אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
מה אומר המשפט:
- פותח הנושא Zot ani 1
- פורסם בתאריך
המשפט הזה במשנה שבתלמוד
מסכת סוטה דף כא אם איני טועה. המשפט אומר שבת הלומדת תורה אין לה שכר לימוד תורה. כי היא אינה מצווה על כך. מה שיש לה כן מכך, זה ערמימות לעשות דברים שאינם נכונים... היא לומדת להתחכם כדי ל... אין כאן במה להאריך. אבל זה נגד לימוד תורה בהתנדבות לבנות. מפני טוהר אוירת הפורום חושבני מן הראוי לא להאריך בנושא.
מסכת סוטה דף כא אם איני טועה. המשפט אומר שבת הלומדת תורה אין לה שכר לימוד תורה. כי היא אינה מצווה על כך. מה שיש לה כן מכך, זה ערמימות לעשות דברים שאינם נכונים... היא לומדת להתחכם כדי ל... אין כאן במה להאריך. אבל זה נגד לימוד תורה בהתנדבות לבנות. מפני טוהר אוירת הפורום חושבני מן הראוי לא להאריך בנושא.
אש שלהבתיה
New member
אבל בת שלומדת הלכות
על מנת ללמוד ולקיים,או בת שלומדת עבודת המידות ושאר ספרי מוסר.. האים היא לא מקבלת שכר?בכלל?
על מנת ללמוד ולקיים,או בת שלומדת עבודת המידות ושאר ספרי מוסר.. האים היא לא מקבלת שכר?בכלל?
בהחלט שבת צריכה ללמוד הלכות
והנה כתבת בעצמך על מנת ללמוד ולקיים. יותר נכון לא על מנת ללמוד אלא ללמוד על מנת לקיים. בן הלומד, לומד גם על מנת ללמוד. לימוד תורה לשמה. כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה. אצל בת, הלימוד אינו עסק התורה, אלא לימוד הלכות, כמובן גם מוסר ומידות. ובנושא שאמרו כאן שאין זה שכתבתי להלכה. כבר העירו והאירו כאן ידידנו הנאמן למקורות. איני רואה טעם להוסיף. הדבר נידון כבר שוב ושוב. למרות שאין ללמוד תורה, בשנים האחרונות בסמינרים יש לימודים מסויימים שכן לומדים. ומפי הרב ואזנר: הוא שאל בשעתו את מייסד הסמינר הבני ברקי החרדי הראשון, הלא הוא הרב וולף, האם אינו חושש לדברי חז"ל מלמדה תיפלות. הרב וולף שלא עשה כלום מבלי להיוועץ עם הפוסק האדיר הרב וואזנער. אמר לו שבמצבנו היום, בת צריכה ללמוד וללמוד, וחייבים להעמיס על ראשה ולהעסיק ראשה. והיה אם לא תלמד את שבתורה בדרך דיעבד, הרי היא תלמד דברי חול שאין דעת חכמים נוחה. הדיון ארוך, אבל ממש הבאתי רק ראשי פרקים בנושא. ולמסקנא, הלכות הנדרשות לאשה, וודאי היא צריכה לדעת את המסקנא ללא עסק התורה. היינו לימוד הלכות למעשה. כמובן מידות ודרך ארץ וכל הנלוין לבת ישראל כשרה.
