מהי עמדת הבג"צ ?

[mi37]

מהי עמדת הבג"צ ?

מהי עמדת הבג"צ ?
בשאלת העברת סמכות דיון בנושא חינוך הילדים מביהמ"ש משפחה אל ביה"ד הרבני כאשר ההסכמה לכך היתה מחשש אי-קבלת-גט?

 

[עוד יוסף פנדריך]

תשובה

מהי עמדת הבג"צ ?
בשאלת העברת סמכות דיון בנושא חינוך הילדים מביהמ"ש משפחה אל ביה"ד הרבני כאשר ההסכמה לכך היתה מחשש אי-קבלת-גט?

תשובה
לא ידוע לי על שום בגצ. נהפוך הוא. יש פסיקה של ביהמ"ש העליון שהטענה שאישה נאלצה להסכים לתנאים כאלה ואחרים אחרת לא היתה מקבלת גט איננה מצדיקה ביטול הסכם הגירושין.

 

[alizakohen]

פסיקת בג"צ על תקפות הסכם גירושין

תשובה
לא ידוע לי על שום בגצ. נהפוך הוא. יש פסיקה של ביהמ"ש העליון שהטענה שאישה נאלצה להסכים לתנאים כאלה ואחרים אחרת לא היתה מקבלת גט איננה מצדיקה ביטול הסכם הגירושין.

פסיקת בג"צ על תקפות הסכם גירושין
אפשר לקבל את אסמכתא זו של העליון ? מספר תיק תאריך וכד'. תודה

 

[עוד יוסף פנדריך]

תשובה

פסיקת בג"צ על תקפות הסכם גירושין
אפשר לקבל את אסמכתא זו של העליון ? מספר תיק תאריך וכד'. תודה

תשובה
לא אוכל להשקיע שעות בחיפוש פסק הדין. יחד עם זאת אתה מופנה להוראות הרלוונטיות של חוק החוזים. לא נראה לי שיש קייס. חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 [תיקון אחרון 15/6/81] . . ======================================== 17. כפיה (א) מי שהתקשר בחוזה עקב בפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה. (ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה. 18. עושק מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה.

 

[עוד יוסף פנדריך]

מצאתי

תשובה
לא אוכל להשקיע שעות בחיפוש פסק הדין. יחד עם זאת אתה מופנה להוראות הרלוונטיות של חוק החוזים. לא נראה לי שיש קייס. חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 [תיקון אחרון 15/6/81] . . ======================================== 17. כפיה (א) מי שהתקשר בחוזה עקב בפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה. (ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה. 18. עושק מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה.

מצאתי
ע"א 162/72 - אברהם אמזלג נ' רונן אמזלג ו-2 אח' . פ"ד כז(1), 582 ,עמ' 588-589. ======================================== סיכומו של דבר : הטענה הנשמעת תדירות בבתי-משפט אלה, כאילו אשה אינה קשו- רה בהסכם שחתמה עליו מפני שאחרת לא היה בעלה נותן לה גטה, או כאילו בעל אינו קשור בהסכם שחתם עליו מפני שאחרת לא היתה אשתו מקבלת גטה ממנו - טענה בלתי- רלבנטית היא, כל עוד אין בידי הטוען עילה חוקית אחרת לביטול ההסכם.

 

[alizakohen]

תודה

מצאתי
ע"א 162/72 - אברהם אמזלג נ' רונן אמזלג ו-2 אח' . פ"ד כז(1), 582 ,עמ' 588-589. ======================================== סיכומו של דבר : הטענה הנשמעת תדירות בבתי-משפט אלה, כאילו אשה אינה קשו- רה בהסכם שחתמה עליו מפני שאחרת לא היה בעלה נותן לה גטה, או כאילו בעל אינו קשור בהסכם שחתם עליו מפני שאחרת לא היתה אשתו מקבלת גטה ממנו - טענה בלתי- רלבנטית היא, כל עוד אין בידי הטוען עילה חוקית אחרת לביטול ההסכם.

תודה
באמת תודה. הקדמת אותי בדקה. וזה נראה לי חשוב. תודה כבר אמרתי ? יום טוב

 

[alizakohen]

גט אינו כפייתי הוא חלק מהסכמה לגיטי

תשובה
לא אוכל להשקיע שעות בחיפוש פסק הדין. יחד עם זאת אתה מופנה להוראות הרלוונטיות של חוק החוזים. לא נראה לי שיש קייס. חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 [תיקון אחרון 15/6/81] . . ======================================== 17. כפיה (א) מי שהתקשר בחוזה עקב בפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה. (ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה. 18. עושק מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה.

