מהרהורי הלב

מהרהורי הלב

אתה אומר:"אני אוהב" זה באמת בא מהלב? אתה נוגע- זה ברור אך לעיתים חג כמו סהרור, אתה מסייע, אתה מנסה אבל... אתה באמת רוצה? אתה איתי, אני איתך אך לא חשה ממש לצידך. זו תחושה של בילבול זו תחושה לא נוחה האם זה כך גם אצלך? ולעיתים זה מתיש, ממש מעייף ואי- שם נמצא זמן כייף, לדבר עם אחר, לחייך לו לצחוק, להקשיב, להשמיע, לשתוק. והאם יש בכך רע פעם חשבתי שכן, למה עם אחר כן- זה לא ייתכן, והיום אני יודעת שככל שמנסה יותר איתך לא מצליחה לגעת, ובזמן שרע מוצאת את הטוב לומדת לחייך, לצחוק, לאהוב.
 
הרהורים לא פשוטים לך

מקווה שתמצאי את השביל המואר שיוביל אותך למקום בו את רוצה להיות שולחת לך כוכבי אור רק טוב!!!
 
תודה גחלילית../images/Emo142.gif

לוקחת את כוכבי האור שלך ומאמצת לי, אולי הם יאירו את דרכי. דרך של בילבול של אי- ידיעה מרגישה כמו דלת שנפתחה ושוב נסגרה, וזה מעציב ומתסכל לדעת שמבן הזוג כנות לא אקבל... ואולי באמצע יום כמו התגשמות של חלום הכל ישתנה לטובה ותלך האכזבה... ו
 

*pank

New member
לורה המקורית../images/Emo140.gif

בעיני אין דבר יותר נורא מחוסר ודאות אך כאשר הפכה אי הוודאות ולוודאות והבנתי שהכל היה טעות, קשה מכל הייתה ההתפכחות, כל יום נישאת בלבי תפילה לא עוד הרהורים לא עוד חרטה, אז לומדת לתת לו ללכת, ומה זו בכלל אהבה?
 
למעלה