והנה כתבת בעצמך על מנת ללמוד ולקיים. יותר נכון לא על מנת ללמוד אלא ללמוד על מנת לקיים. בן הלומד, לומד גם על מנת ללמוד. לימוד תורה לשמה. כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה. אצל בת, הלימוד אינו עסק התורה, אלא לימוד הלכות, כמובן גם מוסר ומידות. ובנושא שאמרו כאן שאין זה שכתבתי להלכה. כבר העירו והאירו כאן ידידנו הנאמן למקורות. איני רואה טעם להוסיף. הדבר נידון כבר שוב ושוב. למרות שאין ללמוד תורה, בשנים האחרונות בסמינרים יש לימודים מסויימים שכן לומדים. ומפי הרב ואזנר: הוא שאל בשעתו את מייסד הסמינר הבני ברקי החרדי הראשון, הלא הוא הרב וולף, האם אינו חושש לדברי חז"ל מלמדה תיפלות. הרב וולף שלא עשה כלום מבלי להיוועץ עם הפוסק האדיר הרב וואזנער. אמר לו שבמצבנו היום, בת צריכה ללמוד וללמוד, וחייבים להעמיס על ראשה ולהעסיק ראשה. והיה אם לא תלמד את שבתורה בדרך דיעבד, הרי היא תלמד דברי חול שאין דעת חכמים נוחה. הדיון ארוך, אבל ממש הבאתי רק ראשי פרקים בנושא. ולמסקנא, הלכות הנדרשות לאשה, וודאי היא צריכה לדעת את המסקנא ללא עסק התורה. היינו לימוד הלכות למעשה. כמובן מידות ודרך ארץ וכל הנלוין לבת ישראל כשרה.
מה פתאום.
אם אפדב בני השלישי. ואת הפדיון אתן במתנה לכהן, הרי איני מצווה. בדבר תועלתי איירי שאינו דומה מי שאינו מצווה ועושה למצווה ועושה. כיון שלמרות שאינו מצווה הוא עושה ומקיים את הדבר. לא באדם החושב לתועלת אם יפדה בנו השניץ ולא באשה החושבת לתועלת אם תשב ותהגה בתורה בגלל שהקב"ה ציווה לגברים להגות בתורה. יש את הללמוד על מנת לעשות בנשים, ותו לא. אשה העוסקת בהלכות עגלה ערופה לדוגמא, אין לה בזה לא ללמוד ולא לעשות. גבר שילמד את זה, אמנם אולי אין לו את הלעשות. אבל ללמוד וודאי וודאי שיש לו בזה. שכרה של האשה שווה לשכר האיש בלימוד עגלה ערופה, אם בעלה הוגה בתורה ואי ממתינה לו ותומכת בו בלימוד התורה, כמו שהבאתי מהגמרא.
אם אפדב בני השלישי. ואת הפדיון אתן במתנה לכהן, הרי איני מצווה. בדבר תועלתי איירי שאינו דומה מי שאינו מצווה ועושה למצווה ועושה. כיון שלמרות שאינו מצווה הוא עושה ומקיים את הדבר. לא באדם החושב לתועלת אם יפדה בנו השניץ ולא באשה החושבת לתועלת אם תשב ותהגה בתורה בגלל שהקב"ה ציווה לגברים להגות בתורה. יש את הללמוד על מנת לעשות בנשים, ותו לא. אשה העוסקת בהלכות עגלה ערופה לדוגמא, אין לה בזה לא ללמוד ולא לעשות. גבר שילמד את זה, אמנם אולי אין לו את הלעשות. אבל ללמוד וודאי וודאי שיש לו בזה. שכרה של האשה שווה לשכר האיש בלימוד עגלה ערופה, אם בעלה הוגה בתורה ואי ממתינה לו ותומכת בו בלימוד התורה, כמו שהבאתי מהגמרא.
חשבת שאומר כזה דבר בלי סימוכין? ../images/Emo6.gif
ראה משנה תורה, הלכות תלמוד תורה א (בקישור) טז [יג] אישה שלמדה תורה, יש לה שכר; אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטווית, וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו, אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו. ואף על פי שיש לה שכר, ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה: מפני שרוב הנשים, אין דעתן מכוונת להתלמד, והן מוציאין דברי תורה לדברי הבאי, לפי ענייות דעתן. יז אמרו חכמים, כל המלמד את בתו תורה, כאילו לימדה תפלות. במה דברים אמורים, בתורה שבעל פה. אבל תורה שבכתב, לא ילמד אותה לכתחילה; ואם לימדה, אינו כמלמדה תפלות.
