מה אומרים?
יש בחור אחד שאני מכירה מאז שהוא היה בן 13 בערך. אתם מכירים את הילדים הללו שכולם אומרים עליהם- וואלה, זה יהיה הומו? זו תהיה לסבית? אז הוא היה אחד כזה. וכל הזמן חשבתי לעצמי שזה לא בסדר שאני שיפוטית כלפיו, ויהיה מה שיהיה, וזה ממש מטופש להסיק עליו מסקנות. היום, הוא בערך בן 16, ויצא לי לראות אותו... ויש לו על האוזן.... עגיל בצבעי גאווה! דיברתי איתו שיחת חולין כי נפגשנו ואתם יודעים איך זה, וכל השיחה התלבטתי- להגיד לו משהו? לא להגיד לו משהו? הוא, למיטב ידיעתי לא יודע עלי (הוא לא מכיר אותי טוב), ולא ידעתי- אם הוא הולך עם העגיל- זה אומר שהוא יצא מהארון, לא? וואי, ממש עמדתי שם והתלבטתי. ואז בסוף ככה למשפט אחרון אמרתי לו- תתחדש על העגיל! והוא ענה לי- מה לא שמת לב? (ונגע בעגיל שיש לו על השפתיים.. הוא חשב שאני מתלהבת מהעגיל שיש לו בשפה ולא מעגיל הגאווה על האוזן). ממממ.... הוא הלך ואני הלכתי ונשאר לי רק לחשוב. מה אומרים? האם להגיד? מצד אחד חשבתי שצריך וכדאי לתת לו חיזוק כי בגיל הזה זו בטח לא בחירה קלה (הוא לא מאלו שמלאים בביטחון עצמי, אני בטוחה שהיתה לו התלבטות, הוא מהסוג שעדיין נבוך לדבר על דייטים) מצד שני- מה זה ענייני? ואולי אני אפילו מביכה אותו יותר בזה שאני מתייחסת לזה? וגם בתור מבוגרת- מי רוצה שאיזה מבוגר יתייחס למיניות שלו?! זה אולי אפילו ירתיע אותו. גרררר... מה אתם הייתם עושים? מה עשיתם כשהייתם צעירים יותר? האם החצנתם את נטייתכם המינית? ציפיתם לתגובה? הביך אתכן כשמבוגרים התייחסו? האם להגיד לו משהו פעם הבאה שאראה אותו?
יש בחור אחד שאני מכירה מאז שהוא היה בן 13 בערך. אתם מכירים את הילדים הללו שכולם אומרים עליהם- וואלה, זה יהיה הומו? זו תהיה לסבית? אז הוא היה אחד כזה. וכל הזמן חשבתי לעצמי שזה לא בסדר שאני שיפוטית כלפיו, ויהיה מה שיהיה, וזה ממש מטופש להסיק עליו מסקנות. היום, הוא בערך בן 16, ויצא לי לראות אותו... ויש לו על האוזן.... עגיל בצבעי גאווה! דיברתי איתו שיחת חולין כי נפגשנו ואתם יודעים איך זה, וכל השיחה התלבטתי- להגיד לו משהו? לא להגיד לו משהו? הוא, למיטב ידיעתי לא יודע עלי (הוא לא מכיר אותי טוב), ולא ידעתי- אם הוא הולך עם העגיל- זה אומר שהוא יצא מהארון, לא? וואי, ממש עמדתי שם והתלבטתי. ואז בסוף ככה למשפט אחרון אמרתי לו- תתחדש על העגיל! והוא ענה לי- מה לא שמת לב? (ונגע בעגיל שיש לו על השפתיים.. הוא חשב שאני מתלהבת מהעגיל שיש לו בשפה ולא מעגיל הגאווה על האוזן). ממממ.... הוא הלך ואני הלכתי ונשאר לי רק לחשוב. מה אומרים? האם להגיד? מצד אחד חשבתי שצריך וכדאי לתת לו חיזוק כי בגיל הזה זו בטח לא בחירה קלה (הוא לא מאלו שמלאים בביטחון עצמי, אני בטוחה שהיתה לו התלבטות, הוא מהסוג שעדיין נבוך לדבר על דייטים) מצד שני- מה זה ענייני? ואולי אני אפילו מביכה אותו יותר בזה שאני מתייחסת לזה? וגם בתור מבוגרת- מי רוצה שאיזה מבוגר יתייחס למיניות שלו?! זה אולי אפילו ירתיע אותו. גרררר... מה אתם הייתם עושים? מה עשיתם כשהייתם צעירים יותר? האם החצנתם את נטייתכם המינית? ציפיתם לתגובה? הביך אתכן כשמבוגרים התייחסו? האם להגיד לו משהו פעם הבאה שאראה אותו?