מה אני עושה ?!!?!!

מה אני עושה ?!!?!!

היי ! אני (3.8.76 ) יוצאת עם בחור (9.7.76 ) כבר שנה. כרגע אני בשלב ההתלבטות האם להמשיך את מערכת היחסים הזו או לא. בסה``כ אנחנו מסתדרים דיי טוב ובעצם ההתלבטות היחידה שלי נובעת ממחלה שנפלה עלינו לפני 5 חודשים. אצל הבחור נתגלתה סכרת וכיום הבחור מזריק 4 פעמים ביום אינסולין ! כמובן שמאז המחלה הספונטניות שבמערכת היחסים קצת ירדה ופתאום צריך לחשוב כמה פעמים לפני שיוצאים מהבית ולפני שמכניסים משהו לפה.. השאלה שלי היא האם אני עושה טעות כשאני נפרדת מהבחור. א. האם אנחנו מתאימים (אריה וסרטן הולכים ביחד ?.!) ב. האם המחלה (שדיי מפחידה אותי..) היא סיבה מוצדקת להיפרד ממנו ? אני חיה בפחד שבעתיד יפול עליי נטל הטיפול בבחור, ובנוסף שגם לילדנו תעבור המחלה מה לעשות ?? המון תודות , המבולבלת..
 
למודאגת הסובלת

ראשית - אין קשר בין ההתאמה של אריה לסרטן. רגשות הם רגשות, בלי קשר למזל. שנית, הכל תלוי במה את מרגישה : החיים מלאים מכשולים, וברגע שמחליטים להיות ביחד, מגלים שהם לא נגמרים. מחלת סכרת היא לא נעימה, אבל יש צרות יותר גדולות, תאמיני לי. מה שברור, שהאהבה שלך, מסתבר, מתקשה כבר במבחן הראשון שלה : מן הסתם הסביבה האוהדת (שלך) כבר טורחת לטפטף רעל לא קטן (שכן כולם הרי רוצים בטובתך..) כמו, מה יהיה עם הילדים ? ואיך תצאו לכל מיני מקומות ? ומה אוכלים ? ואיך נרפאים ? מהר לעזוב !! ורק דבר אחד קטן נשכח פתאום : האהבה.. כן, אותה מלה נראית פתאום מאוד מפוחדת מול כל הפרטים הטכניים האלה. האמת ? לפי כל הפחדים האלה, לא נראה לי שאת באמת נמצאת שם במקום הזה, שם באמת נשבעים לאהוב האחד את השני בחולי ובבריאות, ועוד ועוד. בואי נהיה כנים : איכשהו מדברייך נראה לי שכבר עכשיו את מתחילה להתרחק, ואפילו לחפש סיבות וחיזוקים מהסביבה. ואולי לא ? אולי בכל זאת האהבה תנצח ? כי יקירתי, כשחיים עם מישהו, אפשר לחיות עם כל דבר. כל דבר - חוץ מאהבה.. ואת החשבונות הקטנים הקטנטנים האלה שמפרקים את האהבה שלך לפירורים ואולי בעצם גורמים לראות שלא היתה שם אם זה מה שיוצא ממך עכשיו - בזה אף אחד לא יוכל לעזור לך, בטח לא אסטרולוגיה. זה לגמרי שלך, כולל איך שזה נראה מבחוץ. הלב מול כל עולם החשבונות הקטנים - מי ינצח ? מצד שני - מה אני מבין ? ומה זאת בכלל אהבה, לעומת מחלת הסכרת האיומה שמכריחה אותך כל הזמן להתלבט מה לאכול ? פוי, לא יפה, איזה מחשבות נגטיביות יש לי.. הבחורה המסכנה בסך הכל רוצה לדעת אם היא באמת הולכת להרוס לעצמה את החיים או לא, ואני מסתלבט.. לא יפה ! לא לא, אני באמת לא האיש לשאול אותו, רומנטיקן שכמוני. כי אם הייתי שומע את כל החשבונות הקטנים האלה שרוחשים לידי בראשך הקט, מן הסתם הייתי עוזב בעצמי בתוך שלוש דקות, בלי לחכות ולראות את כל המבטים המתחשבנים האלה, ומהר ככל האפשר. כבר עדיף להיות לבד, עם האוכל שכל כך מסובך להכין, ואי הנעימות של הזריקות, ולא ללדת ילדים שיקבלו את הבעיות האלה.. האמת ? נשמע לי שאין פה בכלל דילמה, ואת ההחלטה שלך כבר קיבלת. אז למה כל החיבוטים האלה כיבכול ? כדי שתרגישי טוב עם עצמך, למרות הכל ? זו דעתי, למרות הכל (אופק טלה ומרס בקשת - אומרים הכל !). חומר למחשבה..
 
למעלה