ראה משנה תורה, הלכות תלמוד תורה א (בקישור) טז [יג] אישה שלמדה תורה, יש לה שכר; אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטווית, וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו, אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו. ואף על פי שיש לה שכר, ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה: מפני שרוב הנשים, אין דעתן מכוונת להתלמד, והן מוציאין דברי תורה לדברי הבאי, לפי ענייות דעתן. יז אמרו חכמים, כל המלמד את בתו תורה, כאילו לימדה תפלות. במה דברים אמורים, בתורה שבעל פה. אבל תורה שבכתב, לא ילמד אותה לכתחילה; ואם לימדה, אינו כמלמדה תפלות.
קודם כל הרמב"ם לא אומר במפורש
שיש לה שכר משום עסק בתורה. זו פרשנות שלך. כל המלומד בדיוקן של דברים, רואה שמה שהבאת מהרמב"ם בקשר לשכר מועט בלבד בגלל שאינ מצווה ועושה, לא מבין מכך שהיא תקבל שכר תלמוד תורה. אני יכול כרגע לנתח עמך מה בין תלמוד תורה לכל מצוות עשה שהזמן גרמא ושנשים פטור כמצוות סוכה לדוגמא, אמור לי בבקשה. זוג היושבים בליל סוכות בסוכה ואוכלים בה, האם שכרן שווה במצוה? או שלאשה יש שכר מועט של 'מצות ישיבה בסוכה' בשביל שהיא אינה מצווה ועושה. איני רואה כאן המקום לפלפול בזה. דווקא אני בדעה להביא כאן דברים מתומצתים. ומאד כדרכו של הנאמן למקורות, כן או לא כהשמעתתא המוסקת כבר להלכתא. פוק חזי בספרי השו"ת לדוגמא מגדולי הפוסקים. בהזדמנות אם יצא לי לעיין באחד השו"תים, אצלם לך את התשובה בנושא. מזכרוני אני יודע שיש בזה תשובות. תיכף אני יוצא מהבית, יש לי אפשרות (כמובן לא דרך מחשב) לאתר בקלות יתרה את התשובה, לא בביתי. חלק מהשו"תים יש לי בביתי. אם אצליח אצלם לך. מה שבטוח שגדולי הפוסקים סמכו ידיהם על האיסור. וכל הנלמד היום בסמינרים למיניהם ובבתי ספר, ומיום ליום מוסיפים לימודים, זה רק לפי צורך הזמן, רק בשביל כל מה שהובא וראיתי באחד הקטעים של הלינקים שהבאת. הם אינן לומדות בשביל לקבל שכר. לאפוקי מכל עיון מה שבשנים עברו היה הצאינה וראינה וכדו', הרי שכרן וודאי לא קטן. אבל לא בקבלת שכר עסק התורה. לא בזה מדובר.
שיש לה שכר משום עסק בתורה. זו פרשנות שלך. כל המלומד בדיוקן של דברים, רואה שמה שהבאת מהרמב"ם בקשר לשכר מועט בלבד בגלל שאינ מצווה ועושה, לא מבין מכך שהיא תקבל שכר תלמוד תורה. אני יכול כרגע לנתח עמך מה בין תלמוד תורה לכל מצוות עשה שהזמן גרמא ושנשים פטור כמצוות סוכה לדוגמא, אמור לי בבקשה. זוג היושבים בליל סוכות בסוכה ואוכלים בה, האם שכרן שווה במצוה? או שלאשה יש שכר מועט של 'מצות ישיבה בסוכה' בשביל שהיא אינה מצווה ועושה. איני רואה כאן המקום לפלפול בזה. דווקא אני בדעה להביא כאן דברים מתומצתים. ומאד כדרכו של הנאמן למקורות, כן או לא כהשמעתתא המוסקת כבר להלכתא. פוק חזי בספרי השו"ת לדוגמא מגדולי הפוסקים. בהזדמנות אם יצא לי לעיין באחד השו"תים, אצלם לך את התשובה בנושא. מזכרוני אני יודע שיש בזה תשובות. תיכף אני יוצא מהבית, יש לי אפשרות (כמובן לא דרך מחשב) לאתר בקלות יתרה את התשובה, לא בביתי. חלק מהשו"תים יש לי בביתי. אם אצליח אצלם לך. מה שבטוח שגדולי הפוסקים סמכו ידיהם על האיסור. וכל הנלמד היום בסמינרים למיניהם ובבתי ספר, ומיום ליום מוסיפים לימודים, זה רק לפי צורך הזמן, רק בשביל כל מה שהובא וראיתי באחד הקטעים של הלינקים שהבאת. הם אינן לומדות בשביל לקבל שכר. לאפוקי מכל עיון מה שבשנים עברו היה הצאינה וראינה וכדו', הרי שכרן וודאי לא קטן. אבל לא בקבלת שכר עסק התורה. לא בזה מדובר.
