אני נוטה להסכים
בקשר לזה שש לדבר בזכות השלום, אבל לא על מורשת רבין. אולי תגידו, אבל האחד קשור בשני. ובכן, הדיבור בזכות השלום, הידברות וכד´ הוא במובן של - לא ניתן לרצח, לרוצח ולשותפיו להשיג את מטרתם. כפי שציינתי בעבר, ההתמקדות צריכה להיות על הרצח ולא על רבין. "מורשת רבין" הוא מושג מעורפל, שקל לנכס לכל צד שהוא. אני חושב שלהציג את רבין כדמות שנעה ממיליטריזם וכוחנות לאהבת שלום זהו דבר מאוד שטחי לעשות. רק לדוגמא, גם בשנותיו האחרונות גירש 400 פעילי חמאס (אגב, חודשי השהות בלבנון תרמו מאוד לחיזוק התנועה) וזכורה אמרתו "בלי בג"ץ ובצלם". ומי שרוצה לזכרו כלוחם במשך עשרות שנים למען תקומתה וקיומה של המדינה (בפלמ"ח ולאחר מכן בצה"ל), זכותו. הנקודה היא, שלא בשל כך הוא נרצח. לסיכום - העצרת צריכה להיות פוליטית, אבל לא בהקשר של מורשת רבין (כפי שאלוני טוענת) אלא בהקשר של הרצח. ישנה בעייה קטנה - דליה רבין. היא, ככל הנראה, סלחה למסית מרכזי לרצח, והזמינה אותו לנאום בעצרת. היא גם ביתו של יצחק רבין, ולכן בעלת הדעה. התלבטות - האם יש לבוז לשרון כשינאם? עם כל ההתנגדות, יש לי כבוד אליו באשר הוא ראש ממשלה. מה דעתכם? עופר