גט אינו כפייתי הוא חלק מהסכמה לגיטי
אני תוך עיון בסוגיות שמועלות נתקלתי ב"נהפוך הוא" שלך קרי בפסיקת העליון על כך שגט איננו כפייתי אלה מהווה מרכיב הסכמה לגיטימי. הפנייתי לחוק החוזים היא הפנייה לטענה. אני מגלה עניין דווקא בפסיקה וכיצד היא מנומקת. אני מבין שזה מצריך השקעת זמן רב מצידך. והיה ותתקל בה אשמח לקבל רק את כותרתה. פסיקות העליון נגישות לציבור ואת זה אני אעשה. אודה לך מאד באם תשתדל ואפילו באם זה יקח מספר ימים. תודה על סובלנותך.

 

[mi37]

אבל על שאלתי..איש לא ענה../images/Emo7.gif

מהי עמדת הבג"צ ?
בשאלת העברת סמכות דיון בנושא חינוך הילדים מביהמ"ש משפחה אל ביה"ד הרבני כאשר ההסכמה לכך היתה מחשש אי-קבלת-גט?

אבל על שאלתי..איש לא ענה

הבהרה.. נושא חינוך הילדים נדון בעבר רק בביהמ"ש משפחה.. ושם נתקבלו ההחלטות. קיים תנאי לגט שנושא החינוך יעבור מיד לאחר מתן הגט לידי ביה"ד הרבני. האם בג"צ נתן דעתו על כפיית תנאי והעברת סמכות בנושא חינוך!! ואני מדגיש : חינוך!!?? ..האם בג"צ 293/00 הוא היחיד הרלוונטי ? תודה..וסליחה על הטירחה..רבים בוודאי מתעניינים בתשובה..

 

[עוד יוסף פנדריך]

תשובה

אבל על שאלתי..איש לא ענה

הבהרה.. נושא חינוך הילדים נדון בעבר רק בביהמ"ש משפחה.. ושם נתקבלו ההחלטות. קיים תנאי לגט שנושא החינוך יעבור מיד לאחר מתן הגט לידי ביה"ד הרבני. האם בג"צ נתן דעתו על כפיית תנאי והעברת סמכות בנושא חינוך!! ואני מדגיש : חינוך!!?? ..האם בג"צ 293/00 הוא היחיד הרלוונטי ? תודה..וסליחה על הטירחה..רבים בוודאי מתעניינים בתשובה..

תשובה
לא שאלת את השאלות הנכונות. לא מתעוררת שאלה של כפיה ועיין הלכת אמזלג. יחד עם זאת, רווח והצלה יעמדו אוליממקור אחר. לפי ס' 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים ענינים שאינם בסמכותו היחודית של ביה"ד הרבני יידונו בו אם התקבלה הסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר. עניני חינוך אינם בסמכות יחודית של ביה"ד ולכן נדרשת הסכמת הקטינים בנוסף להסכמת ההורים. הסכם גירושין לא מחייב את הקטינים. הקטינים אינם צד לסכסוך בין ההורים והחשש הוא שכאשר ההורים עשו את הסכם הגירושין הם ראו את טובתם האישית ולא את טובת הילדים. לכן יתכן מאוד שהסעיף בהסכם הגירושין שעוסק בהעברת נושא החינוך לביה"ד אינו מחייב את הילדים ולביה"ד אין סמכות לדון בענין החינוך.

 

[mi37]

וואו... זה חידוש!

תשובה
לא שאלת את השאלות הנכונות. לא מתעוררת שאלה של כפיה ועיין הלכת אמזלג. יחד עם זאת, רווח והצלה יעמדו אוליממקור אחר. לפי ס' 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים ענינים שאינם בסמכותו היחודית של ביה"ד הרבני יידונו בו אם התקבלה הסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר. עניני חינוך אינם בסמכות יחודית של ביה"ד ולכן נדרשת הסכמת הקטינים בנוסף להסכמת ההורים. הסכם גירושין לא מחייב את הקטינים. הקטינים אינם צד לסכסוך בין ההורים והחשש הוא שכאשר ההורים עשו את הסכם הגירושין הם ראו את טובתם האישית ולא את טובת הילדים. לכן יתכן מאוד שהסעיף בהסכם הגירושין שעוסק בהעברת נושא החינוך לביה"ד אינו מחייב את הילדים ולביה"ד אין סמכות לדון בענין החינוך.

