מה אתם חושבים על הילד

Aimer1

New member
מה אתם חושבים על הילד

שלום לכולם,
מדובר בילד בן שנה וחצי, ואנחנו בתחילת אבחונים בהתפתחות הילד.
הבעיה העיקרית שהוא מדבר מילים בודדות ולא כל כך מבין כשמדברים אתו.
יחד עם זאת הוא: מצביא מדי פעם.
משחק משחקים כמו כפיים, קו-קו ונראה שנהנה מהקשר רק אם אין גירועים נוספים.
מתנדנד (בעיקר כש עייף).
לדעתי הוא מפרש נכון את המצבים החברתיים אך יחד עם זאת הוא לא כל כך שואף לקשר אתנו (למרות שנראה שנהנה לשחק עם האח הגדול ממנו בשנה).
הרופא התפתחותי המליץ על קלינאית תקשורת ומרפאה בעיסוק ואמר שבנתיים לא נותן הבחנה בגלל שהכל נורא דינמי ויכול גם לעבור בעצמו...

על סמך ניסיונכם, אתם גם חושבים שזה יכול לעבור בעצמו? האם אתם מכירים מישהו שהיה במצב דומה וזה עבר???
ועל איזה שיטות אתם יכולים להמליץ בנוסף?

תודה!
 

kagome10

New member
מצבים חברתיים? בגיל שנה וחצי???

בגיל הזה ממש לא כל הילדים רוצים קשר, שמעתי יותר מפעם אחת את הטענה שבגיל כזה ילדים משחקים אחד ליד השני, לא אחד עם השני, ורק בגיל שנתיים הם מתחילים לגלות עניין בילדים אחרים. נתקלתי גם בדוגמאות לצד השני, אבל זה לא מעיד על כך שילד בגיל הזה יכול להראות בעיה בכישורים חברתיים, שכלל לא אמורים להיות בגיל שנה וחצי (!)

למען האמת, לא ראיתי שום תיאור של בעיה.
 

Aimer1

New member
טוב, אולי כתבתי לא מדויק

אולי כתבתי לא מדויק, אבל יחד עם זאת יש גם איחור במוטוריקה, גם בעיות עם האכילה...יש מספיק דברים שמדאיגים...התקבנתי לתקשורת סוציאלית - הוא יותר עם החפצים ונראה שאנחנו פחות מעניינים אותו...
טוב, אולי אנחנו באמת משעממים

אבל אני נורא מותרדת...
 

dina199

New member
אם מוטרדים, צריך ללכת לאיבחון .

לא לפחד שמשיהו יגדיר אתכם כהיסטריים. משהו מטריד, סימן שצריך לברר את זה.
מקסימום יגידו שהכל בסדר . ואז תהיה לכם תשובה מקצועית מוסמכת.
 

kagome10

New member
לדעתי מוקדם מכדי לקבוע דברים

זה פשוט גיל צעיר מידי. אוטיזם זה קודם כל תקשורת, ואחר כך כל השאר. אם את רואה דברים מדאיגים, כנראה את צודקת. אבל אני לא חושבת שבינתיים אפשר לדעת מה קורה. לדעתי כדאי לנסות לטפל בבעיות בלי לנסות לאבחן, ולחזור לזה עוד חצי שנה, לפחות.
 
גיל צעיר נורא

לא חושבת שממש אפשר לאבחן בגיל כזה אלא אם כן קיימים תסמינים בולטים מאד. נשמע שאצלך הילד כן מתקשר ומפגין התעניינות בסביבה. האמת, שגם אם לא, לא הייתי ממהרת להילחץ.
אצלנו הוא אובחן רק בגיל שנתיים וחצי וגם אז זה היה מאד מוקדם.

תנו לו זמן. עקבו, אבל תנו לו זמן.
זה גם לא גיל שמדברים בו עדיין, פרט למילים בודדות ואולי אולי משפטים קצרים מאד (כמו "אבא בא" למשל) אז לא ברורה לי ההפניה לקלינאית בשלב מוקדם כל כך.

ממליצה לעקוב. אם תתעוררנה בעיות ודאי תשימו לב.

שיהיה בהצלחה
 

TikvaBonneh

New member
איבחון

כלי האיבחון בהתפתחות הילד אינם מספיק מדוייקים כדי לאבחן ילד בן שנה וחצי.
אם אתם רוצים לקבל תשובות כבר עכשיו, כדאי לכם לפנות למכון של דיצה צחור באסף הרופא, שם יש להן כלי איבחון יותר מדוייקים.
 

Aimer1

New member
תודה על התשובה,

אבל יש משהו שאני לא מבינה עד הסוף. למה איבחון הוא כל כך חשוב בשלב הזה? מבחינתי אתנו אותו מוקדם או מאוחר, אבל אני מבינה שהכי חשוב זה להתחיל לטפל כמה שיותר מוקדם???
או שיש פה משהו שאני לא מבינה??
 

TikvaBonneh

New member
דחוף שלא יהיה במסגרת שלא טובה לו

השאלה אם הוא עדיין בבית איתכם, ואם כן, עד מתי.
כמו שכתבתי לך, מסגרת חינוכית רגילה בלי סיוע יכולה להיות סיוט עבור ילד בספקטרום האוטיסטי.
 

Aimer1

New member
לגבי הגן

כתבתי לך מקודם אבל לא בטוחה שזה עבר...
אני לא חושבת שרע לא בגן. בהתחלה הוא בכה כמו כל הילדים אבל זה עבר בהדרגה. היום אני יודעת שהוא משחק שם, משתתף בהפעלות, גם אמרו לי שהוא מתעניין בילדים מהקבוצה השניה שהם יותר גדולים ממנו...
מה שכן, אני לא בטוחה שזה תורם לו להתפתחות...הנושא של האוכל הוא בעיתי...בעוד חודש תהיה וועדה נוספת ואז נחליט האם הוא צריך גן מיוחד...אני כמעט ובטוחה שכן, למרות שנורא קשה לי עם זה...
 

