מה באמת?.......

[אורמור]

מה באמת?........./images/Emo4.gif

כבר אין לנו מה לומר פה?..... לשאול... לברר....... אור מתגעגעת לימים אחרים .....קצת

 

[המפוזרת מכפר אזר]

אחת הסיבות

שבגללן יצאתי מפה בזמנו [וחזרתי, כי חזרתי] היא העובדה שהייתה לי תחושה שהדברים לעוסים מכל כיוון זווית ודרך כבר. כי הרגשתי שהכותבים המייסדים מכירים כל נימה, נימית, שערורית [בש' שמאלית], אחד של השני, ולכן מגלגלים דברים שוב ושוב ושוב, בלי לחדש באמת. אחר כך הבנתי, שאין מה לחדש באמת, והכל חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב , וזה בכלל לא אופייני [או עופיוני] ל,אינטימיות". הלא שלמה המלך [או דוד, או כל אחד אחר שחי אז והיה לו כשרון כתיבה] אמר כבר "וזרח השמש....." וידע מצויין למה הוא מתכוון. אז מה נשאר? נשאר לספר איך אותו דבר מקבל ציביון מעט שונה אצלנו. צבעים אחרים, ריחות אחרים, התייחסות אחרת....אולי נלמד משהו? אה, ועוד משהו......אולי אנשים חוששים להביא עניין לברר בגלל שהציניות באמת, אבל באמת, התחילה להיות כואבת?

 

[יש ילדות זיגזג]

../images/Emo13.gif ובסוף דברייך טעית...

(וטוב שכך, כי הטעות שלך דווקא, גרמה לי לעניין להגיב

) כשהציניות כאבה.. האנשים עוד הגיעו.. כי כשכואב, אנשים לא נשארים אדישים. הם אולי ישנו ניק, אבל בכל מקרה יחזרו. אז מה אם כן גורם לאדישות?, להיעדר עניין? למשל - כשחדשות לבקרים מגיעים לכאן סיפורים מצוצים (פוף, מסוכן להשתמש בשורש הזה כאן) בעליל, עד כדי כך, ש'צחנת' חוסר האותנטיות שלהם נישאת למרחוק.., באמת, מה יש להגיד? כשהכל חוזר על עצמו, במעין מבול מבולבל וחסר צבע ייחודי, ובאמת כמו שאמרת, זה לאו דווקא בגלל שזה הפורום הזה, כשכבר עברנו את ההתמודדות עם הסוגיות הצצות - מכל כיוון - וגם..מה שהיה להם לתרום לחשיבה שלנו כבר נתרם מכל כיוון, אז זה באמת מתחיל לשעמם. אז מה נשאר? להציץ לכאן מידי פעם.. ולראות, הכלו המים?

 

[מציץ]

לאו דווקא

גם אם יש ... יש פחות ,וטבעי הדבר: הפורום נהיה פחות וירטואלי, וכך אבד חלק לו חלק מהקסם. מניח גם שכאשר מכירים מעבר למסך וכאשר הדיונים נעשים עין בעין לא כולם יכתבו הכל ולו רק בגלל ... אתם יודעים. חוצמזה מזמן לא ראיתי כאן ניק כחול וגם לא את המחק שלו, גם חלק מהעניין. אני מציץ.

 

[הנוסע השמיני]

לצבע אין משמעות...

...לתוכן כן...

 

[המפוזרת מכפר אזר]

ונשאלת השאלה [שנשאלה כבר על ידי]

האם כשמגיעה חדשה או כשמגיע חדש, מפנים לו מקום ? או שמצבו נותר תלוי ומתנדנד כעלה נידף זה, שכל נשיפה או נפיחה מעיפים אותו השמיימה, בחיפוש אחר פורום אחר, מזמין יותר, ושם חוזר חלילה?

 

[*צופיה*]

זובור ?

מה אנחנו – שולחן ? אם יצבטו אותנו – לא נכאב ? אם הפרופיל של החדש לא דומה למתבגרת שדחוף לה, לעוד שעתיים בערך, להראות לחבר שלה – שרק היום הפסיק לנסוע עם נהג מלווה – את ערוותה המגולחת – למה שלא נרצה להזמין ולהיפתח ולשמוע ? אני דווקא חיכיתי כל שנה בסקרנות מזמינה ל 1 בספטמבר, לראות אם יש איזה מישו-י עם הורים שהחליטו לעבור דירה בחופש הגדול.

 

[ליידילי]

המממ...

ללא מלים....

 

[אורמור]

כמו תמיד, אני איתך...

מחכה להורים של.... וכנראה שיש משהו בביטוי ההוא בקשר ל"בית" למרות שבתולי הפורום שלי לא בותקו כאן אבל כאן היתה לי תמיד תחושה של שייכות אז למרות שיש לזה צבע ואפילו גם קצת ריח של מת... אני תמיד חוזרת לנסות... אולי... הצצתי ב(פורומים) אחרים ואפילו פגשתי כמה כאלה שוקקים.. אבל לא חשתי צורך או יכולת להשתלב... תמיד הרגשתי זרה בפתח... זה נשמע מטומטם אפילו לי... אבל זה כזה... מעניין מה היה גורם לאנשים להתעורר כנראה ש....עניין... סוגיות עם עניין,כי מאלה ממש חסר אבל אם לא יזרמו פנימה חדשים(מעל גיל שש וחצי) לא יתחדש עניין... ורק לצורך סיפוק הסקרנות אני ארים שרשור התפקדות.. בקשה מהמציצים הותיקים לסמן.."הייתי פה" שנקבל תמונה... נראה מה ילד יום.. אור