וואו... זה חידוש!
כלומר, למרות שאין הסכם-גירושין והצדדים הסכימו תחת לחץ ביה"ד הרבני הגדול להעברת נושא-החינוך לביה"ד הרבני לאחר הגט..אזי ברגע שיוגש בג"צ בשם הילדים..גם אם יתקיים דיון בנושא החינוך בביה"ד הרבני תוך התחשבות ובחינת טובת-הילדים: אז בג"צ יורה להחזיר את הדיון לביהמ"ש-משפחה שם הקריטריונים להערכת טובת-הילדים ואופי חינוכם שונים לגמרי.. האם זה לא יסכן את כשרות הגט?.. הלא הסכמת הצדדים להעברת נושא החינוך לסמכות ביה"ד הרבני הינה תנאי למתן הגט.. מסובך!?..מצטער..האם זה משנה את תשובתך? או שבשם-הילדים ניתן למחוק כל הסכמה קודמת?

 

[עוד יוסף פנדריך]

תשובה

וואו... זה חידוש!
כלומר, למרות שאין הסכם-גירושין והצדדים הסכימו תחת לחץ ביה"ד הרבני הגדול להעברת נושא-החינוך לביה"ד הרבני לאחר הגט..אזי ברגע שיוגש בג"צ בשם הילדים..גם אם יתקיים דיון בנושא החינוך בביה"ד הרבני תוך התחשבות ובחינת טובת-הילדים: אז בג"צ יורה להחזיר את הדיון לביהמ"ש-משפחה שם הקריטריונים להערכת טובת-הילדים ואופי חינוכם שונים לגמרי.. האם זה לא יסכן את כשרות הגט?.. הלא הסכמת הצדדים להעברת נושא החינוך לסמכות ביה"ד הרבני הינה תנאי למתן הגט.. מסובך!?..מצטער..האם זה משנה את תשובתך? או שבשם-הילדים ניתן למחוק כל הסכמה קודמת?

תשובה
השאלה לא ברורה. אם לא היה הסכם גירושין איך נכנס הגט לתמונה? אולי אתה מתכוון להסכם גירושין בעל פה? או שההסכם נרשם רק בפרוטוקול? בכל אופן הורים יכולים לחייב את ילדיהם באמצעות הסכם רק אם אין ניגוד ענינים בין ההורים לילדים. אם ההורים הסכימו להקנות סמכות בעניני חינוך לביה"ד כדי שיוכלו להתגרש, הסכמתם אינה מחייבת את הילדים. ראה בג"צ גדי כץ- בג"ץ 10109/02 - גדי כץ נ' בית הדין הרבני הגדול . תק-על 2003(1), 24 ,עמ' 26. ======================================== בנסיבות הענין שלפנינו, הסכמת בני הזוג להקנות סמכות לבית הדין הרבני הגדול להכריע בענייניו של הקטין ניתנה על רקע המאמצים לסיים את הקשר הזוגי ביניהם ולסדר את הגט. לא ענייני הקטין עמדו במרכז ההסכמה הזו, אלא מאמצי בני הזוג ובית הדין להגיע להסדר שיאפשר את גירושיהם. בתנאים אלה, אין לראות את הקטין כמי שהסכים והצטרף להסכם בין בני הזוג בדבר הקניית הסמכות לבית הדין הרבני לדון בעניינו. כבר נפסק לא אחת, כי לקטין עצמו באמצעות אפוטרופסו מעמד עצמאי במשפט לקבוע איזו תהא הערכאה השיפוטית שתדון בענייניו, מקום שמדובר בסמכות מקבילה של שתי ערכאות. הסדרים מוסכמים שהושגו בין הורי הקטין, בין לענין הסמכות הדיונית ובין בנושאים מהותיים שונים, אינם יכולים לחייב את הקטין מקום שלא היה צד להם, והוא רשאי, באמצעות אפוטרופסו, לעמוד על זכויותיו בענין זה (ראה ע"א 527/72 דוידסון נ' אלן, פד"י כז(22-24 ,20 (2). במקרה זה, ברי כי הקטין לא היה צד להסכם בין הוריו באשר להקניית סמכות עניינית לבית הדין הרבני הגדול להכריע בענייניו. הסכם זה הושג כחלק אינטגרלי מתנאים שהעמיד האב כתנאי למתן גט לאם, והוא לא ייצג בכך את עניינו העצמאי של הילד. בתנאים אלה, הקטין לא היה צד להסכם בדבר הסמכות, והסכם זה אינו מחייב אותו (השווה ע"א 411/76 שר נ' שר, פד"י לב(455 ,449 (1; ע"א 404/70 עברון נ' עברון, פד"י כח(379-380 ,373 (1; ע"א 16/98 מאיר נ' מאיר, פד"י נג(185-- 182 ,175 (2. ע"א 275/87 פלד נ' פלד, פד"י מא(521 ,518 (4; ע"א 3289/82 דאובה נ' דאובה, פד"י לו(379-80 ,291 ;625 (4; ע"א 544/82 חממי נ' חממי, פד"י לח (608 ,605 (3; שרשבסקי, דיני משפחה, עמ' 287; שיפמן, דיני משפחה בישראל, כרך ב', עמ' 257). יוצא מכך, כי הקטין אינו קשור לסמכות בית הדין הרבני, והוא זכאי לכך שענייניו יוכרעו בלא שיהא קשור לערכאה שנבחרה על ידי הוריו כאמצעי לקדם את הסדר הגירושין ביניהם. הוא רשאי לפנות באמצעות אפוטרופסו הטבעי לבית המשפט לעניני משפחה שהוא המוסמך על פי החוק לדון ולהכריע במכלול ענייניו.

