דילמה..שרק את יכולה לפתור,אבל...
ברור שפרידה אחרי כל כך הרבה שנים היא קשה.אבל תחשבי גם בצורה חיובית שזאת הפוגה טובה,כי זה גם טוב,בין בני זוג,להתגעגע אחד לשני.וקשה פה לתת עצה,כי רק שניכם יודעים מה טוב עבורכם.זאת לא שאלה גם של ``לתת לו``. זה כאילו לתת לו איזה פרס או משהו בסיגנון.אם הוא מאוד רוצה לנסוע, והוא לא תכנן לנסוע לבד,הרי הוא הציע גם לך להצטרף,אז כמובן שאם את אותו,את רוצה את הטוב עבורו,ואין סיבה שהוא לא יסע.מצד שני אולי את תלויה בו נפשית,או פיזית(עזרה בבית,סידורים וכו)וקשה לך לראות את עצמך מתמודדת לבד.בכל אופן גם אם זה המצב,כדאי לנצל זמן זה וללמוד להתמודד עם מצבים שאת לא רגילה אליהם,וגם קצת זמן כדי להשקיע בעצמך ואו בילדים בצורה שתמיד רצית,ולא יצא בגלל סיבות שקשורות בנכוחותו התמידית של בעלך.ואל תשכחי ש45 יום,זה לא סוף העולם. ויש פה גם מצב של אמונה,ואני מתארת שחששות שקשורות לנסיעה לא חסרות לך. בכל אופן,קשה לתת עצה מעשית או אובייקטיבית.התשובה צריכה לבוא ממך. אבל אם הוא יסע בסופו של דבר,אל תשכחי איזה כייף זה כאשר מגיעים הימים האחרונים לחזרתו.והשעות בכלל..... מאחלת לך בהצלחה! שועלית