מה אמר המאמר?
שלום שלום... מזמן לא כתבתי, אבל קראתי הכל
. אני מבקשת את עזרתכן/ם במציאת מאמר מתאים לעניין הבא: אין צורך בשם בדוי או בשינוי פרטים משתי סיבות: * לא מדובר על מקרה מהגן. * השאלה היא לגבי מקרה ספציפי, שהצעתי לעזור בו (אם אוכל), אבל נכונה למקרים נוספים שנתקלתי בהם, על כן היא כללית. ולמקרה... ילדה בת 5, שמגלה חוסר בטחון עצמי בכל פעולה (פרט לציור, "שם" היא רגועה ומראה בגאווה לכל דורש את יצירותיה. למרות שגם הצורך להראות כל הזמן, מעיד על צורך בחיזוק, אבל לפחות היא לא חוששת מעצם העשייה). אמה מספרת שבמפגשים בגן, היא מצביעה לומר משהו, מקבלת רשות דיבור ואז מהססת, מסתכלת לצדדים ועונה: "שכחתי" / "אני לא זוכרת" (מדיווחי הגננת ומצילומי וידיאו מקריים). בין חברותיה (גם בגן וגם בבית) היא מלאת בטחון עצמי, בעלת שפה עשירה וכישורים רגשיים וחברתיים טובים. היא מבריקה, מצחיקה, יפה, חמה ו... נו, אתם יודעים (לדעתי, כל הילדים כאלה, אבל רק שתדעו...). שאלתי אותה כיצד מתנהלת בבית מערכת חיזוקים/ציפיות/עידוד/תמיכה כלפי הילדה. מסתבר שהאב, לדעת האם, הוא הגורם לחוסר הבטחון שלה (ואני נוטה להסכים, לאחר ששמעתי הכל). הוא מעמיד אותה בפני משימות קשות (משחקים של "גדולים", כגון: שחמט, דמקה. הילדה ´משתפת פעולה´, אך לא תמיד זוכרת את החוקים, מן הסתם), מגיב אליה בכעס, כשהיא עושה ´טעות´ כלשהי, אומר לה בכל הזדמנות כזו משפטים "מייבשים" (את לא יכולה לזכור? את לא מבינה? כמה פעמים צריך להסביר לך? מתי תנצחי גם את פעם? וכד´). האם לא רוצה להתעמת איתו מול הילדה (על אף שלפעמים היא ´לא יכולה יותר´ וזה קורה) ומנסה להסביר לו את משמעות הדיכוי שהוא גורם לה. האב טוען שהאם ´מדברת שטויות´. היות והוא אדם שכלתני מאד, חשבה האם שאולי מאמר בנושא יכול להאיר את עיניו בצורה אובייקטיבית ולא מתוך ה´שטויות´ שמדברת האם. היא ממש חסרת אונים ומודעת לנזק העצום שנגרם לילדתם, אך לא מוצאת דרך לגרום לו להבין את משמעות הדרך בה הוא נוהג. אשמח לעזרה בכל צורה שהיא. תודה, יה-יה.
שלום שלום... מזמן לא כתבתי, אבל קראתי הכל