 

[mi37]

עו"ד פנדריך-אתה תותח!..ולשאלתך..|תו

תשובה
השאלה לא ברורה. אם לא היה הסכם גירושין איך נכנס הגט לתמונה? אולי אתה מתכוון להסכם גירושין בעל פה? או שההסכם נרשם רק בפרוטוקול? בכל אופן הורים יכולים לחייב את ילדיהם באמצעות הסכם רק אם אין ניגוד ענינים בין ההורים לילדים. אם ההורים הסכימו להקנות סמכות בעניני חינוך לביה"ד כדי שיוכלו להתגרש, הסכמתם אינה מחייבת את הילדים. ראה בג"צ גדי כץ- בג"ץ 10109/02 - גדי כץ נ' בית הדין הרבני הגדול . תק-על 2003(1), 24 ,עמ' 26. ======================================== בנסיבות הענין שלפנינו, הסכמת בני הזוג להקנות סמכות לבית הדין הרבני הגדול להכריע בענייניו של הקטין ניתנה על רקע המאמצים לסיים את הקשר הזוגי ביניהם ולסדר את הגט. לא ענייני הקטין עמדו במרכז ההסכמה הזו, אלא מאמצי בני הזוג ובית הדין להגיע להסדר שיאפשר את גירושיהם. בתנאים אלה, אין לראות את הקטין כמי שהסכים והצטרף להסכם בין בני הזוג בדבר הקניית הסמכות לבית הדין הרבני לדון בעניינו. כבר נפסק לא אחת, כי לקטין עצמו באמצעות אפוטרופסו מעמד עצמאי במשפט לקבוע איזו תהא הערכאה השיפוטית שתדון בענייניו, מקום שמדובר בסמכות מקבילה של שתי ערכאות. הסדרים מוסכמים שהושגו בין הורי הקטין, בין לענין הסמכות הדיונית ובין בנושאים מהותיים שונים, אינם יכולים לחייב את הקטין מקום שלא היה צד להם, והוא רשאי, באמצעות אפוטרופסו, לעמוד על זכויותיו בענין זה (ראה ע"א 527/72 דוידסון נ' אלן, פד"י כז(22-24 ,20 (2). במקרה זה, ברי כי הקטין לא היה צד להסכם בין הוריו באשר להקניית סמכות עניינית לבית הדין הרבני הגדול להכריע בענייניו. הסכם זה הושג כחלק אינטגרלי מתנאים שהעמיד האב כתנאי למתן גט לאם, והוא לא ייצג בכך את עניינו העצמאי של הילד. בתנאים אלה, הקטין לא היה צד להסכם בדבר הסמכות, והסכם זה אינו מחייב אותו (השווה ע"א 411/76 שר נ' שר, פד"י לב(455 ,449 (1; ע"א 404/70 עברון נ' עברון, פד"י כח(379-380 ,373 (1; ע"א 16/98 מאיר נ' מאיר, פד"י נג(185-- 182 ,175 (2. ע"א 275/87 פלד נ' פלד, פד"י מא(521 ,518 (4; ע"א 3289/82 דאובה נ' דאובה, פד"י לו(379-80 ,291 ;625 (4; ע"א 544/82 חממי נ' חממי, פד"י לח (608 ,605 (3; שרשבסקי, דיני משפחה, עמ' 287; שיפמן, דיני משפחה בישראל, כרך ב', עמ' 257). יוצא מכך, כי הקטין אינו קשור לסמכות בית הדין הרבני, והוא זכאי לכך שענייניו יוכרעו בלא שיהא קשור לערכאה שנבחרה על ידי הוריו כאמצעי לקדם את הסדר הגירושין ביניהם. הוא רשאי לפנות באמצעות אפוטרופסו הטבעי לבית המשפט לעניני משפחה שהוא המוסמך על פי החוק לדון ולהכריע במכלול ענייניו.