לא יצא לי לחפש, אבל מיכיון שכך
החלטתי 'להתפלפל' ולהוכיח לך בפשוט מאד, שאין שום שכר של עסק לימוד תורה של האשה עצמה. יש לה שכר לא של מצוות תלמוד תורה. ולא ייתכן שדבריך ופירושך בדברי הרמב"ם כאילו יש לה שכר מעט של מצוות תלמוד תורה, זה וודאי לא נכון, כי: דברי הרמב"ם בסוף פרק א' מהל' תלמוד תורה, אישה שלמדה תורה, יש לה שכר; אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטווית, וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו, אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו. ובמסכת סוטה במשנה [כ. ע"א] אם יש לה זכות היתה תולה לה יש זכות תולה שנה אחת יש זכות תולה ב' שנים יש זכות תולה ג' שנים ועל זה בגמרא [שם כא ע"א] זכות דמאי אילימא זכות דתורה הא אינה מצווה ועושה. עד כאן בגמרא. וכעת ההוכחה החדה והברורה שאין לאשה כל שכר על עצם מצוות עסק ולימוד תורה, כי הרי הגמרא גם בשאלת הגמרא וגם למסקנא נשארת בדעה שכיון שאין האשה מצווה ועושה, הרי שלא שייך שתהיה לה זכות תולה של תלמוד תורה כלל וכלל. ולכן נזקקת הגמרא להביא זכות אחרת, היינו זכות תלמוד תורה של הבעל וכו'. יום טוב.
החלטתי 'להתפלפל' ולהוכיח לך בפשוט מאד, שאין שום שכר של עסק לימוד תורה של האשה עצמה. יש לה שכר לא של מצוות תלמוד תורה. ולא ייתכן שדבריך ופירושך בדברי הרמב"ם כאילו יש לה שכר מעט של מצוות תלמוד תורה, זה וודאי לא נכון, כי: דברי הרמב"ם בסוף פרק א' מהל' תלמוד תורה, אישה שלמדה תורה, יש לה שכר; אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטווית, וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו, אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו. ובמסכת סוטה במשנה [כ. ע"א] אם יש לה זכות היתה תולה לה יש זכות תולה שנה אחת יש זכות תולה ב' שנים יש זכות תולה ג' שנים ועל זה בגמרא [שם כא ע"א] זכות דמאי אילימא זכות דתורה הא אינה מצווה ועושה. עד כאן בגמרא. וכעת ההוכחה החדה והברורה שאין לאשה כל שכר על עצם מצוות עסק ולימוד תורה, כי הרי הגמרא גם בשאלת הגמרא וגם למסקנא נשארת בדעה שכיון שאין האשה מצווה ועושה, הרי שלא שייך שתהיה לה זכות תולה של תלמוד תורה כלל וכלל. ולכן נזקקת הגמרא להביא זכות אחרת, היינו זכות תלמוד תורה של הבעל וכו'. יום טוב.
