מה אומר המשפט:

[אלי ו.]

אינו הלכה בבחינת

כיום מותר לאדם ללמד את בתו תורה. הגישה של ר' אליעזר היתה שלנשים בכלל אסור ללמוד דברי תורה, הוא אמר "אין חוכמה לאישה אלא בפלך" ו"ישרפו דברי תורה ואל ימסרו לנשים" (ירושלמי סוטה ג הלכה ד) זאת לעומת בן עזאי שאמר: "חייב אדם ללמד את בתו תורה" (שם) השו"ע מצטט את הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה א) שמסביר שר' אליעזר מדבר בתושב"ע בלבד ולימוד תורה שבכתב אינו תפלות בדיעבד. צירפתי מאמר (השני) שמנסה להסביר את דברי הרמב"ם בנושא. גם הרמב"ם וגם השו"ע רואים בנשים לומדות תורה דבר שקיים במציאות ולא כתופעה שיש לסלוד ממנה. ניתן דם לראות שאחרי ר' אליעזר היתה אישה תנאית, ברוריה ולא כיהו בה. (ביתו של ר' חנינא בן תרדיון ואשתו של ר' מאיר) במאמר השני (דעת הרמב"ם בנושא) אפשר לראות התיחסויות של גדולי ישראל לנושא.

 

[אש שלהבתיה]

השאלה שלי היא פשוטה

אים בת לומדת תורה:הלכות השייכות לה,מוסר עבודת המידות(שאלו דברם שהיא חייבת ללמוד ללא יוצא מין הכלל) האים היא מקבלת שכר על הלימוד עצמו?

 

[אש שלהבתיה]

עוד משהו חשוב

אמרתם שאישה לא מקבלת שכר בגלל שהיא לא מצווה על לימוד תורה והגבר כן.. אבל על לימוד הלכות ומוסר היא כן מצווה... איך תסבירו את זה?

 

[א77]

אין כאן מה להבין

יש מצוות ושננתם לבניך. המצוה הזו היא לבן. יש מצוות עסק התורה. ההתעסקות בה היא מצוה. מצוות עסק התורה אינה שייכת לבת. בת לא תקבל שכר על עסק בתורה. ו... סתם שאלה. האם אומרים לך תודה כשאת לומדת בספרה של רות סירקיס איך לאפות עוגת שקדים או כל עוגה אחרת ?! ואוליי, וכך נראה לי, שאת היישר כח והמחמאות תקבלי רק לאחר שתאפי את העוגה. בת שלומדת אין לה על זה כל שכר !!! אם מטרת הלימוד הוא לדעת איך לנהוג. איך לקיים מצוה זו או אחרת, איך להתעלות במידות ויר"ש, הרי השכר הוא רב וגדול לאין שיעור בקיום המצוות. שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך ועשית הישר והטוב בעיני ה' למען ייטב לך [דברים ו.] ובגמרא ...ויש זכות תולה ג' שנים וכו' זכות דמאי אילימא זכות דתורה הא אינה מצווה ועושה היא אלא זכות דמצוה וכו' רבינא אמר לעולם זכות תורה ודקאמרת אינה מצווה ועושה נהי דפקודי לא מפקדא באגרא דמקרין ומתניין בנייהו ונטרן להו לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא מי לא פלגאן בהדייהו. אז, אל דאגה... נשים אין לומדות תורה. אבל שכרן שווה לשכר בעליהן הלומדים.

 

[אלי ו.]

לפי הרמ"א נשים מחויבות

בלימוד דינים השייכים לנשים, מכאן ניתו להבין שעל הלימוד הזה נשים מקבלות שכר כמו גברים.

 

[א77]

חס וחלילה

בשום פנים ואופן. נשים מקבלות שכר על המצוות וכמובן על ההכנה למצוות שזה בלימוד איך לקיימן. הגברים מקבלים שכר על עצם הלימוד. אין שום אסמכתא מדברי הרמ"א שנשים מקבלות שכר על מצוות תלמוד תורה. נשים מחויבות בלימוד ההלכות. כי אם לא תלמדנה הרי לא ידעו איך לקיימן.

 

[אש שלהבתיה]

אני לא אומרת...

שלבת יש מצווה "לימוד תורה" אבל היא צריכה ללמוד הלכות לא? הרי איך יהיו לה מידות טובות? איך היא תדע לברך?וכו'? השאלה אים על הלימוד הזה היא מקבלת שכר?

 

[א77]

לאפוקי משכר לימוד תורה

וודאי נאמנים עלינו דברי חז"ל שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ובריה. על אחת כמה וכמה יש שכר לכל אדם ולנשים הלומדות המטרה לדעת איך להיטיב מעשיהם. אין ספק בכך. רק שאני מדגיש בזה שלאשה אין מצוות תלמוד תורה. המושג עסק התורה ומצוותה הקיים אצל הגברים, אינו קיים כמצוה אצל אשה. לכל אורך השרשור אני נמנע בכוונה מהבאת דברי חז"ל והמפרשים המדברים בשלילת לימוד תורה לשמה בנשים, והחסרונות הנובעים מכך. כי בזה יש חולקים אולי בכהנה וכהנה. אני מתמקד בדבריי בכך שאין שום ענין ומצוה של למוד תורה לשמה בנשים. ועל זה אין עוררין. השכר שיש שאמרו שיש לאשה הלומדת, אינו שכר של תלמוד תורה. אלא שכר על עמלה שהיא משקיעה למען דעת יראת ה' וקיום מצוותיו.

 

[svetaa]

ומה אים האישה לא התחתנה בכלל?

וכל החיים שלה היתה רווקה? אז היא לא תקבל שכר? על פי דבריך, האישה היא לא עצמאית, אלא תלויה בבעלה...

 

[א77]

האשה עצמאית לחלוטין כשאינה נשואה

כשם שלאשה יש זכויות שאינן לבעלה, ולבעל זכויות שאינן לאשה כן הדבר כאן. אלא שהבעל ואשתו הקימו עסק בשותפות, ולכן הרווחים מתחלקים ביניהם. זאת כשכל אחד נאמן לעסק. כשהאשה תומכת בעשיית הבעל בלימוד התורה, הרי החצי לה. ככה היה אצל רבי עקיבא שאמר ל24000 תלמידיו שכל תורתם הוא גם בזכותה של אשתו רחל. ועכשיו, כשהגברת עקרת הבית מבשלת, הרי הבעל שותף בארוחה. כשהבעל לומד תורה האשה המשתתפת בסעד שותפה אף היא. הרווקה, מה לעשות. אין לה את השותף המשקיע בעסק כזה. אבל תמיד יש עסקים טובים גם לרווקות. יש די הרבה מצוות וזכויות על כל צעד ושעל מחיי היום יום. כל זכות הנשים בתורה מדובר במקורו בנושא של אשה סוטה בגמרא. שם מדובר שאף לאשה כזאת פעמים ויש זכות... ז"א שהגמרא באה לחדש זכות לאשה, ולא חוב לשאינה נשואה. יום טוב.