מסכימה איתך בגדול
מקבלת את ה(ניתוח שלך של ה)מודל של ג'נקס (יש שם באנגלית אולי?), וגם משערת שהמילה "מזל" היתה קצת tongue in cheek. אני חושבת שה-locus of control קןבע על איך המזל משפיע עלינו אבל רק עד גבול מסויים. וזה גם רק אחד מאינספור מנגנונים שמנסים לפרש את התנהגות בני האנוש. בגלל זה אני אוהבת את המודל שהזכרת, בגלל שהוא מוכיח בצורה מסויימת את המוגבלות של המודלים הקיימים ו-brings back to earth את כל אלו שמתיימרים שביכולתם להסביר ולנבא לא רק מאיפה משתין הדג, אלא גם מתי, למה וכמה. קיימים הרבה יותר נעלמים מהסברים, אז עוד לא הגיע הזמן לשבת על עלי הדפנה (הביטוי הזה קיים גם בעברית? sitting on your laurels באנגלית). באשר לעוני וליכולת לצאת ממנו, זה נושא גם כן מורכב (מן הסתם). יש פה קצת מצב של chicken and egg. יש מאפיינים שלא רק מפריעים (לדור הבא, למשל) לצאת מהמלכודת, אלא הם גרמו בצורה מסויימת לזה שאנשים הגיעו למצב הסוציאלי הזה מלכתחילה. זה לא אבסולוטי, אבל בשילוב עם גורמים אחרים, הקשיים פשוט נערמים ומחזקים זה את זה. זה נשמע איום להגיד את זה (כי זה מעלה אסוסיאציות במיוחד עם דברים כמו ה-Bell Curve הידוע לשמצה, אבל יש דברים שאי אפשר להתעלם מהם רק בגלל שחלקים מהם היו בשימוש של אנשים עם כוונות רעות), אבל למשל אנשים בעלי אינטליגנציה פחות גבוהה, יועסקו בדרך כלל במשרות שמכניסות פחות, וכך יגיעו למעמד חברתי נמוך יותר ולעוני מסויים. עכשיו, ידוע שיש גורם גנטי שמשפיע על רמת האינטיליגנציה של הדור הבא, ובנוסף לכך, בית עם הורים עם אינטיליגנציה נמוכה יותר, לא יספק את אותם הגרויים הסביבתיים שילד בבית אקדמאי למשל יקבל. אז זאת רק דוגמה אחת פיצית של מה שגורם לעוני ויכול להחזיק אותו למשך דורות. אבל זה ממש שתי וערב של גורמים ונגרמים, מכל הסוגים והמינים. לחשוב שאם משנים נתונים מסויימים סביבתיים והבעייה נפתרת, זה רדוקציה יותר מדי גדולה של המציאות ו-wishful thinking. כפי שהמודל של ג'נקס מראה...