מה גורם לכם להרים ידיים?

מה גורם לכם להרים ידיים?../images/Emo158.gif

אולי אני אדם אופטימי מדי לזמן הזה או לזמן כל שהוא. אולי ראית עולם דרך עיני אינה נכון. אולי יש אנשים חכמים ממני. אך השאלה הנשאלת היא למה להרים ידיים? חברה מאוד נחמדה מהפורום הזה כתבה שהיא מרימה ידיים? למה ? לפי ראות עיני והלך מחשבתי יש בעיה אחת שאתן הנשים בעיקר אתן נאלצות להתמודד איתה ולא מצליחות. לרוב הנשים שמחפשות את הבן זוג, יש נתיה לתת תא לבכן מהר מדי!!! למה שלא תצננו את הלהט? מה בואר לכן בפרק ב´ לתת את לבכן שפעם אחת כבר התאכזב? למה שלא תנהלו את מערכות היחסים החדשות שלכן על מי מנוחות. תפרידו בין הדברים. אהבה - בהתחלה תאירו לילדים שלכם ולקרובי משפחה. סקס - תעשו עם מי שבא לכן ללא קשר למה הולך להתפתח. בילויים - כנ"ל מי שבא לכן ואל תשכחו את החברות שלכן, הן לא פחות חשובות הן היו שם כשהיה לכן קשה. ואותו המועמד לזכיון - שיתאמץ הכלב, כל הדברים הטובים קורים למי שיש לו סובלנות ויכולת עמידה. אז להרגע, ובהצלחה. סגול.
 

ממתינה

New member
אתה רואה גם אתה יכול

וואלה קראתי אותך לא רע מה שכתבת, רק שאנו הנשים שונות קצת, אבל בשמחה אחשוב על הכתוב.
 
סגול אתה ענק ../images/Emo45.gif

כל כך מסכימה עם דבריך למרות שיש כאן איזה שהוא קט´ש ומדוע? מה שבא לך ולהרבה גברים באופן טבעי אצלנו הנשים הוא דבר נרכש. נטיתנו הטבעית (אולי בגלל שאנחנו מנגה ) היא לתת את הלב ואת הנשמה. ככה אנחנו בנויות.אבל מה יש מציאות והמציאות אומרת - הלו בנות לאט ,לאט, תעצרו לרגע ובדקו,והדבר הכי חשוב הוא לדעתי לתת רק מה שנכון לי אישית בגבולות שהצבתי לעצמי.לא לתת בצפיה לקבל תמורה ולהיות שלמה עם כל נתינה ומעשה
 
ניצת...כל כך נכון

ועם זאת כל כך קשה לביצוע...הקטע של אי הציפייה. זו הדפקטיות שבי. כל החיים מצפה לקבל לפחות מה שאני נותנת. הציפיה הזו גרמה לי המון אכזבה מחברות, חברים ובני זוג. הלוואי ואצליח ליישם את זה, לפחות בפרק ב´ של חיי. א
 

*יערית

New member
נכון שיש לו את זה?../images/Emo13.gif

בכל אופן סגולי לא כל הנשים דומות!!!!!!!! מנקודה אישית שלי..נותנת את הלב והנשמה אך לימדו אותי בדרכי הארוכה בחיים שתמיד יש להשאיר ספק אחד קטן...אז יצאתי אחרי הגרושין עם חבר כשנתיים ולא חשבתי על עתיד משותף..והיום אני נמצאת המקום אחר ממה שראיתי..חושבת על עתיד..אך לוקחת את כל הסיכונים מראש! לא רוצה מצב שאשבר..בטח פרידה מאדם כ"כ קרוב זה כואב וקשה..אך החיים ממשיכים הלאה...לא חושבת שזה מה שישבור אותי. ואין שום קשר לבילויים וסקס וחברות..כבר כתבתי כאן או בפורום האם שלי
שחירותו של אדם תלויה בו ולו באחר ולכן אדם צריך להמשיך להיות משהוא גם ליד אדם אחר....ולכן אסור לוותר על הדברים שעושים אותנו מאושרים! בילויים סקס אהבה ספרים חוגים סרטים טרקים טיולים קניות וכו´..... חג שמח יערית
 
למעלה