מה דעתך על "שמנה"

עופר 123

New member
מה דעתך על "שמנה"

איך אתן מרגישות עם התואר "שמנה"?
האם זה תיאור גוף ניטרלי עבורכן, או שהוא נושא עמו הרבה מאוד משמעויות שליליות?
אתן מסתפקות (ואולי מתגאות) במילה שמנה, או שאתן מעדיפות "במידה גדולה", "שמנמנה", "מלאה" וכו'?


עופר,
שמן ומבסוט,
חוץ מימי א',
אבל אז אף אחד לא מבסוט.
 

גליוש 450

New member
לצערי המילה הזאת אף פעם לא באה לבד

אין לי בעיה עם המילה אלא עם השליליות שמוסיפים לה. בדך כלל זה בא עם צרוף מסויים כמו שמנה מגעילה, שמנה כמו (בחר את בעל החיים הגדול שאתה מכיר - פרה, היפופוטם, לוויתן וכו)

אך גם מישהו עם משקפיים נקרא מישקפופר כמילת גנאי לעיתים, ומישיהי גבוהה נקראת ג'ירפה לפעמים, מישהי רזה יכולה להיקרות מקל וכו.

יש נטיה להפוך תכונות גוף לגנאי משום מה.

(מזכיר לי שפעם - כשעבדתי עם אנורקסיות - אחת מהן אמרה לי שהיא מרגישה שמנה כמו ציפור! איך הגיעה לזה שציפור שמנה אין לי מושג)
 

dify

New member
הכוח בידיים שלנו

נכון שנהוג להשתמש במילה שמנה כמילת גנאי, אבל כשהיא נאמרת כלפי היא נאמרת כתיאור מצב, אני מחייכת ואומרת- נכון! :) מה שנכון-נכון, לא ניתן להעליב אותי במה שאני יודעת וחיה איתו בידיעה מלאה.


ובכלל, אחרי שהטיפש של הכיתה קרא לתלמידה הכי מבריקה בכיתה שלנו "יא טיפשה", הבנתי כמה אין למילים הללו שום כוח כשהן לא מכוונות נכון... והרי ברור שהיא לא תעלב ממנו, היא יודעת שהיא חכמה ממנו פי כמה וכמה...

אז כן,מרגיז אותי עצם זה שהמילה שמנה משמשת כמילת גנאי, בעולם האבסורדי הזה שבו אנשים מתעסקים יותר בחיצוני מאשר במהותי (אבל אני מודה שזה ממש לא האבסורד היחיד בעולם...)
אבל אם מישהו רוצה לספר לי שאני שמנה, וואלה, שידע שיש לי מראה בבית ואני כבר יודעת את זה :)
 

polegra

New member
אין לי יחס מיוחד , אבל תלוי מה הטון וההקשר

אני שמנה, לא מתווכחת עם זה. אני מאוד מאוד שמנה
אז מה?
אם ילד אומר היא שמממממנהההההההה אין לי בעיה, אני מחייכת ואומרת נכון לעומת ההורים המשתיקים. אני שמנה. זה לא מילןת גנאי, זה לא כבוד גדול זה תאור מצב
לא מנסה לייפות להקטין
אני טלי ואני שמנה. אז מה???
 

Blue Rose

New member
אתמול הייתי שמנה...

הגיעה חברה מהגן אלינו לבלות אחה"צ...
הילדים לא הסתדרו כ"כ, הם לא כל כך קרובים בגן והוא הזמין אותה כי לא היה לו מישהו אחר להזמין...
אז בעזרת קצת קסם הורים...החלטנו להכין עוגיות זנגוויל...
גם בבית החדש המטבח קטן ושני ילדי גן על כסא וגם אמא- אין מקום...אז הזכרתי להם..."תנו לי מקום, מה? שכחתם שאני שמנה?"

כן, אני שמנה!

יש לי את כל הנתונים..זה מתאר את החיצוניות שלי מצויין וכל עוד אני לא נותנת משמעות ל"טונים" ואני משתמשת במילה הזו כמו שאני חושבת שצריך להשתמש בה...
אני מנטרלת כל שליליות שקשורה אליה...

