מה אני אגיד לכם

maloren

New member
מה אני אגיד לכם

חדר טיפולים מלחיץ פחד. זה כבר לא שרצים אליה לכל דבר, זה לא דין וחשבון מקיף כמו קודם. כשאני שואל "יותר מדי" שאלות אני מתחיל לשמוע את הקוצר רוח שלהם (ושלי). אחות אחת על שמונה תינוקות והיא כמובן לא יכולה לעשות הכל. עד כדי כך שלפעמים היא לא עונה לטלפון. בטיפול נמרץ תמיד היה מי שיענה. הסבלנות שלי מתחילה לפקוע, וזה בערך כמו ביקוע גרעיני, אף אחד לא רוצה להיות ליד כשזה קורה... א.
 
אני מתארת לעצמי שזה מלחיץ

אבל אם היא בחדר טיפולים סימן שהיא לא צריכה כבר מעקב צמוד כל רגע. תחשוב בהגיון, מה כבר יכול לקרות בשניה שהאחות לא תהיה צמודה אליה? איה כבר שוקלת בטח 1700ג´ ובעצם היא כבר תינוקת רגילה לכל דבר שיכולה גם להיות בחדר התינוקות הרגיל. תהיה שמח שזה המצב.
 
מצד שני

הבית קרוב מאי-פעם. לי דווקא מאוד התאים שיש פחות הצקות והטרדות ובעיקר שרואים כבר תינוקות בעריסה ועם בקבוקים ולא זונדות, ממש "בקרוב" וזה היה מאוד מעודד. בחרתם כבר מיטה/שידה/עגלה וכו?
 
מבינה את הרגשתך, בחדר טיפולים

היחס הוא פחות אישי אבל כמו שנאמר לך זה סימן טוב שהצוות מרגיש שאיה לא צריכה השגחה צמודה וטיפול מיוחד. עוד מעט היא בטח תעבור לאינקובטור פתוח ומשם הביתה... לגבי הסבלנות שלך- עוד קצת, החלק הקשה מאחוריך, עכשיו צריך להתחיל להיערך. החדר של איה מוכן? לפני שתספיק להסתובב היא תהיה איתכם בבית.
 
למעלה