TikvaBonneh

New member
גם אני חשבתי שטוב לו בגן

אבל הפסיכולוגית מהתפתחות הילד הגיעה לתצפית וחשכו עיניה.
כדאי שאשת מקצוע תגיע לתצפית בגן לראות מה באמת קורה שם.
לפעמים גננות מיפות את המציאות ואומרות להורים מה שהם רוצים לשמוע.
זה לא מרוע לב או מטימטום.
זו נטייה טבעית לגמרי של בני אדם.
(זוכרת את הקטע בפילפלים צהובים שהאמא מטפסת על העץ לראות את הילד בגן?)
 

dina199

New member
מה שחשוב זה מה שאתם מחליטים.

אם אתם מאוד מודאגים ,תעשו איבחון. רק שתהיו מוכנים שגם מומחים יכולים להגיד שהילד עוד צעיר לכל מני דברים.
היתרון של איבחון (בכל זמן) שתהיה לכן תשובה מקצועית ולא תשובות וירטואליות באינטרנט
.
מבחינת טיפול - אין חלון הזדמנויות שנסגר. האבחנה חשובה , כי הטיפול נקבע על סמך האבחנה.
 

dina199

New member
הילד רק בן שנה וחצי


אתם מטופלים ובמעקב.
אז תעשו בינתיים מה שהרופא אמר, ואם זה 'עיכב התפתחותית' זה יעבור. אין מה
להילחץ לפני הזמן.
 

TikvaBonneh

New member
הוא בבית איתכם או שהוא בגן?

אם הוא בגן, כדאי מאוד מאוד שאשת מקצוע תגיע לתצפית עליו בגן. אצלנו הפסיכולוגית ההתפתחותית מהתפתחות הילד עשתה זאת. תדרשו את זה. או שתשלחו אשת מקצוע פרטית מטעמכם.
חשוב מאוד לברר, גם לצורך האבחנה וגם כדי לדעת את מידת הדחיפות, מה המצב בגן.
נראה שעכשיו הילד שלכם במצב טוב, משחק ונהנה.
אם חלילה רע לו בגן, זה ישליך על המצב שלו בבית.
וגם על האפקטיביות של הטיפולים.
אצלנו הפסיכולוגית התרשמה שהוא לא באמת חלק ממה שקורה בגן, ושהוא נשאר שם סגור בעולמו.
ההסתגרות הזו הייתה אינדיקציה לסבל.
והסבל גרם לריגרסיה.
בכל גיל, הכי חשוב ודחוף לברר מה קורה במסגרת החינוכית.
 
אני גם פניתי לאבחון כשהוא היה בן שנה וחצי

סיימנו כשהיה כבר בן שנה ושמונה. היו לו נקודות יפות: גם שיחק קוקו, גם כפיים וידיים על הראש.
ידע איברי גוף וקולות של חיות. אבל לא ראה ילדים בני גילו ממטר, היה תנועתי מידי, קשר עיין לא טוב ועוד.
ומזל שפנינו לאבחון מוקדם, אגב, גם בהתפ' הילד וגם באסף הרופא. בשני המקומות לא אמרו לי שזה מוקדם ודינמי,
בשני המקומות לא השאירו לי בכלל תקווה והוא אובחן כאוטיסט חד משמעית.
היה לנו מזל.
היום בני בן 3 ושמונה והתקדם פלאים. היה מזל שלא נפלנו על נשמות טובות ששלחו אותנו לקלינאית או מרפא בעיסוק!
הצילו את הילד.
זה לא מוקדם לאבחן, יש פה הרבה הורים שקיבלו אבחון בגיל הזה. גם לא רואה שום סיבה הגיונית לבזבז זמן ולא לקרוא לילד בשמו, ולא לעזור לו,
אומנם, אני מקווה שאתם סתם בלחץ. מאכלת לכם מכל הלב שסימנים שתיארת יחלפו להם ללא זכר!
 

Aimer1

New member
מבולבלת

תודה על התשובה, מכווה שלא שלחתי פעמיים, אבל לא בטוחה שזה עבר...
גם אנחנו עכשיו מטופלים במקביל בהתפתחות הילד ובאסף הרופא...לא מטופלים, רק בשלבי איבחון.
אבל אני בתמימותי חשבתי שבמרבית המקרים קלינאית תקשורת וריפוי בעיסוק זה הטיפולים העיקריים שמקבלים.
האם תוכלי לפרט, איזה טיפולים התחלתם לקבל אחרי האיבחון?
תודה.
 

TikvaBonneh

New member
אוי, לא ענו לך...

גם אני חשבתי פעם ככה.
הדבר העיקרי שקיבלנו אחרי האיבחון זה התאמת המסגרת החינוכית. כלומר זכאות למסגרת שנועדה לבעיות תקשורת, ולחלופין זכאות לסייעת אישית במסגרת רגילה.
הקלינאית והריפוי בעיסוק זה רק בונוס.
 

Aimer1

New member
אז נניח עוד חודש אקבל את האיבחון

הבעיה היא שאנחנו באמצע שנת לימודים. אז מה לעשות???לחכות למסגרת עד לשנה הבאה???בזבוז זמן של 9 חודשים? נשמע לי נורא. את יכולה להמליץ על איזה שפתרון? או שאין פתרון???
 
למעלה