לא זכורה לי הפעם האחרונה שמישהו קרא לי שמנה בטון שלילי...כן, ילדים שרואים אותי אומרים וואוו איזו שמנה... היה לי אפילו ויכוח עם ילד אחד - מי יותר שמנה- אני או מישהי אחרת...
הכל בטון של...מה פיתאום...אני יותר שמנה...(עם חיוך של ניצחון...) והוא מתווכח איתי כאילו שאני לא זוכה בתחרות... זה היה ממש מצחיק, שנינו צחקנו...

להגיד עלי שאני שמנה היום זה כמו להגיד זאת עם הכפכפים הורודים...או הקעקועים...או הקוקו המבולגן...

כן, אני שמנה. זאת לא מילה רעה. ואם אני לא ארגיש שהיא רעה- גם כשמפנים אותה אלי כרעה...אז כל ה"כח השלילי" שלה...יעלם ..והיאת תישאר מה שהיא- מילת תיאור פשוטה- כמו כל תיאור אחר...

רוזי! השמנה עם הכפכפים הורודים שלא ישנה כמעט בלילה...
 
אני שמנה אנד איי לייק איט!

טוב נו, לא כזה "לייק איט"...
אבל אני שמנה ואין לי בעיה עם המילה, אני עצמי משתמשת בה הרבה מאוד.
לא אוהבת ולא אהבתי אף פעם שקראו לי מלאה או כל מיני כאלה.
תמיד אומרים 'מלאה' כדי לרכך את תחושה אבל זה בולשיט!
אני שמנה וככה אני וזה מה שיש, אין לי שום סיבה להתחבא ולא להשתמש במילה הזאת, בדיוק כמו במקרה המאוד היפוטתי בו הייתי רזה.

תקראו לי שמנה כמה שבא לכם!
 
אני אומרת על עצמי שאני שמנה

כי אני לא אוהבת את מכבסת המילים הזו. מלאה, עגלגלה, גדולה... זה סתם. ועם כל הכבוד אני לא בחורה עם 5 קילו עודף, אני פאקינג מידה 50. זה לא מלאה.

אני רוצה שלהגיד שמנה יהיה בדיוק כמו להגיד גבוהה, אדמונית, בעלת אף סולד או רגליים קצרות, בלי כל המשמעויות שאנחנו מעמיסים על המילה.

עם זאת, אני יודעת שרוב הנשים לא חושבות ככה ונעלבות מהמילה... אז על מישהי אחרת אני לא אגיד שמנה גם אם היא גדולה ממני פי 3, אלא אשתמש באחת המילים האחרות... עד שילמדו שזו סתם עוד מילת תואר וזה הכל.
 
אני שמנה

ואני בעיקר שמנה מנחת כשאני רואה את הפרצופים הנדהמים של אנשים אחרים כשאני אומרת שאני שמנה בעוד הם מתפתלים מאחורי "עודף משקל" "מלאה" "עגולה" ו"פלאס סייז".
 
קשה לי שאנשים זרים קוראים לי שמנה

אני מודעת לעצמי.
אני יודעת שאני שמנה.
אני רואה מה שאנשים אחרים רואים ואני יודעת שאנשים מודעים למימדים שלי.
אבל משהו בפנים גורם לי תמיד לסלוד מהמילה הזאת.. אולי בגלל כמו שאמרו מעליי זה תמיד היה מצוות למילים עם קונטציות שליליות (כמו שמנה מכוערת שתמיד איכשהו התקשרו אחת לשנייה אחרי שילדים בקייטנה קראו לי בגיל 12)
ואפילו אם זה נאמר בסתמיות או כמחמאה, אני תמיד נפגעת מזה כאילו הצליפו בי בשוט
אני זוכרת שיצאתי עם בחור והוא אמר לי "איזה שמנה סקסית את" ורציתי לבכות ממנו..
 
למעלה