מה אתם עושים כש...

[tea spoon]

מה אתם עושים כש...

אנשים מנסים לסנג'ר אתכם? או כשעמיתים בעבודה (ולמלצרים: מלצרים אחרים, ברמנים, טבחים, אחמ"שים, בעל המקום...) מדברים אליכם בזלזול (אני לא מתכוונת לתלונות או הערות שממש לגיטימיות אלא לצורת דיבור שמתכוונת להשפיל ולסרס ממש)? נכון שזה הדבר המרגיז עלי אדמות? אני אישית חווה יחס שכזה (שומדבר אישי כלפיי, כמה דמויות בעייתיות וזאת עובדה ידועה ), ומצאתי שהשיטה שלי להתמודד היא פשוט להבליג כשזה מגיע מכל מי שהוא לא מלצר, ואם זה מלצר שמנסה לסנג'ר ולטרטר, להתעלם לחלוטין. לפחות כרגע זה, כשזה עדיין "טרי". אם המצב ימשיך, אני בהחלט אבהיר לחצופים שכדאי שפשוט יעשו כל דבר שהם מוצאים לנכון "להמליץ" לי לעשות - בעצמם, ושאני דווקא מסתדרת במציאת מטלות למלא. הכל נובע מהעובדה שממש לפני כמה שבועות חזרתי לעבוד במקום שעבדתי בו לפני כחצי שנה, אך העובדים התחלפו ומרגישים שאני "חדשה מן המניין". בקיצור, ממש מתעבת אנשים ששואבים הנאה מלפקוד על אנשים אחרים , ומרוצה מעצמי שבכלל לא לוקחת את זה ללב, וכבר יודעת לעשות הפרדה בין החיים האישיים שלי ושוויי העצמי, לבין חיי בעבודה, והיחס שצריכה לספוג מאי אלו קולגות קצת-עלובים.

 

[TheSegal]

אני בדרך כלל הייתי עונה להם...מקרה

שקרה : עבדתי בתמיכה הטכנית ואחד מראשי הצוותים עמדש מאחורי ודיבר עם אחת התומכות בצרחות וצחוקים.. מהעצבים של הלקוח ומזה שאני לא שומעת אותו הסתובבתי ואמרתי "אתם יכולים להפסיק לצעוק?" הראש צוות התחצף ואמר "את לא צריכה לענות לטלפונים?" התעצבנתי עוד יותר ואמרתי : "לא כשאתם צורחים כמו שני מפגרים" הוא היה בשוק הוא השתתק ועזב את המקום כשהוא מסמיק לגמרי...

 

[tea spoon]

,well

לפעמים הייתי רוצה להיות יותר אגרסיבית כשצריך, ובכוונה כתבתי אגרסיבית ולא אסרטיבית, אבל אני חושבת שעוד מימיי ביישנות כרונית בעבר סיגלתי לעצמי שיטת התמודדות כזאת של "הם לא שווים את היחס שלי" + "מי שמתעצבן מעניש את עצמו על טפשותם של אחרים" + "I won't stoop to their level". סה"כ היא די הוכיחה את עצמה ודי מוצלחת, גם אם הגיעה ממקום של חוסר ביטחון עצמי. מה גם שבפעם האחרונה שהתעצבנתי באמת על איזו מישהי במעמד קצת יותר גבוה בעבודה (בצדק, היא באה אליי בטענות על משהו שלגמרי לא היה באשמתי, ועשתה את זה בצורה מאוד לא לעניין) זה עלה לי בעבודה שלי. לא צרחתי עליה בחזרה, חלילה, פשוט חזרתי שוב ושוב בפניה על עובדות המקרה שפשוט מראות חד-משמעית שלא עשיתי שומדבר לא כשורה, בעוד שהיא האדימה ושחררה קיטור מהאוזניים. קצת התעצבנה מהרוגע בו "התווכחתי" איתה. בסוף המשמרת כבר הייתי מפוטרת. אבל גם ככה שקלתי להתפטר באותה תקופה, ככה שזאת לא הייתה אבידה גדולה.

 

[xer]

וואי,כמה שזה נשמע לי מוכר

הבוסים תמיד מתחרפנים ומה זה מתעצבנים כש"מתווכחים" איתם ברוגע. הם נהיים פשוט עוד יותר עצבניים,ותמיד אהבתי לראות אותם משתגעים לגמרי כשהם צעקו ואני פשוט אמרתי בקול רגיל את מה שאני חושב. נראה לי שזה מוציא אותם כסוג של מפגרים,כאילו כשמישהו מסתכל מהצד ורואה את הבוס כולו מתחרפן ומשתגע ומתנהג כמו קוף,בעוד שאתה מחזיק את עצמך רגוע ונראה לי שלאחר-מעשה הם מודעים שהוצאת אותו מפגר ליד כולם.

