מה אני מפספס?
במשך מספר שנים יצאתי לדייטים, הכרתי לא מעט בחורות, עם חלקן אפילו נוצר קשר של חודש-חודשיים-שלושה אבל זה היה השיא, לא הצלחתי להחזיק משהו מעבר לזה. בעבר, היו לי מערכות יחסים ארוכות של שנה-שנתיים-שלוש. ההרגשה הייתה שמשהו התקלקל לי ולא הצלחתי להבין מה. ברוב המקרים, זה נגמר בלא מתאים וזהו כך שלא באמת ידעתי מה הבעיה, במקרים הבודדים שכן, היה מדובר בדברים מאוד ספציפיים לאותה בחורה וכן, לפעמים גם אני לא רציתי, בעיקר בגלל חוסר משיכה או משהו מספיק קריטי עבורי שלא רציתי בחיים שלי.
ההרגשה הייתה של פול גז בניוטרל, אני יוצא, אני פועל, אני עושה, אני פוגש אבל שוב ושוב זה נופל בלי שיש לי טיפת מושג מה באמת קורה שם, זה פשוט לא נדבק. המקרים שנמשכו חודש-חודשיים-שלושה הכי הלחיצו אותי כי זה גרם לי להבין שגם אם הקשר "מצליח", הוא עדיין יכול ליפול בלי שום הסבר נראה לעין, לפחות לעין שלי. אחרי מספר שנים, לפני כמעט שנתיים, יצאתי לדייט, מבחינתי היה מדובר בעוד דייט אבל משהו שם התנהל אחרת, הכל שם התנהל בצורה מאוד חלקה. כמובן שהפחדים מהקשרים של חודש-חודשיים-שלושה, ישבו אצלי חזק אבל הפעם, לא רק שהם לא קרו, קרה בדיוק הפוך. הכל הלך חלק, המפגש עם החברים, עם המשפחה, עם ההורים. אחרי כמעט שנה, היה מה שהיה והקשר נגמר. זה מאוד כאב לי והרגשת האובדן הייתה עצומה. לקחתי לעצמי מספר חודשים לנוח ויצאתי לדרך חדשה.
עכשיו אני שוב נמצא באותו המצב, יוצא לדייטים, לפעמים אני לא רוצה, לפעמים לא רוצים אותי. "קשרים" שנגמרים אחרי דייט או שניים בלי שבאמת יש לי מושג מה היה שם ולכן ברירת המחדל של "חוסר משיכה" תמיד עולה שם. אני ממש לא רוצה להיות שוב במציאות של מספר שנים שבהן אני יוצא לדייטים שוב ושוב אבל שום דבר לא קורה. כל פעם ששואלים אותי מה חדש, אני אומר שכל הזמן יש חדש אבל אני רוצה שיפסיק להיות חדש, אני רוצה כבר למצא את האחת שאיתה זה (שוב) יידבק ויצליח ונחיה Happily ever after תחת המגבלות הידועות של זוגיות כמובן (אני לא אופטימי חסר תקנה, ברור לי שגם זוגיות זו השקעה לא קטנה).
אז עכשיו אני שוב במצב הלא נעים הזה. האם אני רק צריך להמשיך לצאת עד שזה שוב יקרה, כמו שזה כבר קרה? האם עולם הדייטים באמת נעשה פחות ידידותי? האם הבעיה היא אצלי? ואם כן, מה היא? האם כימיה זה משהו שבאמת או שקורה או שלא וזהו וזה בכלל לא משהו שקשור אלי או למשהו שאני יכול לעשות? אני פוגש בחורות מכל הקצוות, מהזויות ביותר או לא רציניות בעליל ועד לבחורות באמת רציניות, שנראה שרוצות קשר אבל משהו שם פשוט לא נתפס או שאולי אני לא מצליח לתפוס. ברור לי שאין נוסחת קסמים אבל כן, אני אשמח לדעת כל דעה או רעיון או משהו שיכול לקדם אותי... או סתם לתת לי אנרגיות חדשות.