יש לך נקודה טובה
אני מבין את הטיעון שלך, יש לך טיעון חזק. לכאורה, אם אישה לא צוותה למה שתקבל שכר בכלל?! בקשר לשו"ת עבר כבר הרבה זמן מאז שעברתי על הציץ אליעזר, אבל נדמה לי שגם הוא אומר שיש לאישה שכר על לימוד תורה (אבל לא כמו גבר) מול הטיעון שלך, עומדים הציטוטים שהבאתי. מה לדעתך המשמעות של: "אישה שלמדה תורה, יש לה שכר" בעיני זה הפשט. מעבר לכך, הרמב"ם אומר בפירוש ש "אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו" ומכאן אנחנו לומדים שאדם יכול לקבל שכר גם על דבר שלא צווה. אני מסכים עם הטענה שלך, למה אדם שלא צווה צריך לקבל שכר?! זו אכן שאלה מענינת, ואני אנסה לברר אותה לכשאוכל.
אני מבין את הטיעון שלך, יש לך טיעון חזק. לכאורה, אם אישה לא צוותה למה שתקבל שכר בכלל?! בקשר לשו"ת עבר כבר הרבה זמן מאז שעברתי על הציץ אליעזר, אבל נדמה לי שגם הוא אומר שיש לאישה שכר על לימוד תורה (אבל לא כמו גבר) מול הטיעון שלך, עומדים הציטוטים שהבאתי. מה לדעתך המשמעות של: "אישה שלמדה תורה, יש לה שכר" בעיני זה הפשט. מעבר לכך, הרמב"ם אומר בפירוש ש "אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו" ומכאן אנחנו לומדים שאדם יכול לקבל שכר גם על דבר שלא צווה. אני מסכים עם הטענה שלך, למה אדם שלא צווה צריך לקבל שכר?! זו אכן שאלה מענינת, ואני אנסה לברר אותה לכשאוכל.
עזוב את כל טיעוניי
אם היה לאשה שכר כלשהו ואילו מועט עבור תלמוד תורה ועסק התורה, הרי מה הבעיה לגמרא בכך שאינה מצווה. הרי אולי הזכות תולה הינה הזכות הקטנה אבל עדיין קיימת ללימוד תורה. אלא על כורחך ברור לכמרא גם בהוה אמינא וגם במסקנא, שכל שכרה של האשה מתלמוד תורה הינו שכר בעקיפין. מה שנקרא 'רבית' ללא 'קרן'. אבל: לכל הנשים אל דאגה. ה'רבית' הזו היא דיי גדולה. ואם יש לה שותפות בלימוד הבעל כי אז שכרה שווה לשכרו. ובהודעה נפרדת אכתוב כבר עכשיו חידוש הנוגע לכל הפלפול בשרשור הזה.
אם היה לאשה שכר כלשהו ואילו מועט עבור תלמוד תורה ועסק התורה, הרי מה הבעיה לגמרא בכך שאינה מצווה. הרי אולי הזכות תולה הינה הזכות הקטנה אבל עדיין קיימת ללימוד תורה. אלא על כורחך ברור לכמרא גם בהוה אמינא וגם במסקנא, שכל שכרה של האשה מתלמוד תורה הינו שכר בעקיפין. מה שנקרא 'רבית' ללא 'קרן'. אבל: לכל הנשים אל דאגה. ה'רבית' הזו היא דיי גדולה. ואם יש לה שותפות בלימוד הבעל כי אז שכרה שווה לשכרו. ובהודעה נפרדת אכתוב כבר עכשיו חידוש הנוגע לכל הפלפול בשרשור הזה.
הייתי עוזב אבל כבר קיבלתי תשובה יפה
אז אביא אותה כלשונה (תשובתו של גם_וגם) שאלתך מניחה שקיימות שתי אפשרויות בלבד: דבר המצווה, שהוא בעל משמעות וערך ולכן מקבלים עליו שכר, ודבר שאינו מצווה, שהוא חסר משמעות מבחינה דתית. התפיסה אותה מציג הרמב"ם היא אחרת: קיימות עוד אפשרויות מלבד "כן" ו-"לא", דברים שהערך שלהם הוא חלקי אולי - אבל קיים, ואולי גם (אם כי הרמב"ם אינו מציין זאת בקטע שהבאת) מקרים בהם הערך הוא גבוה יותר מערך הציווי בלבד. למשל, אם יהודי ירא שמיים קונה דווקא ארבעה מינים מהודרים, יכול אתה לשאול מה עשה בכך? והלא ברבע המחיר יכול היה לקנות סט כשר ולמלא את הדרישה ההלכתית? התשובה היא שהלכה אינה הדבר היחיד שקיים; ההלכה מציבה דרישות מינימום, ומי שעושה מעבר להן משיג ערך דתי גבוה יותר; אין זאת אומרת שאין דברים רבים המחוסרים משמעות וערך לחלוטין, כדוגמת פדיון הבן שהבאת, אבל על אף קיומם של אלה המציאות הדתית מתבססת על רצף ולא על לוגיקה בינארית.