 

[tea spoon]

אם תשים לב,

זה לא רק בוסים, זה כולם. ולדעתי זה יותר "לחשוף את היותו מפגר" מאשר "להוציא אותו מפגר".

 

[xer]

כן,נכון.

עבדתי במסעדה,והיה שולחן של זקנים,אז הבאתי להם את המנה שלהם,ואתם יודעים עד שהזקנים אוכלים ומדברים ופקה פקה,המנה מתקררת. אז אחרי 15 דקות שהמנה על השולחן אחד הזקנים קורא לי ואומר "מהמקרר אני יכול לאכול גם בבית,פה אני רוצה אוכל חם".אז אמרתי בסדר,אני אחמם. הוא כמובן הלך לדבר עם הבוס על זה שהמנה קרה. אז הבוס צעק עליי,אמר שלא הייתי אדיב מספיק כלפי אותו זקן ושאני אשם ומזלזל בלקוח... אז הסברתי לבוס בטון נורמלי "שהמנה על השולחן כבר רבע שעה והלקוח פשוט דיבר וכמעט לא התפנה לאכול" אבל לך תסביר לבוס שהלקוח לא צודק... אז הבוס המשיך להטיח בי על לא עוול בכפי ובסוף אמרתי ברגוע לבוס שלי לבוס: "טוב,אתה תמיד צודק ואני אשם ופעם הבאה זה לא יקרה". לא היה לי כח כבר לכל לזה,הייתה משמרת קשה,אז הבוס עוד יותר התחרפן וצעק כולו כמו איזה מטורף,בזמן שאני פשוט עומד ומסתכל עליו... המלצרים שראו מהצד,אמרו שבחיים לא ראו אותו ככה.

 

[yuli c]

אז ככה...

גם לי היו עימותים כאלו ואחרים עם אנשים שעבדו איתי. היה לי בוס שהיה בן אדם שאף פעם לא ידע להסביר את עצמו ושניסיתי להבין מה הוא בדיוק רוצה שאני יעכשה הוא התחיל לצעוק "תעשי מה שאת מבינה" ואז שעשיתי מה שאני מבינה הוא התחיל לצעוק על כך שלא הבנתי אותו והוא התכוון למשהו אחר לגמרי. האמת זאת לא היתה רק בעיה שלי אף אחד לא הצליח להבין מה הוא רוצה... היה גם אחד שעובד במכירות שפשוט לא ידע עבוד, הבטיח לאנשים בלי סוף הבטחות בלי כיסוי, לא חזר לאנשים ובכלל עבד בסדרי עדיפויות מאוד לא הגיוניים ותמיד יצא שאני נאלצתי לטפל בכל הבלאגנים שהוא עושה והיתה לו נטיה מה שנקרא לזרוק את העבודה השחורה ולא נעימה לאחרים. והיתה גם אחת כזאת שלמזלי היא עזבה הרבה לפני שהיתה לה תכונה מאוד מכוערת שזה לנסות להוכיח את עצמה על חשבון אחרים. למשל היא התערבה בעניינים לא שלה כדי להראות כמה שהיא "תורמת למערכת" ובכלל אם נגיד היא החליטה על דעת עצמה להתערב לי בעניינים ו"לעזור" לי אז אח"כ היא רצה לספר לכולם מה היא עשתה בשביל לקבל קרדיט היא עשתה את זה גם לאנשים אחרים, ובכלל אני תמיד אמרתי לה שלפי דעתי אם היא רוצה לעזור לבן אדם שתעשה את זה מתוך כוונה טובה ואמיתית לעזור ולא בשביל לרוץ ולספר כמה שהיא טובה ונפלאה. והיה את המנהל מכירות שהחליט שהוא גם "הממונה על העובדים" שכל הזמן ניסה להגיד לכולם מה ומתי לעשות ובכלל לתת לכולם הרגשה שלכל דבר הכי קטן שהם עושים הם צריכים את האישור שלו, דבר שלא היה מקובל עלי מכיוון שאני כבר קיבלתי מספיק סמכויות להחליט על דברים מסויימים לבד. האמת שיש עוד הרבה סיפורים אבל... זה מה שעולה לי בראש כרגע...

 

[tea spoon]

אה, יש לי עוד הארה!

תמיד יש לפחות שניים-שלושה אנשים חביבים, אז לי אישית עובד להתמקד בהם ולראות אותם כחברים, ומשאר הבררה פשוט לשכוח בסוף המשמרת. ) רק מה, איכשהו נדיר שיוצא לחלוק איתם משמרת. מאוד ייתכן זה מכוון כדי שלא יהיה לנו עם מי לקשקש יותר מדי, ונתרכז בעבודה, אבל זה עדיין מבאס.

