מה אתם מעדיפים?
מאז האלבום הראשון של קווין ועד האחרון, הקול של פרדי עבר הרבה. הגיל, השחיקה שאחרי הרבה שנות שירה, ולטעמי בעיקר הסיגריות, הפכו אותו למחוספס הרבה יותר. בשנים האחרונות שלו אפשר להרגיש שהוא משתמש גם בהרבה יותר שירת גרון לוחצת, ובלייב בכלל יש הבדל עצום [תנסו להשוות את וומבלי ל Hammersmith 1975]. פרדי עצמו טען שהוא אוהב את הקול המחוספס, ואפילו הוסיף בצחוק באיזה ריאיון שבשביל זה הוא מעשן. אני לא יודעת אם להאמין לו. אישית אני מאוהבת בקול של פדי בשנים הראשונות. הקול שלו היה עוצמתי ומתוק באותו הזמן, ואני באמת לא מצאתי עדיין אף צליל שישתווה לזה. לעומת זאת יש שירים מהשנים האחרונות, גם שירים טובים, ביניהם TSMGO, שממש קשה לי להקשיב להם בגלל סגנון הקול שלו. אז מה אתם מעדיפים: הקול הצלול מהשנים הראשונות או החיספוס של השנים האחרונות?
מאז האלבום הראשון של קווין ועד האחרון, הקול של פרדי עבר הרבה. הגיל, השחיקה שאחרי הרבה שנות שירה, ולטעמי בעיקר הסיגריות, הפכו אותו למחוספס הרבה יותר. בשנים האחרונות שלו אפשר להרגיש שהוא משתמש גם בהרבה יותר שירת גרון לוחצת, ובלייב בכלל יש הבדל עצום [תנסו להשוות את וומבלי ל Hammersmith 1975]. פרדי עצמו טען שהוא אוהב את הקול המחוספס, ואפילו הוסיף בצחוק באיזה ריאיון שבשביל זה הוא מעשן. אני לא יודעת אם להאמין לו. אישית אני מאוהבת בקול של פדי בשנים הראשונות. הקול שלו היה עוצמתי ומתוק באותו הזמן, ואני באמת לא מצאתי עדיין אף צליל שישתווה לזה. לעומת זאת יש שירים מהשנים האחרונות, גם שירים טובים, ביניהם TSMGO, שממש קשה לי להקשיב להם בגלל סגנון הקול שלו. אז מה אתם מעדיפים: הקול הצלול מהשנים הראשונות או החיספוס של השנים האחרונות?
אני דווקא אוהבת מאד את ההקלטות הממש ישנות שלו, שירים מהאלבום הראשון כמו the night comes down, ואפילו לפני, למשל "i think im going back" שהוא הקליט בתור Larry Lurex. אני מבינה על מה את מדברת מבחינת השליטה בקול אבל יש משהו בטבעיות שלו בהתחלה שפשוט כובש אותי
