לעניות דעתי...
שני מורים זה אחלה, בתנאי כמובן שהם אינם פוסלים אחד את גישתו של השני. לדעתי טבעי שיהיו "סתירות" כלשהן בדרך הלימוד, אך כל עוד שני המורים מקבלים את ההבדלים, ולא מתייחסים אליהם כאל שגיאות, זה מסתדר מצוין. יש להתייחס לצורת פעולה אחרת כצורה נוספת ולא כשגויה. אני בטוח שהתלמידים רק ירוויחו מזה. לגבי השאלה השנייה - מנסיוני, העדיפות היא לגבי אמנות הלחימה ולא המורה. יכול להיות מורה נפלא, שילמד שיטה שלא מתאימה לך - ובמקרה כזה לא תשאר ללמוד אצלו רק בגלל שהוא מצוין... ועם זאת, אני לא הייתי נשאר ללמוד שיטה שמתאימה לי אצל מורה שלא כיף לי איתו.