מה אתם חושבים

littlerunaway

New member
מה אתם חושבים

על לעשות פסיכומטרי בגיל 27 ולהתחיל ללמוד בגיל 28 לתואר ראשון? לא מאוחר מדי?
 

littlerunaway

New member
זה לא בדיוק עיניין של מאוחר מדי

זה יותר עיניין של שלב בחיים. אני עובדת במקום לא רע, עם משכורת סבירה ואחלה אנשים מסביב אבל בעבודה שאני לא סובלת. ואני תוהה אם זה חכם מצידי לעזוב הכל ל-4 שנים בשביל לרכוש תואר ראשון שלא בטוח שייתן יותר אפשרויות תעסוקה בעתיד.
 
אבל על כף המאזניים השניה

האם זה חכם לא ללמוד כי זה סיכון ואולי עוד כמה שנים תחשבי אם זו לא הייתה טעות, תסתכלי אחורה באכזבה. אם את לא סובלת את העבודה אז יש שתי אפשרויות או שבכל מקרה לא תחזיקי בה מעמד ותשני כיוון או שתתקעי בה עוד שנים רבות ותלכי כל יום לעבושה שאת לא אוהבת ולא עושה לך טוב.
 

littlerunaway

New member
מה מניע אותי ללמוד?

העובדה שאין לי מקצוע. אני אמנם עובדת בחברת הייטק אבל התפקיד שלי הוא סוג של עבודה שחורה שלא דורשת השכלה. אני עובדת פה קצת יותר משנתיים וכבר נמאס לי. אני אצטרך לעזוב מתישהו וכשיבוא היום לחפש עבודה חדשה אני לא רוצה להיתקע עם עבודת שירות או מכירות (לא שיש בזה משהו רע, פשוט אני באופן אישי לא רוצה לעבוד בעבודה כזאת) או לעבוד באותו תפקיד במקום אחר. אני כבר כמה שנים מנסה להחליט מה בא לי ללמוד ואני מרגישה שעכשיו החלטתי סופסוף. אפילו חסכתי סכום מכובד של כסף למטרה הזאת רק שיש כמה מכשולים בלתי צפויים בדרך. אני רוצה ללכת ללמוד הנדסת אווירונאוטיקה בטכניון כי אני מאוד אוהבת את תחום התעופה.
 

newKiticat

New member
אז אני בעד.

הסיבה ששאלתי, היא כי לפעמים רוצים ללמוד לנפש. וזה סבבה, ומבורך. ואם זה מדעי הרוח/חברה, אז הייתי אומרת לך לשקול מכללה בלי תנאי קבלה של פסיכומטרי ואפילו בצורה שתאפשר לך להמשיך לעבוד במקום העבודה הנוכחי. אבל אחרי שקראתי את דבריך- אני מבינה קצת יותר. אני גם יכולה להבין איך לפעמים נתקעים במקום העבודה כי השכר "יחסית נוח" ומה לעשות, שלפעמים עלייה דורשת ירידה זמנית. זה בסדר.
ולשאלה המקורית, לא קרה שום דבר אם תהיה סטודנט בן 28. החיים לא נגמרים בגיל 30. אתה יודע.
 

littlerunaway

New member
המקום שאני עובדת בו עכשיו

הוא מקום נוח שמאוד קל להיתקע בו, זו הבעיה. ואגב אני אהיה סטודנטית בת 28. או יותר נכון כמעט. יום ההולדת חודש אחרי תחילת הלימודים.
 

newKiticat

New member
עדיין.


אני לומדת במסלול לאקדמאיים אז אומנם לרובם יש כבר תואר, אבל יש לא מעט מביננו שכבר עברו את גיל 32 ויותר.... זה מנחם?
 

littlerunaway

New member
קצת

פשוט עברו כמה שנים מאז שהייתי במסגרת של לימודים, ועכשיו יש לי קצת פחות מחודשיים ללמוד לבד לפסיכומטרי ולהוציא ציון סביר+, ואחרי זה בטח עוד מכינה כי פיזיקה ומתמטיקה אני כבר לא זוכרת בכלל... כך שזה יוצא הרבה עבודה עוד לפני שהתחלתי בכלל סמסטר א' ויש סיכוי לא רע שאני לא אתקבל בכלל. אני רוצה לוודא שזו לא תהיה טעות להתחיל עם כל העיניין.
 
אף פעם לא מאוחר...


אמנם הרוב צעירים יותר, אבל לומדים איתי גם אנשים שהתחילו בגיל שלך וגם כאלה שהתחילו מבוגרים יותר
 

RoieS316

New member
יש לנו חברה מטומטמת

שקובעת לנו מה ומי אנחנו צריכים להיות ומתי תסיים צבא, תטוס לחו"ל, תתחיל ללמוד, תהיה בעל תואר בגיל 28 או אפילו תואר שני. תתחתן, תביא ילדים, תגדל נכדים, תמות. את בת 27, פאק מאוחר מדי.. למי אכפת? את רוצה לעשות את זה, אז תעשי! מה את רוצה ללמוד?
 

littlerunaway

New member
לא לצחוק

אני רוצה ללמוד הנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון. עשיתי כבר פסיכומטרי אבל היום התברר לי שבטכניון הוא תקף ל-7 שנים ואת שלי עשיתי אי שם ב 2003 . הטכניון הוא המקום היחיד שיש בו את התואר הזה, כך שאם אני רוצה להתקבל אני חייבת פסיכומטרי מחדש. לא חשבתי ש-8 שנים אחרי אנ אצטרך לעשות את זה עוד פעם. יש לי נטייה לעשות הכל מאוחר, התגייסתי שנה וחצי מאוחר יותר (הנדסאי בטכני), טסתי ל"טיול הגדול" שנה אחרי השיחרור (למי יש כל כך הרבה כסף ישר אחרי השיחרור?) ורק עכשיו החלטתי מה בא לי ללמוד.
 

littlerunaway

New member
תודה רבה לכולם

אני רואה שיש פה הסכמה פה אחד. כבר יש לי יותר מוטיבציה ללמוד.
 

goldy

New member
מאוחר מידיי אומרים רק זקנים

עם שתי רגליים בקבר.
 
למעלה