'שב ואל תעשה' - עדיף../images/Emo35.gif?../images/Emo35.gif-על המרד
המגמה היהודית האורתודוכסית הברורה בתקופת השואה היתה 'שב ואל תעשה' ברוב המקרים. על כך אני מוחה. [אני לא רואה גברות ועזות מיוחדת בכך שהם הצליחו לשמור את אמונתם בסתר אבל הובלו כ-כבשים בבית המטבחיים, עשו כך גם הצוענים וגם הארמנים] באנטי-תזה בהחלט ניתן למצוא מקרים אורתודוכסיים שהם הפוכים ל-'שב ואל תעשה', כגון המקרה על בנות בית יעקב שהתאבדו בהתאבדות המונית לפני בואם של לגיונות האס אס. מעשה גבורה זה עדיין מפעם בי בחזקה ונותן לי להבין מהי משמעות קדושת האדם. הדהודי מרד גטו ורשה החיו רוח חדשה בעם, רוח שהיתה חסרה לו מצאת ישראל לגולה. תוצאות המרד לא היו ידועות מראש, יהודים עשויים ללא חת ללא מורא באו ואמרו "אותנו לא ישחטו בלי מאבק הגון" ולדעתי זו הרוח שעד היום מפעת בעם הזה. הרצון להגן על הזכויות הבסיסיות שלהם כבני אנוש, הצלם שחסרה להם, הכבוד האבוד. אלו מרכיבים שאל לנו לזלזל בהם, וגם אם נסתכל מנקודת מבט חרדית, הרי שזהו "עת לעשות להשם הפרו תורתך", ("מלחמת מצווה" ללא תלות בכמות כח האדם העומדת לרשותם, ראו ערך מלחמת דוד ביבין מלך כנען) היהודי החרדי הגולֶה לא בכדי נתפס כחלש, הפאסיביות האורתודוכסית שעליה אני זועם כל כך הנחילה ערכים מעוותים בעם היהודי הגולה ועל כך שילמנו מחיר כבד, ועודנו משלמים מחיר כבד פוליטית [צבא ומדינה] מי שברח מאשכנז ברח (הרבי מגור?) ומי שנשאר תוך אמונה בצדקת הדרך קיבל את הדין, היו שבחרו להתעמת, היו שבחרו לקבל. חס ושלום שלא תטעו, אני לא בא לשפוט ולו פסיק קטן של מעשה. אני רק בא לומר שמרד גטו ורשה השריש את העוצמה היהודית הנכונה, אנחנו חייבים להלחם על מה שיקר לנו, התוצאה דאז אמנם לא היתה חיובית במיוחד אך לפחות הראנו רוח לחימה, הראנו שהרוח היהודית חיה וקיימת, שלא סוחרים בדם יהודי. ואני אף אוסיף ואומר שמרד גטו ורשה הוא לא רק השפיע על הנחלת המורשת הציונית (לכאורה) אלא אף שימש כדוגמא לעוז וגברות הלב גם לאומות אחרות.