פילוסופיה
לימודי הפילוסופיה אינם מקנים לתלמיד מקצוע מוגדר אך הם יוצרים תשתית טובה לחשיבה יצירתית וגמישה מחד ולחשיבה שיטתית ובקורתית מאידך. שילוב לימודי פילוסופיה עם לימודי המדעים, מדעי החברה, ומדעי הרוח - יתרום לגיוון האפשרויות בתחומים השונים. החברה האנושית המצויה בעיצומה של תנופת התפתחות מדעית וטכנולוגית חסרת תקדים, הופכת אתגרים אשר נחשבו, עד לא מזמן, לתיאורטיים ופילוספיים לכדי שאלות מעשיות מדי יום ביומו. שאלות הנוגעות להגדרת החיים, קביעת תחילתם וסיומם, שאלות הנוגעות לטכנולוגיות חדשות בהולדה והשפעתן על התא המשפחתי, שאלות הנוגעות להנדסה גנטית והנובעות מפרוייקט הגנים האנושי והשלכתו על יחסי פרט וחברה,השתלת אברים, וניסויים בבני אדם הפכו להתמודדויות יום יומיות לעוסקים בתחום הרפואה, מבלי שתהיה להם ההכשרה המתאימה. לימודי הביו-אתיקה יצרו מקצוע חדש ומתפתח יש מבין הבוגרים כאלה העוסקים בהוראת פילוסופיה במסגרת בתי הספר התיכוניים ( חטיבה עליונה ) . מסיימי תארים מתקדמים עשויים להשתלב בתחומי מחקר, עריכה ובקורת. האוניברסיטאות מגדירות עצמן מוסדות להשכלה גבוהה ולא מוסדות להכשרה מקצועית. ואכן, הנתיב המקצועי הצפוי לבוגר החמדעי הרוח, פחות מוגדר מראש מאשר זה של בוגר החוג לראית חשבון.עם זאת, יש להביא בחשבון שרמת ההשכלה באוכלוסיה הולכת וגדלה. במידה רבה תואר ראשון היום מהווה כרטיס כניסה לתפקידים רבים. בוגרי החוגים השונים במדעי הרוח והחברה, משתלבים בתפקידים מגוונים. חלק לא מבוטל מהם משתלב בתפקידים ניהוליים, הן במגזר הפרטי, והן בציבורי. אחרים מוצאים את מקומם במסגרות הדורשות השכלה אקדמית לאו דוקא מתחום אחד מוגדר, למשל צוערים במשרד החוץ. חלק ניכר מהעוסקים בתקשורת הכתובה והאלקטרונית הם בוגרי רוח וחברה ממגוון רחב של חוגים. למעשה ניתן למצוא אותם בכל מגזרי המשק.