מצד רביעי
אין דבר כזה אובר עצמאות, כל אדם, ללא קשר למין, דת וגזע, צריך לדעת לתפקד גם כיחיד וגם ברבים. וקידוש הקריירה הוא בטח לא המקור לרוע, בעיניי בכלל אין קשר בין קריירה לבין בית ומשפחה. אני קרייריסטית, מכורה לעבודה ועדיין - נמצאת עם הילדים כל אחה"צ, ללא עזרה של בייביסיטרים ומשפחה (לעיתים רחוקות מבקשת אבל רוב הזמן מסתדרת). אין ספק שמי שנפגע מזה זו רק אני (אתמול למשל הייתי על הרגליים 18 שעות!! עם מצטבר של 10 דק' לעצמי רגל על רגל...). ולא יעזור - כל אישה שמבחירה או שלא מבחירה היא עקרת בית - תמיד תהיה האישה הקטנה. למה??? כי היא תמיד תהיה תלויה בחסדי בעלה ובמשכורת שלו. אני לרגע לא טוענת שהעבודה כעקרת בית קלה יותר ולהפך - מורידה את הכובע בפני אלו שבוחרות להיות כאלו. אבל מה יקרה אם לבעלה יימאס??? ממה אשה כזו אמורה להתפרנס??? מהקריירה שלא הייתה לה?? ודרך אגב - מכירה הרבה זוגות מבוגרים ששניהם קרייריסטים ועדיין נשואים...
