לופר הוא סרט נחמד, לא יותר, מרגיש מפוספס
אבל בלי קשר שאלה, לא מפריע לכם שמי שמספר את הסיפור זה מישהו שמודע למותו ?
כמו באמריקן ביוטי שמתחיל ב"זו הייתה השנה האחרונה של חיי" או משהו כזה... - הרי זה כבר משפט בעייתי מבחינה לוגית, אלא אם כן המספר הוא רוח רפאים
וגם בלופר הוא מספר לנו על עצמו ועל ההחלטה שלו ברגע האחרון להרוג את עצמו
בלי קשר לזה הסרט עצמו לא ממש מצליח לדעתי לרגש/להתרומם/למתוח
כן אהבתי את האווירה אבל אם נחשוב על ברוס וויליס בסרטים עתידניים אז אין מה להשוות עם 12 הקופים הענק ועם האלמנט החמישי....
אפילו מ"קוד מקור" שראיתי השבוע פעם שניה נהנתי יותר ...
בקיצור זה סרט שכאילו מנסה להיות כמו הסרטים הגדולים ויש בו את כל האלמנטים אבל אין בו שום דבר מקורי והוא פשוט לא מצליח לרגש (הרומנטיקה לא משכנעת, הבדיחות שחוזרות על עצמם מעייפות - כל הקטע של "קיד" שכל הזמן יורדים עליו, זה פשוט נראה משהו שהיה אמור לרדת בעריכה, סצינות אקשן ממוחזרות ולא אמינות, ועוד...)