 

[JaneLame]

אלו שמנסים להצטיין ע"ח אחרים

צריכים למות. יש לי אחד בעבודה שניגש להלשין אם שכחתי לסגור תקלה פתורה במערכת. "בוס, בוא מהר, תראה! JaneLame לא סגרה תקלה!" לפעמים מתחשק לי לשפוך עליו מיים באזור אסטרטגי ולקרוא לבוס. "בוס, בוא מהר, אנדריי עשה במכנסיים!" יש לו גם נטייה להראות שהוא יודע יותר מכולם. בהדרכות הוא תמיד שואל הרבה שאלות שמטרתן רק לאפשר לו להתבטא ולתקן את המדריך. לא מבינה איך הוא עדיין שם.

 

[tea spoon]

מתסכל עמוקות. :/

שונאת חוכמולוגים, ואת אלו שמתווכחים עם מי שבא ללמד אותם, אפילו עוד יותר.

 

[פני בובה]

מזכיר לי מישהי

הייתה פעם מישהי שמלצרה איתי, ילדה קטנה לפני צבא שחשבה שהיא מינימום מנהלת המסעדה, אפילו שהייתה מלצרית רגילה כמו כולם ואפילו לא ותיקה יותר מדי (הגיעה יומיים לפני). היא נהגה לתת פקודות לכולם - גם לוותיקים ממנה, להתערב בכל דבר ואף פעם לא עזרה לאף אחד - אם כי ציוותה על אנשים לעשות בשבילה דברים כל הזמן (וכעסה על מי שלא הסכים לעזור לה). היה לה הרגל בפתיחה, לבוא למישהי שכבר הייתה באמצע משהו ולהגיד לה "תעזבי, אני כבר אעשה את זה" - והתעצבנה שלא הסכימו (ובצדק - למה שהיא תעשה משהו שכבר כמעט גמור ואחרות יתחילו מחדש?) זה הגיע למצב שהרבה מלצרים ביקשו שלא לעבוד איתה, והמנהלת לקחה אותי ואותה לשיחה אחרי שריכזתי את התלונות מכולן, והסתומה הכחישה הכל וטענה שזה נדמה לכולם, גם אחרי שהמנהלת אמרה שהיא ראתה בעיניים שלה והזכירה לה שהיא כבר העירה לה כמה פעמים על ההתנהגות שלה, ואמרה שהיא לא יכולה לנהל מסעדה שכל הצוות מבקש ממנה שלא ישימו אותם יחד איתה במשמרות. הסתומה עדיין התעקשה שזה שקרים ושטויות. אגב, אני והקולגות הקפדנו לשמור על מתלמדים תמיד, כי אותם היא הייתה מסנג'רת הכי הרבה, וניצלה מצויין את זה שהם עדיין לא ידעו את יחסי הכוחות ויכלו לטעות ולחשוב שהיא יותר מסתם מלצרית.

 

[TheSegal]

ומה נגמר עם אותה נופת צופים ?

האם הבנתם שדרך הפעולה היחידה היא לחנוק אותה עם אחת המפיות לחתוך את גופתה ולהגיש את בשרה ללקוחות המעצבנים ?

 

[פני בובה]

לצערי זה לא היה ככה

אגב, היו לקוחות קבועים שביקשו ממני במיוחד שאני אדאג שהיא לא תמלצר אותם יותר, כי גם בתור מלצרית היא הייתה איומה. מה שקרה בסוף זה שהיא התגייסה ועזבה, והתערבנו ביננו כל הצוות על כמה זמן יקח לה להגיע לכלא. המסעדה הזאת לא נוהלה כמו שצריך, בכל מקום אחר היא הייתה עפה מהר מאוד, אבל היות שהיא התיידדה עם אחת האחמ"שיות (הטענה הרווחת הייתה שהאחמ"שית נמשכה אליה מינית), שסידרה שהיא תעשה כל מיני סנג'ורים בשביל המסעדה - הפקדות והזמנות וכל מיני דברים מעצבנים שמנהלים צריכים לעשות, והיא עשתה את זה בלי שישלמו לה, והיה להם מאוד נוח שיש את מי לנצל, אז העדיפו להשאיר אותה ולנצל אותה כמה שאפשר, היות שידעו שגם ככה היא מתגייסת.

 

[tea spoon]

אבוי!

אנשים כאלה הם כל כך מרגיזים, וכשהם ילדים בני 18 זה אפילו עוד יותר בלתי נתפס! מזל שהם מתגייסים בסופו של דבר, וזכרם מתפוגג מן המקום.

 

[yuli c]

מוזר...

שאני הייתי בת 18 (וזה היה לפני שנתיים) הייתי כזאת ביישנית ומופנמת ונתתי לכולם לדרוך עלי חופשי, לא העזתי בכלל לפתוח את הפה גם על אנשים שבאמת היה צריך להעמיד אותם במקומם. אבל האמת היא שמאז מה זה השתנתי, אמנם לא הייתי ולא אהיה חצופה, אבל ידעתי להעמיד אנשים במקומם והיו כמה שאפילו פחדו ממני