עו"ד פנדריך-אתה תותח!..ולשאלתך..|תו
אין ולא היה הסכם-כתוב..רק הבנות שסוכמו בפרוטוקול הדיון טרם-הגט. במעמד אותו-הדיון, התיישב דיין-חדש במקום הדיין שהיה בהרכב בדעת-מיעוט. הדיין שהוחלף ללא-ידיעת ו/או הסכמת-הצדדים; תמך בכך שיתקיים דיון בנושא-החינוך בו תבחן טובת-הילד קודם ולפני מתן-הגט. הדיין-החדש הודה (שלא-לפרוטוקול) כי אינו מכיר את התיק: "אבל, על סמך ניסיוני..". האם העובדה כי במעמד אותו הדיון הבהירו לבעל כי עיכוב במתן הגט והשמעת טיעונים-נוספים יאלצו את הדיינים לשלחו לכלא-לאלתר!, מדובר בטיעונים כנגד חוסר-התוחלת בכפיית-גט במצב בו אין סמכות לביה"ד הגדול להעביר סמכות בנושא-החינוך מביהמ"ש לרבני - לאחר הגט -!!!. 1.האם קיימת בחוק התייחסות למצב של החלפת דיין ללא-הודעה-מוקדמת או הסכמת-הצדדים? 2. האם יש בכך כדי להצדיק עתירה לבג"צ לפסילת פס"ד ו/או הסנקציות (מאסר) בהם איימו על הבעל, תוך-כדי, ובעקבות הדיון הנ"ל?. המון תודה מראש.. נ.ב: כב' מכיר טוען-רבני/עו"ד באיזור גוש-דן היכול להתמודד עם הנושא?.

 

[עוד יוסף פנדריך]

תשובה

עו"ד פנדריך-אתה תותח!..ולשאלתך..|תו
אין ולא היה הסכם-כתוב..רק הבנות שסוכמו בפרוטוקול הדיון טרם-הגט. במעמד אותו-הדיון, התיישב דיין-חדש במקום הדיין שהיה בהרכב בדעת-מיעוט. הדיין שהוחלף ללא-ידיעת ו/או הסכמת-הצדדים; תמך בכך שיתקיים דיון בנושא-החינוך בו תבחן טובת-הילד קודם ולפני מתן-הגט. הדיין-החדש הודה (שלא-לפרוטוקול) כי אינו מכיר את התיק: "אבל, על סמך ניסיוני..". האם העובדה כי במעמד אותו הדיון הבהירו לבעל כי עיכוב במתן הגט והשמעת טיעונים-נוספים יאלצו את הדיינים לשלחו לכלא-לאלתר!, מדובר בטיעונים כנגד חוסר-התוחלת בכפיית-גט במצב בו אין סמכות לביה"ד הגדול להעביר סמכות בנושא-החינוך מביהמ"ש לרבני - לאחר הגט -!!!. 1.האם קיימת בחוק התייחסות למצב של החלפת דיין ללא-הודעה-מוקדמת או הסכמת-הצדדים? 2. האם יש בכך כדי להצדיק עתירה לבג"צ לפסילת פס"ד ו/או הסנקציות (מאסר) בהם איימו על הבעל, תוך-כדי, ובעקבות הדיון הנ"ל?. המון תודה מראש.. נ.ב: כב' מכיר טוען-רבני/עו"ד באיזור גוש-דן היכול להתמודד עם הנושא?.

תשובה
אין מספיק פרטים על ההסכמה. לא ברור מהו פסק הדין שאתה רוצה לבטל. עקרונית אם תוגש תביעה לביה"ד הרבני בנושא החינוך יתכן שתהיה רשאי להתנגד לסמכות ואף לעתור לבגצ במידת הצורך. אם אתה עצמך רוצה להגיש תביעה בענין החינוך תוכל אולי לפנות ישירות לביהמ"ש לעניני משפחה. לא מומלץ לקחת טוען רבני.