אז אביא אותה כלשונה (תשובתו של גם_וגם) שאלתך מניחה שקיימות שתי אפשרויות בלבד: דבר המצווה, שהוא בעל משמעות וערך ולכן מקבלים עליו שכר, ודבר שאינו מצווה, שהוא חסר משמעות מבחינה דתית. התפיסה אותה מציג הרמב"ם היא אחרת: קיימות עוד אפשרויות מלבד "כן" ו-"לא", דברים שהערך שלהם הוא חלקי אולי - אבל קיים, ואולי גם (אם כי הרמב"ם אינו מציין זאת בקטע שהבאת) מקרים בהם הערך הוא גבוה יותר מערך הציווי בלבד. למשל, אם יהודי ירא שמיים קונה דווקא ארבעה מינים מהודרים, יכול אתה לשאול מה עשה בכך? והלא ברבע המחיר יכול היה לקנות סט כשר ולמלא את הדרישה ההלכתית? התשובה היא שהלכה אינה הדבר היחיד שקיים; ההלכה מציבה דרישות מינימום, ומי שעושה מעבר להן משיג ערך דתי גבוה יותר; אין זאת אומרת שאין דברים רבים המחוסרים משמעות וערך לחלוטין, כדוגמת פדיון הבן שהבאת, אבל על אף קיומם של אלה המציאות הדתית מתבססת על רצף ולא על לוגיקה בינארית.
הבה ואגלה אזנך.
הלילה הסעתי אדם שאני משתתף בסדרת שיעורים מאד עיוניים שלו בנושא מסויים. בשיעור סה"כ חמשה עד ששה איש. השיעור הוא פעם בשבוע ואמור היה להיות ששה שבועות בלבד, אבל כנראה יימשך לתשעה עד עשרה שבועות. מגיד השיעור הוא רב מאד ידוע, פוסק, אישיות משכמו ומעלה. עד כאן זה סתםםם כך לא מעניינינו. אבל עם תום השיעור נסענו ברכבי לנחום אבלים. בדרך הצעתי לפניו את דבר הרמב"ם שיש לה מעט שכר, מה דעתו על כך. מאד מוזר היה זה בשבילו, הוא שאלני האם אני בטוח בדברי הרמב"ם, אישרתי שאכן ראיתי את הרמב"ם בפנים עם הנו"כ. ובפלפול בינינו אמרתי לו, שמחד, הרי הרמב"ם מיקל בנושא, שהרי הוא חולק על שאר הדעות שתפלות היינו פריצות, ולדעתו תיפלות היינו דברי הבאי שאין בהם תועלת גרידא. אבל גם לדבריו אלו איזה שכר יש בדבר. ואז אמרתי לו את הנראה לענ"ד עם ההוכחה שהבאתי לך ממסכת סוטה בענין הזכות תולה שנדרשו לזכות שממתינה לבעלה, ולא כל זכות אחרת. הוא אמר שהוכחתי מכאן היא ראיה ברורה וגמורה. אבל בקיצור בזכות הויכוח בינינו, הוספתי הרבה הרבה באורייתא. חושבני שמגיע לך גם תודה...
