מה אני עושה..
לפני חצי שנה התחלתי לצאת עם מישהו היה הכל נהדר ויפה כל כך היה לנו כייף ביחד שזה לא יאמן למרות שרק חודש וחצי זה נמשך הוא עשה לי משהו בפנים...הוא סיים את זה בשיחת ציפיות בו הוא הרגיש חנוק והוא החליט שהוא לא מחפש קשר רציני והוא דיי היה בטוח שאני יהיה בעניין{יזיזות} בגלל שאני לא בחורה שבעניין דיי סירבתי וכל אחד נפרד לדרכו היה עצוב מאוד כי בסה"כ כל כך היה לנו טוב ביחד התעצבנתי על עצמי שאולי אם הייתי מנסה אולי הייתי מגלה דברים חדשים על עצמי.. חודשיים לא ראיתי את הבחור לא שמעתי ממנו ואז באיזה מסיבה שהייתי הוא צץ אמרתי לעצמי שאני חזקה ואני מסוגלת ודיי התעלמתי מימנו כמה שהוא ניסה וקירקר אחריי הייתי קרה ולא התייחסתי גיבורה אה? יום אחרי זה הרגשתי כל כך רע עבר שבוע ונכנעתי שלחתי לו הודעה יום אחרי זה מצאתי את עצמי איתו באותו סרט בטוחה שאולי הוא השתנה אולי הוא התגעגע מהר מאוד גיליתי שטעיתי..כי הוא נעלם וצצ רק אחרי שבוע והרי הוא איש צבא עסוק מאוד וככה "בלי לשים לב" מצאתי את עצמי בקשר של יזיזות משכנעת את עצמי שאני בנויה לקשר הזה שאני עוד צעירה וצריכה להנות מהחיים האלא...כל לפני פגישה שלנו אני מנסה לומר לעצמי שזהו זאת פגישה אחרונה אני לא מצליחה להפריד בין השכל לרגש..אבל אז אני טובעת איתו לתשוקה ניצחית שלוקחת אותי לעולמות אחרים ורוצה שהרגעים איתו ימשכו לנצח...אבל הוא שוב נעלם ואני שוב נפגעת..הפעם חודש לא ראיתי איתו היינו אמורים להיפגש והוא דיי נרדם אז לא יצא אבל חודש שלם ואני יודעת שמתי שהוא הוא יצוץ שוב אם זה השבוע או שבוע הבא ואני לא יודעת איך לסיים את העניין הזה הרי הנה זאת ההזדמנות הכי טובה חודש שלם לא נפגשנו ולא קרה לי כלום חוץ ממחשבות תמידיות על העניין כי ללא ספק יש לי משהו לבחור מה לעשות שהוא יתקשר? להתעלם? לסנן אותו? אני מפחדת לענות לו מצד אחד שאני יתפתה להפגש איתו אבל מצד שני אני יודעת שזה חייב להסתיים זה לא עושה לי טוב.. אם אני יענה לו זה נראה לי מגוחך לסיים את זה בטלפון ? מי שהיה במצב הזה בטח יבין..ומי שלא בטח יגחך...אבל מעניין אותי לשמוע הצעות פתרונות..מה אתם הייתם עושים?
לפני חצי שנה התחלתי לצאת עם מישהו היה הכל נהדר ויפה כל כך היה לנו כייף ביחד שזה לא יאמן למרות שרק חודש וחצי זה נמשך הוא עשה לי משהו בפנים...הוא סיים את זה בשיחת ציפיות בו הוא הרגיש חנוק והוא החליט שהוא לא מחפש קשר רציני והוא דיי היה בטוח שאני יהיה בעניין{יזיזות} בגלל שאני לא בחורה שבעניין דיי סירבתי וכל אחד נפרד לדרכו היה עצוב מאוד כי בסה"כ כל כך היה לנו טוב ביחד התעצבנתי על עצמי שאולי אם הייתי מנסה אולי הייתי מגלה דברים חדשים על עצמי.. חודשיים לא ראיתי את הבחור לא שמעתי ממנו ואז באיזה מסיבה שהייתי הוא צץ אמרתי לעצמי שאני חזקה ואני מסוגלת ודיי התעלמתי מימנו כמה שהוא ניסה וקירקר אחריי הייתי קרה ולא התייחסתי גיבורה אה? יום אחרי זה הרגשתי כל כך רע עבר שבוע ונכנעתי שלחתי לו הודעה יום אחרי זה מצאתי את עצמי איתו באותו סרט בטוחה שאולי הוא השתנה אולי הוא התגעגע מהר מאוד גיליתי שטעיתי..כי הוא נעלם וצצ רק אחרי שבוע והרי הוא איש צבא עסוק מאוד וככה "בלי לשים לב" מצאתי את עצמי בקשר של יזיזות משכנעת את עצמי שאני בנויה לקשר הזה שאני עוד צעירה וצריכה להנות מהחיים האלא...כל לפני פגישה שלנו אני מנסה לומר לעצמי שזהו זאת פגישה אחרונה אני לא מצליחה להפריד בין השכל לרגש..אבל אז אני טובעת איתו לתשוקה ניצחית שלוקחת אותי לעולמות אחרים ורוצה שהרגעים איתו ימשכו לנצח...אבל הוא שוב נעלם ואני שוב נפגעת..הפעם חודש לא ראיתי איתו היינו אמורים להיפגש והוא דיי נרדם אז לא יצא אבל חודש שלם ואני יודעת שמתי שהוא הוא יצוץ שוב אם זה השבוע או שבוע הבא ואני לא יודעת איך לסיים את העניין הזה הרי הנה זאת ההזדמנות הכי טובה חודש שלם לא נפגשנו ולא קרה לי כלום חוץ ממחשבות תמידיות על העניין כי ללא ספק יש לי משהו לבחור מה לעשות שהוא יתקשר? להתעלם? לסנן אותו? אני מפחדת לענות לו מצד אחד שאני יתפתה להפגש איתו אבל מצד שני אני יודעת שזה חייב להסתיים זה לא עושה לי טוב.. אם אני יענה לו זה נראה לי מגוחך לסיים את זה בטלפון ? מי שהיה במצב הזה בטח יבין..ומי שלא בטח יגחך...אבל מעניין אותי לשמוע הצעות פתרונות..מה אתם הייתם עושים?
