מה גורם לנו להשמין?

[נורית החורש]

מה גורם לנו להשמין?

חלק מהזמן הפנוי שנותר לי ( ככה זה שנוצרות שעות נוספות ביממהבעקבות הג'ט לג בחזרה ) מוקדש בימים האחרונים למצוא תשובה לשאלה שלמעלה.
אם תסתכלו סביב בארצות הברית תוכלו לראות נשים, גברים וילדים שמנים. כן, חשבתי איך לכנות את התופעה בפוליטקלי קורקט התואם ,אך המגפה נקראת השמנת יתר ואנחנו צריכות להתבונן המראה הפנימית וגם זו הרגילה לא מסתירה מאיתנו בעצם כלום.
כן, אנשים בXXL באומה שעולה וגדלה.
ולמה זה בעצם?
אז חלק מהתשובות במאמר המצורף.
וחלקן? בטח שנוכל להוסיף ולהבין מה גורם להם ולגם לנו להשמין.

אז תובנותיי ( בנוסף ) להלן:
ריבוי מזון מהיר, זמין וזול.
תרבות של אכילה כבילוי.
תרבות שמקדשת צריכה זולה ולכן מיישמת את האמור לעי"ל.

ובניו-יורק רואים המון אנשים רצים בפארק וברחובות.
תרבות הספורט חובקת את הניו יורקים בתלבושות אופנתיות מותאמות, אוזניות המאפשרות הצמדות למוסיקה מועדפת או מאמן אישי בסמארטפון.
והרצים - רזים...

בגדים, ד.א. יש בכל המידות והגזרות והצבעים בכל מקום - וזה כיף אמיתי.

אז......
איפה אנחנו כאן?
מה הבחירות שלנו?
( של האוכל שנכנס לבית, שנבחר כאשר אנחנו יוצאות לאכול בחוץ )
אילו צרכניות בריאות אנחנו עכשיו ובעצם איפה היינו רוצות להיות?

 

[ורדה וזהו]

אני רואה את זה כמעגל שמטיס כלפי מעלה

המאמר שצרפת נותן את המובן מאליו, הדברים שכולנו יודעים ומדברים עליהם: תרבות הצריכה, מנגנוני הלפטין והאינסולין, האוכל הזמין ותופעת הבטטה. הוא לא כתב על הקורטזול שהוא עוד כוכב במערכת.....
בארה"ב, קיימת תופעת המשקל העודף, ולא מדובר בXXL אלא במשקלים של 150 ק"ג כלומר משקלי יתר מטורפים.
לגבייהם, קיים הסבר שמתחיל בשימוש המרובה בסירופ תירס המכיל פרוקטוז ומטבוליזם של סוכרים שעובר דרך הכבד ועוקף את האינסולין וכתוצאה מכך גורם לכבד שומני, העלאת הטריגליצרידים ועומס שגורם לתנגודת לאינסולין והשמנה בטנית ברמה מטורפת.
להרגשתי ולא שלי בלבד כמובן, כל השמנה כזו או השמנה גם של מספר ק"ג שמכניסה למעגל הדיאטות , מתחילה סחרור שאין לו סוף.
הורדה של כמה ק"ג, עליה של קצת יותר, הורדה של עוד כמה ק"ג ושוב עליה של עוד קצת על העוד קצת יותר. ככה מנציחים את המצב של המשקל העודף ושל מצב של "עושה דיאטה".
כל אחד שנשאב לדיאטות, מתחיל, לא מצליח להתמיד לכל החיים (5 % כן מתמידים) ובסיום הסבב של הדיאטה מסיים אותה עם ירידה, שבירה ועליה קצת מעל משקל השיא ושוב חיפוש אחר דיאטה.
זו הסיבה שמשמינים.
התחלה של כמה ק"ג עודפים וטיפול "לא נכון" בהם ומשם מתחיל הסחרור.
בניו יורק, את רואה את אילו שנולדו רזים, הספורטאים, הפריקים למזון בריאות או אילו שהחליטו לצאת מהסחרור.
זו הקבוצה שיוצאת ממעגת השמנת היתר ולא חוזרת אליו.
כל השאר ממשיכים לקרוא כתבות סליחה זה לא מאמר זו כתבה, מהסוג שצרפת. הכוונה כתבה המכילה הסברים ועוד הסברים ועוד הסברים.
השאלות שלך מאד חשובות:
הבחירות שלי הן בחירות באוכל ובאורח חיים בריא.
אני לא מוכנה לעשות דיאטות. לא מוכנה שיגידו לי מה לאכול. אני בוחרת. לפעמים נכון, לפעמים יכולתי לבחור אחרת אבל זה שלי
אני לא מוכנה שיכנס מזון מעובד לבית שלי וזו התרומה העצומה לבריאות שלי ושל המשפחה שלי.