הלילה הסעתי אדם שאני משתתף בסדרת שיעורים מאד עיוניים שלו בנושא מסויים. בשיעור סה"כ חמשה עד ששה איש. השיעור הוא פעם בשבוע ואמור היה להיות ששה שבועות בלבד, אבל כנראה יימשך לתשעה עד עשרה שבועות. מגיד השיעור הוא רב מאד ידוע, פוסק, אישיות משכמו ומעלה. עד כאן זה סתםםם כך לא מעניינינו. אבל עם תום השיעור נסענו ברכבי לנחום אבלים. בדרך הצעתי לפניו את דבר הרמב"ם שיש לה מעט שכר, מה דעתו על כך. מאד מוזר היה זה בשבילו, הוא שאלני האם אני בטוח בדברי הרמב"ם, אישרתי שאכן ראיתי את הרמב"ם בפנים עם הנו"כ. ובפלפול בינינו אמרתי לו, שמחד, הרי הרמב"ם מיקל בנושא, שהרי הוא חולק על שאר הדעות שתפלות היינו פריצות, ולדעתו תיפלות היינו דברי הבאי שאין בהם תועלת גרידא. אבל גם לדבריו אלו איזה שכר יש בדבר. ואז אמרתי לו את הנראה לענ"ד עם ההוכחה שהבאתי לך ממסכת סוטה בענין הזכות תולה שנדרשו לזכות שממתינה לבעלה, ולא כל זכות אחרת. הוא אמר שהוכחתי מכאן היא ראיה ברורה וגמורה. אבל בקיצור בזכות הויכוח בינינו, הוספתי הרבה הרבה באורייתא. חושבני שמגיע לך גם תודה...
לשאלתך מה הכוונה שיש לה שכר מועט
איני זוכר מתי דנתי בזה. אבל במשא ומתן, מתברר ששכר מגיע לכל אדם בשווה [כמובן לפי השקעתו] אם השכר הוא על מצוה זהה וכו'. לא ייתכן שעל ק"ג סוכר תשלם לחנוני 10 שקל, ואילו לחנונית 8 שקל. אם החנונית מקבלת 8 שקל, אז זה לא בדיוק תמורה למה שהחנוני מקבל 10 שקל. שכרה המועט הוא כמובן על דבר חיובי שעשתה. ואיני רוצה לנסות לנתח ערך מעשיה הטובים, כי לא אני ולא זולתי יוכל לעשות זאת. הרמב"ם שאמר שכר מועט, כוונתו בדיוק למעין מה שכתוב במשנה בברכות, הקורא מכאן ואילך לא הפסיד... ולדבריך יהיה אפשר לחשוב שלא הפסיד אלא יש לו ערך קטן של קריאת שמע. היינו קריאת שמע בזמנה זה מצוה, ואילו לאחר זמנה זה רבע או שליש או מחצה שכר של המצוה. אבל לא כן הוא הדבר, אלא הקורא מכאן ואילך לא הפסיד, ושכרו כאדם הקורא בתורה. ז"א שהוא הפסיד בגדול את מצות קריאת שמע. הוא החמיץ ופספס, ואין לו אף לא פרומיל שכר של מצות קריאת שמע שהפסיד. כל שכרו המועט הזה, זה על 'כאדם הקורא בתורה'. שאף זה שכר גדול לא במושגינו.
איני זוכר מתי דנתי בזה. אבל במשא ומתן, מתברר ששכר מגיע לכל אדם בשווה [כמובן לפי השקעתו] אם השכר הוא על מצוה זהה וכו'. לא ייתכן שעל ק"ג סוכר תשלם לחנוני 10 שקל, ואילו לחנונית 8 שקל. אם החנונית מקבלת 8 שקל, אז זה לא בדיוק תמורה למה שהחנוני מקבל 10 שקל. שכרה המועט הוא כמובן על דבר חיובי שעשתה. ואיני רוצה לנסות לנתח ערך מעשיה הטובים, כי לא אני ולא זולתי יוכל לעשות זאת. הרמב"ם שאמר שכר מועט, כוונתו בדיוק למעין מה שכתוב במשנה בברכות, הקורא מכאן ואילך לא הפסיד... ולדבריך יהיה אפשר לחשוב שלא הפסיד אלא יש לו ערך קטן של קריאת שמע. היינו קריאת שמע בזמנה זה מצוה, ואילו לאחר זמנה זה רבע או שליש או מחצה שכר של המצוה. אבל לא כן הוא הדבר, אלא הקורא מכאן ואילך לא הפסיד, ושכרו כאדם הקורא בתורה. ז"א שהוא הפסיד בגדול את מצות קריאת שמע. הוא החמיץ ופספס, ואין לו אף לא פרומיל שכר של מצות קריאת שמע שהפסיד. כל שכרו המועט הזה, זה על 'כאדם הקורא בתורה'. שאף זה שכר גדול לא במושגינו.