תודה
במשך מספר שנים יצאתי לדייטים, הכרתי לא מעט בחורות, עם חלקן אפילו נוצר קשר של חודש-חודשיים-שלושה אבל זה היה השיא, לא הצלחתי להחזיק משהו מעבר לזה. בעבר, היו לי מערכות יחסים ארוכות של שנה-שנתיים-שלוש. ההרגשה הייתה שמשהו התקלקל לי ולא הצלחתי להבין מה. ברוב המקרים, זה נגמר בלא מתאים וזהו כך שלא באמת ידעתי מה הבעיה, במקרים הבודדים שכן, היה מדובר בדברים מאוד ספציפיים לאותה בחורה וכן, לפעמים גם אני לא רציתי, בעיקר בגלל חוסר משיכה או משהו מספיק קריטי עבורי שלא רציתי בחיים שלי.
ההרגשה הייתה של פול גז בניוטרל, אני יוצא, אני פועל, אני עושה, אני פוגש אבל שוב ושוב זה נופל בלי שיש לי טיפת מושג מה באמת קורה שם, זה פשוט לא נדבק. המקרים שנמשכו חודש-חודשיים-שלושה הכי הלחיצו אותי כי זה גרם לי להבין שגם אם הקשר "מצליח", הוא עדיין יכול ליפול בלי שום הסבר נראה לעין, לפחות לעין שלי. אחרי מספר שנים, לפני כמעט שנתיים, יצאתי לדייט, מבחינתי היה מדובר בעוד דייט אבל משהו שם התנהל אחרת, הכל שם התנהל בצורה מאוד חלקה. כמובן שהפחדים מהקשרים של חודש-חודשיים-שלושה, ישבו אצלי חזק אבל הפעם, לא רק שהם לא קרו, קרה בדיוק הפוך. הכל הלך חלק, המפגש עם החברים, עם המשפחה, עם ההורים. אחרי כמעט שנה, היה מה שהיה והקשר נגמר. זה מאוד כאב לי והרגשת האובדן הייתה עצומה. לקחתי לעצמי מספר חודשים לנוח ויצאתי לדרך חדשה.
עכשיו אני שוב נמצא באותו המצב, יוצא לדייטים, לפעמים אני לא רוצה, לפעמים לא רוצים אותי. "קשרים" שנגמרים אחרי דייט או שניים בלי שבאמת יש לי מושג מה היה שם ולכן ברירת המחדל של "חוסר משיכה" תמיד עולה שם. אני ממש לא רוצה להיות שוב במציאות של מספר שנים שבהן אני יוצא לדייטים שוב ושוב אבל שום דבר לא קורה. כל פעם ששואלים אותי מה חדש, אני אומר שכל הזמן יש חדש אבל אני רוצה שיפסיק להיות חדש, אני רוצה כבר למצא את האחת שאיתה זה (שוב) יידבק ויצליח ונחיה Happily ever after תחת המגבלות הידועות של זוגיות כמובן (אני לא אופטימי חסר תקנה, ברור לי שגם זוגיות זו השקעה לא קטנה).
אז עכשיו אני שוב במצב הלא נעים הזה. האם אני רק צריך להמשיך לצאת עד שזה שוב יקרה, כמו שזה כבר קרה? האם עולם הדייטים באמת נעשה פחות ידידותי? האם הבעיה היא אצלי? ואם כן, מה היא? האם כימיה זה משהו שבאמת או שקורה או שלא וזהו וזה בכלל לא משהו שקשור אלי או למשהו שאני יכול לעשות? אני פוגש בחורות מכל הקצוות, מהזויות ביותר או לא רציניות בעליל ועד לבחורות באמת רציניות, שנראה שרוצות קשר אבל משהו שם פשוט לא נתפס או שאולי אני לא מצליח לתפוס. ברור לי שאין נוסחת קסמים אבל כן, אני אשמח לדעת כל דעה או רעיון או משהו שיכול לקדם אותי... או סתם לתת לי אנרגיות חדשות.
תודה
