האימוש של מאיה
New member
"מה?? את פונדקאית?? למה??"
שבוע 8+5, קבענו תור לבדיקת תקינות הריון.
האמא המקסימה כל כך התרגשה עד כדי שמהרגע שאספה אותי לא שמה לב לתנועת הרכבים,
וכל ברקס חד שנלחץ בטעות היה מלווה באינסטינקט מדהים של היד שלה על הבטן שלי!
כשהגענו לחנייה היא אפילו הצליחה לדפוק את המראה, צחקנו שמההתרגשות שלה, כל סימן ברב יסמל בדיקה והתפתחות של ההריון.
הגענו למרפאה, לשם שינוי בחיוך לא מאולץ,
חיכינו לתורנו ונכנסנו לחדר האולטראסאונד.
התיישבתי במקום מתרגשת בעצמי, למרות שראינו דופק,
אנחנו לא רגילות להיות כל כך הרבה זמן בלי מעקב ובלי בדיקות,
אחרי כל בדיקות הדם שעברנו..
ופתאום רואים דמות של יצור קטן,
רואים כבר ראש וניצנים של ידיים ורגליים,
ואפילו תזוזה קטנה.
ואז הבכי המרגש שלה.
אני חושבת שאם מישהו ישאל אותי שוב למה אני בתהליך הזה, אשלח אותו מיד לפוסט הזה!
זה פשוט שווה את הכל.
שבוע 8+5, קבענו תור לבדיקת תקינות הריון.
האמא המקסימה כל כך התרגשה עד כדי שמהרגע שאספה אותי לא שמה לב לתנועת הרכבים,
וכל ברקס חד שנלחץ בטעות היה מלווה באינסטינקט מדהים של היד שלה על הבטן שלי!
כשהגענו לחנייה היא אפילו הצליחה לדפוק את המראה, צחקנו שמההתרגשות שלה, כל סימן ברב יסמל בדיקה והתפתחות של ההריון.
הגענו למרפאה, לשם שינוי בחיוך לא מאולץ,
חיכינו לתורנו ונכנסנו לחדר האולטראסאונד.
התיישבתי במקום מתרגשת בעצמי, למרות שראינו דופק,
אנחנו לא רגילות להיות כל כך הרבה זמן בלי מעקב ובלי בדיקות,
אחרי כל בדיקות הדם שעברנו..
ופתאום רואים דמות של יצור קטן,
רואים כבר ראש וניצנים של ידיים ורגליים,
ואפילו תזוזה קטנה.
ואז הבכי המרגש שלה.
אני חושבת שאם מישהו ישאל אותי שוב למה אני בתהליך הזה, אשלח אותו מיד לפוסט הזה!
זה פשוט שווה את הכל.