 

[jesie12]

 

[נורית החורש]

כמה שאת צודקת ועד כמה שיש

דברים שגם אצלך ( כמו אצל רובנו ) נכנסים לשטח העיוור בשדרה הראייה.
הבחירות של מה ואיך ולמה, בחיים בכלל ולא רק בתזונה.
מי כאן בוחר את סוג החופשה שלו לפי "הכל כלול"?

נראה את הכנות....או את הבחירה להתייחס בכלל לדברים האמיתיים בתוך התהליך ולא רק לציין את מה שקל או מובן מעליו.....?!

 

[ורדה וזהו]

שאלה מצויינת - הכל כלול

אז אנחנו נמנעים, על בסיס קבוע, מכניסה למלונות הכל כלול ובואי נרחיב את השאלה ואוסיף שגם לא נכנסים למסעדות של אכול כפי יכולתך.
למען האמת, הקונספט של הכל כלול עושה לי רע.
האוכל בד"כ זול יותר כדי להכיל את העלויות. לא אוהבת את הסגנון.
בעקרון, מעדיפה ובוחרת תמיד לשלם על מה שאני רוצה ולא על אופציות שלא מעניינות אותי.

 

[שדה שיבולים]

באופן אישי לא סובלת את המקומות עם "הכל כלול"

ו"אכול כפי יכולתך".
לא מתקרבת למקומות הללו.
החופשות שלנו הולכות לכיוונים רחוקים ביותר מהמקומות הללו.

 

[שדה שיבולים]

מאד מסכימה עם מה שכתבת

 

[יעל י]

הבחירה שלי קשה...

ולרוב אני לא עומדת בה והיא בהחלט לעשות דיאטה.אצלי רק שמירה על אוכל בריא כרגע לא מספיק.העודף גדול.
אני מודה שיש לי גם לא נכונים ולא בריאים בבית אבל הם מעטים ולא קבועים וזו בחירה נכונה.

מלונות-משתדלת על בסיס חצי פנסיון ולא משלימה ואם הכל כלול לרוב לא אוכלת צהרים,מבחירה.

 

[עלמה88]

במקום ראשון הייתי שמה את הדיאטה

חוץ מאוכל זמין, מפתה, מעובד מלא כימיקלים וסוכר ודל בערכים תזונתיים,
הדיאטות שמכתיבות מה מתי כמה ואיך לאכול מרחיקות אותנו מההקשבה לגוף
אנחנו אוכלים מה שמותר כשאנחנו בדיאטה, ומה שאסור כשאנחנו לא בדיאטה, מתעלמים מאיתותי הגוף על רעב ושובע
ולא נותנים לגוף למלא את תפקידו ולאזן את המשקל
הגוף יודע לאזן משקל כמו שהוא יודע לאזן טמפרטורה (במקרים קיצוניים נדרשת התערבות רופא, בשגרה, הכל בסדר)
אנחנו לא סומכים עליו, אנחנו פוחדים מאוכל, ומחפשים את הדרך למראה שיתכן ולא נועד לנו.

אני גיליתי שכשאני אוכלת אוכל בריא ומזין ועושה פעילות גופנית מהנה, אני מטפלת בגוף שלי,
למרות שאני מרשה לעצמי לאכול הכל, אני לא אוכלת בלי סוף.
יש ימים שאני אוכלת יותר, כי בא לי, כי טעים, כי אני עצובה או עצבנית, בימים אחרים אני אוכלת פחות
המשקל שלי התייצב, והוא יציב כבר 3 שנים (נכון, לא היכן שרציתי שייתיצב, אבל מעולם לא הרגשתי כל כך בריאה ובכושר)

אגב קראתי השבוע מאמר על מחר שנעשה בשבט ההנזה, שבט שחי בלי טכנולוגיה. הם ציידים לקטים.
אוכלים מה שמוצאים ונעים כדי למצוא את האוכל. המחקר מצא שהם לא מוציאים יותר אנרגיה מאיתנו.
ממה שאני רואה סביבי יש אנשים רצים רזים, יש רצים שמנים (זה לא שהם בדרך לרזות כי עוד לא רצו מספיק. הם פשוט לא נועדו להיות רזים)
מה שכן, הרבה מהרצים שמחים בגופם

 

[שניים בלב]

כל כך מסכימה אתך...