מה אאפה לשבת?
אִמִּי אָפְתָה לִי אֶת כָּל הָעוֹלָם
יהודה עמיחי
אִמִּי אָפְתָה לִי אֶת כָּל הָעוֹלָם
בְּעוּגוֹת מְתוּקוֹת.
אֲהוּבָתִי מִלְּאָה אֶת חַלּוֹנִי
בְּצִמּוּקֵי כּוֹכָבִים.
וְהַגַּעְגּוּעִים סְגוּרִים בִּי כְּבוּעוֹת אֲוִיר
בְּכִכַּר הַלֶחֶם.
מִבַּחוּץ אֲנִי חָלָק וְשָׁקֵט וָחוּם.
הָעוֹלָם אוֹהֵב אוֹתִי.
אַךְ שְׂעָרִי עָצוּב כַּגֹּמֶא בַּבִּצָּה הַמִּתְיַבֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת –
כָּל הַצִּפֳּרִים הַנְּדִירוֹת וִיפוֹת הַנּוֹצָה
נָסוֹת מִמֶּנִּי.
אמנם השיר מסתיים בנימה עצובה, אבל אני זוכרת בחיוך את העוגות והבישולים של אימי ביחד עם החום והאהבה, הם היו לחלק מהאוירה הנעימה, לאחרונה הגעתי דרך הפייסבוק לחברות ילדות, וגם הן זוכרות את האוירה הזו בביתנו.
כמו אימי גם אני אוהבת לאפות, מרגישה שאני מרפדת את התבנית בעוגיות ועוגות מתוקות כמו מגוננת על ילדי ובעלי ויוצרת עבורם עולם מתוק הרחוק מכל סבל, ומתחברת לגעגועים לעולם הטוב, המגונן , החמים והאוהב שהיה לי כילדה, ולמזלי יש לי היום עולם כזה עם משפחתי.
ואתן? מתחברות לשיר?
אִמִּי אָפְתָה לִי אֶת כָּל הָעוֹלָם
יהודה עמיחי
אִמִּי אָפְתָה לִי אֶת כָּל הָעוֹלָם
בְּעוּגוֹת מְתוּקוֹת.
אֲהוּבָתִי מִלְּאָה אֶת חַלּוֹנִי
בְּצִמּוּקֵי כּוֹכָבִים.
וְהַגַּעְגּוּעִים סְגוּרִים בִּי כְּבוּעוֹת אֲוִיר
בְּכִכַּר הַלֶחֶם.
מִבַּחוּץ אֲנִי חָלָק וְשָׁקֵט וָחוּם.
הָעוֹלָם אוֹהֵב אוֹתִי.
אַךְ שְׂעָרִי עָצוּב כַּגֹּמֶא בַּבִּצָּה הַמִּתְיַבֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת –
כָּל הַצִּפֳּרִים הַנְּדִירוֹת וִיפוֹת הַנּוֹצָה
נָסוֹת מִמֶּנִּי.
אמנם השיר מסתיים בנימה עצובה, אבל אני זוכרת בחיוך את העוגות והבישולים של אימי ביחד עם החום והאהבה, הם היו לחלק מהאוירה הנעימה, לאחרונה הגעתי דרך הפייסבוק לחברות ילדות, וגם הן זוכרות את האוירה הזו בביתנו.
כמו אימי גם אני אוהבת לאפות, מרגישה שאני מרפדת את התבנית בעוגיות ועוגות מתוקות כמו מגוננת על ילדי ובעלי ויוצרת עבורם עולם מתוק הרחוק מכל סבל, ומתחברת לגעגועים לעולם הטוב, המגונן , החמים והאוהב שהיה לי כילדה, ולמזלי יש לי היום עולם כזה עם משפחתי.
ואתן? מתחברות לשיר?