תמיד אמרה לה שהשכנה (שעוזרת לה בשכר) עושה את זה טוב יותר ממנה, בלי בושה אמרה לה את הדברים האלה. אני הייתי באה לעתים יותר רחוקות לבקר את אמי, לא במטרה לעזור לה, אלא ביקור נימוסין, יושבת שעה והולכת, לי היא לא העירה אותן הערות שהעירה לאחותי . עם אחותי השלישית היא לא דיברה 20 שנה , עד יום מותה לא דברה עם בתה. אז לא צריך לשפוט ילדים שלא באים להוריהם (או כמו שקוראים לזה מזניחים את הוריהם, לא כל ההורים הם סוכריות ולא כל ההורים גידלו את ילדיהם באהבה. כשאמי נפטרה אף אחת מארבע בנותיה לא הזילה אפילו דמעה אחת. נ.ב. גם אבי אכל ממנה מרורים וירד ביגון שאולה, הוא היה חולה והיא לא היתה מוכנה לטפל בו, לא לבשל לו ולא לסעוד אותו. לפעמים צריך לשפוט את ההורים ולא את הילדים.

 

[גלבועא]

יש הרבה בדברייך

דא עקא שהענין הוא שמלחמת לבנון השניה שימשה קטליזטור להרבה לזנוח את הוריהם,על פי המאמר, וזה נשמע כמו אותם הורים שנולד להם ילד פגוע והם בורחים מבית החולים כדי לא לקחת אותו. אני רואה בניצול ההזדמנות הזו משהו "מאוס" באמת. זה מזכיר לי את אלה שבקושי יש להם הכנסה אבל הגישו תביעות למס רכוש בהיקף של חצי מליון ש"ח. זו בדיוק התכונה המבחילה של מר ישראלי וגברת ישראלי. מצד אחד הם יאמצו בחיבה מפונה מהצפון ומהצד השני ינטשו באחת את הוריהם.

 

[ואו הבנתי]

קשה לשפוט התנהגות אנשים

בזמן מלחמה. חרדת המלחמה גורמת לאנשים להתנהג בצורה לא "נורמלית" . הם נוסעים ממקום למקום, כי הם לא מרגישים מנוחה. במצב כזה קשה לטלטל אנשים זקנים וסיעודיים. אני לא שופטת אנשים כאלה בחומרה. בכלל מהכתבה מריח משהו צדקני. יש גם הורים שלא ראויים שילדיהם יבקרו אותם למרות מצוות כיבוד הורים. כי הם פשוט רעים.