אכן, ונשלמה פרים שפתינו.
אבל האדם לומד בשביל ללמוד, את מה שאמרת הוא עושה כשהוא נוהג לפי המבואר בהלכה, לומר את סדר הקרבנות לפני התפילה. הדוגמא שהבאתי היא להביע את הלימוד כתכלית, ולא כמטרה. אם לימוד בסדר קדשים הוא למטרה שהזכרת, הרי זה משהו אחר. התכוונתי בסתמא, אדם לומד בסדר קדשים כמו בכל דבר כדי לקיים מצוות עסק התורה. יום טוב.
אבל האדם לומד בשביל ללמוד, את מה שאמרת הוא עושה כשהוא נוהג לפי המבואר בהלכה, לומר את סדר הקרבנות לפני התפילה. הדוגמא שהבאתי היא להביע את הלימוד כתכלית, ולא כמטרה. אם לימוד בסדר קדשים הוא למטרה שהזכרת, הרי זה משהו אחר. התכוונתי בסתמא, אדם לומד בסדר קדשים כמו בכל דבר כדי לקיים מצוות עסק התורה. יום טוב.
אמר את זה ר' אליעזר בן הורקנוס
הלא הוא ר' אליעזר הגדול. מגדולי החכמים אבל לא הציטוט שהבאת אינו הלכה, כמו ציטוטים אחרים שלו. (ר' אליעזר גם אמר "כל העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים", ובכ"ז אנחנו מתפללים דרך קבע 3 פעמים ביום) ואם הבאת מאמרותיו, הנה קישור שמנסה לתת קוים לדמותו של ר' אליעזר.
הלא הוא ר' אליעזר הגדול. מגדולי החכמים אבל לא הציטוט שהבאת אינו הלכה, כמו ציטוטים אחרים שלו. (ר' אליעזר גם אמר "כל העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים", ובכ"ז אנחנו מתפללים דרך קבע 3 פעמים ביום) ואם הבאת מאמרותיו, הנה קישור שמנסה לתת קוים לדמותו של ר' אליעזר.
נאמן למקורות
New member
הציטוט הינו להלכה ולמעשה !!!
(11) שו"ע יורה דעה סימן רמו (ו) אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל לא כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה ואע"פ שיש לה שכר צוו חז"ל שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות (פי' דבר עבירה) בד"א תורה שבע"פ אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחלה ואם מלמדה אינו כמלמד' תיפלות (רמב"ם וסמ"ג ולא כמקצת ספרי הטור): הגה ומ"מ חייבת האשה ללמוד דינים השייכים לאשה (אגור בשם סמ"ג) ואשה אינה חייבת ללמד את בנה תורה ומ"מ אם עוזרת לבנה או לבעלה שיעסקו בתורה חולקת שכר בהדייהו (הגהות מיי' פ"א דת"ח וסמ"ג):
(11) שו"ע יורה דעה סימן רמו (ו) אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל לא כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה ואע"פ שיש לה שכר צוו חז"ל שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות (פי' דבר עבירה) בד"א תורה שבע"פ אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחלה ואם מלמדה אינו כמלמד' תיפלות (רמב"ם וסמ"ג ולא כמקצת ספרי הטור): הגה ומ"מ חייבת האשה ללמוד דינים השייכים לאשה (אגור בשם סמ"ג) ואשה אינה חייבת ללמד את בנה תורה ומ"מ אם עוזרת לבנה או לבעלה שיעסקו בתורה חולקת שכר בהדייהו (הגהות מיי' פ"א דת"ח וסמ"ג):
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.