יותר פרטים על מיחזור סוללות.
סוללות שמושלכות לפח האשפה מתפרקות חלקית ומוציאות מתוכן מתכות כבדות שאינן מתפרקות אך כן מחלחלות למים שלנו ומזהמות אותם. אני מצרפת לך ציטוטים וקישורים מכמה אתרים. זה ההסבר של
וויקיפדיה : פסולת מסוכנת מוגדרת כפסולת אשר בלי טיפול מתאים יכולה לגרום נזק לאדם הבא עימה במגע. מפעלים תעשייתיים מייצרים פסולת מסוכנת רבה בתהליך הייצור כחומרים מלבינים ורעלים ומחויבים לטפל בהם. פחות ידוע שגם הפסולת הביתית מכילה פסולת מסוכנת רבה אשר אינה מופרדת ולבסוף מגיעה למזבלות ולמטמנות. חומרי ניקוי, חומרי הדברה ורעלים אחרים, צבעים ודבקים, מוצרי אלקטרוניקה, מדי חום (כספית), חומרים לרכב, שמנים, כדורי נפטלין, נורות פלורסנט, טרפנטין, תרופות ישנות וסוללות הם דוגמאות לכך. אדם מייצר כ־5 ק"ג פסולת מסוכנת בשנה וכ־5 ק"ג נוספים של פסולת אלקטרונית. מוצרים אלו מכילים בין השאר מרכיבים כדוגמת מתכות כבדות, ציאנידים וחומצות, שעלולים להזיק לאדם ולסביבה אף בכמויות מזעריות. כיום אין איסוף פסולת מסוכנת ביתית בארץ. בעולם מקובל לעשות ימי איסוף פסולת מסוכנת בערים אשר מרוכזים פעמיים בשנה. החברה לשירותי איכות סביבה ברמת חובב אוספת פסולת מסוכנת ממספר יישובים קטנים שבסביבתה כפיילוט, על ידי בחירת אדם אחראי על הנושא ביישוב והצבה של מתקן איסוף נעול עם שעות פתיחה מוסדרות.
סוללות כל אזרח בישראל צורך כ־9 סוללות לשנה המצטברות לכ־1.1 ק"ג סוללות למשפחה בממוצע. הסוללות מכילות חומרים מסוכנים - בעיקר מתכות כבדות: כספית, ניקל, קדמיום, עופרת, אבץ, מנגן, ליתיום ואחרות. החומציות הגבוהה של האשפה במזבלות רגילות גורמת לשחרור החומרים הרעילים מתוך הסוללה, ואלה נשטפים עם הגשמים אל האדמה ועלולים לחלחל אל מי התהום. לא ניתן לנקות את המתכות הכבדות ממי התהום והן מוסיפות להפיץ זיהום זמן רב לאחר שהשתחררו ולגרום לסגירת בארות מחשש לסרטן. המשרד לאיכות הסביבה החל כבר בשנת 1994 בתהליך של איסוף סוללות משומשות מהציבור והעברתן להטמנה מסודרת באתר לפסולת מסוכנת ברמת חובב. בכל מקרה מומלץ להעדיף ולהשתמש בסוללות "ירוקות", אשר מכילות כמות מופחתת של כספית. עוד הסבר על
סוללות ונזקיהן של אתר המשרד לאיכות הסביבה. הדרך הטובה ביותר לשמירה היא קודם כל צמצום פסולת. זה אפשרי עם שקיות ניילון, בקבוקים וכו אך מבחינתנו זה לא ישים עם סוללות מכשירי השמיעה. לכן חובה על כל אחד מאיתנו שאנו צרכני סוללות כבדים, יותר מהרשום בממוצע הארצי, לאסוף סוללות ולשלוח אותן להטמנה. מדובר על איסוף בבית וריקון פעמיים בשנה, יש פחי איסוף במזכירות של כל מוסד פדגוגי או אקדמי וכן בכל סניף של אופיס דיפו. כולנו הולכים לאופיס דיפו... התפלאתי מאד לראות שרבים מהמשתמשים במכשירי שמיעה זורקים את הסוללות לפח.