מהי אהבה?
אני לא כל כך יודע מאיפה להתחיל ואין לי מושג למה המחשבות האלה מטרידות אותי בשעה 3 בבוקר כשאני צריך לקום עוד כמה שעות לעבודה. אני מוצא את עצמי יושב עם כוס וויסקי 18 שנה חושב ומקליד לתוך פורום שזאת הפעם הראשונה שנכנסתי אליו. מהי אהבה? למה זה כזה קשה למצוא אותה? ואולי זה לא כזה קשה ואני זה הבעייתי בעל הרס עצמי. תקועה לי המחשבה בראש של איך זה אמור להיות: ריגוש אין סופי, תשוקה, סקס ,מישהי שתבין אותי. אולי אני בעצם קשה להבנה? במבט לאחור אני מנסה להבין את הטעויות שלי ולנסות להשתפר חושב על כל האקסיות אחת אחת. רגע יכל להיות לי טוב איתה או איתה. זה אני שמיהר לסיים את היחסים. למה? אולי כי אני בעצם מפחד מכל הרעיון של זוגיות. אבל זה ממש דפוק כי זה מה שאני מייחל לו. אחת האקסיות ששמה לצורך העניין יהיה י' היה לי די טוב היא הייתה מצחיקה כיפית ובחורה ממש טובה מבחינת האופי מבחינת מראה היא הייתה קצת מרושלת אני יודע שזה נשמע ממש שטחי אבל זה הפריע לי קצת לא בהתחלה אבל ככל שזה נמשך זה הפריע לי ואז נדלקתי על אחת החברות שלה אפשר להגיד שממש הרגשתי מאוהב למרות שאין לי מושג מה זה אומר. יצאתי דביל נפרדתי ממנה והתחלתי עם חברה שלה כמובן שזה לא צלח ויצאתי מופסד משני הכיוונים .
אקסית נוספת ששמה לצורך העניין יהיה ל' היה בינינו קשר של סקס מטורף שנמשך כשנתיים היא הייתה ממש מאוהבת בי ואני פחות רק לאחר שהיא החליטה שלא בא לה יותר הבנתי כמה חשובה היא בשבילי וכמה אני רוצה אותה ואוהב אותה אבל זה כבר היה מאוחר מידי היא לא הייתה מוכנה לשמוע ממני.
אקסית נוספת שלי ששמה לצורך העניין יהיה א' היה בינינו הפרש גילאים לא כזה קטן היא הייתה קצת יותר גדולה. אבל לי זה לא הפריע .גם שם היו ניצוצות אבל נתתי לדעתם של חברי ומשפחתי להרוס ונפרדתי ממנה למרות שהיא הייתה מדהימה. אני רק עכשיו מבין את כמות הטעויות שעשיתי . כמו המשל על הילד שחיפש לקטוף את הפרח הכי יפה בשדה אך המשיך מפרח לפרח בתקווה למצוא אחד יפה יותר. ככה גם אני כל מתי שיש לי משהו טוב בידים אני בחיפוש למשהו טוב יותר כי במקום לקטוף את הפרח היפה ולהמשיך לכיוון הבית לשים אותו באגרטל אני מדלג מפרח לפרח בתקווה מתמדת למצוא אחד יפה יותר. אני גורם לנשים שהיו בזרעותי להחליט לעזוב ואת אלו שמחליטות להישאר אני עוזב .
אני מודה כאן ועכשיו שאני לא יודע מהי אהבה. בעבר כשהייתי ילד הייתי דלוק על מישהי ששחקה בי ופגעה בי ומאז אני בסוג של מבצר מלא בחומות וצריח עם שומר שמפטרל . מפחד לחשוף את כל הקלפים כי זה משאיר אותי חשוף מול אדם בעל פוטנציל לפגוע בי. אני מפחד ! כבר 10 שנים שאני מפחד להגיד את שלושת המילים האלה: אני אוהב אותך.!! השאלה היא איך אני יכול להתגבר על הפחד הזה ולמצוא את האחת הזאת שתתאים לי . אני כבר בראש אחר אני למדתי לקבל את כל הפאקים של בת הזוג ביחד עם כל היתרונות. אבל עדיין יש סביבי חומה עם גדרות ושומרים שלא נותנת להיפתח ולהרגיש בנוח. מדוע? אין לי מושג אולי זה משהו שהגיע מהבית? ההורים שלי גרושים אז אולי בגלל זה התבנית שלי במוח לגבי זוגיות קצת דפוקה. או אולי זה בגלל הדמות אב שהייתה חסרה לי בבית. אני לא יודע עדיין אין לי את התשובות האלה. הכוס וויסקי לאט לאט נגמרת ושוב המחשבות שלי חודרות לתוך יום נוסף .
אני לא כל כך יודע מאיפה להתחיל ואין לי מושג למה המחשבות האלה מטרידות אותי בשעה 3 בבוקר כשאני צריך לקום עוד כמה שעות לעבודה. אני מוצא את עצמי יושב עם כוס וויסקי 18 שנה חושב ומקליד לתוך פורום שזאת הפעם הראשונה שנכנסתי אליו. מהי אהבה? למה זה כזה קשה למצוא אותה? ואולי זה לא כזה קשה ואני זה הבעייתי בעל הרס עצמי. תקועה לי המחשבה בראש של איך זה אמור להיות: ריגוש אין סופי, תשוקה, סקס ,מישהי שתבין אותי. אולי אני בעצם קשה להבנה? במבט לאחור אני מנסה להבין את הטעויות שלי ולנסות להשתפר חושב על כל האקסיות אחת אחת. רגע יכל להיות לי טוב איתה או איתה. זה אני שמיהר לסיים את היחסים. למה? אולי כי אני בעצם מפחד מכל הרעיון של זוגיות. אבל זה ממש דפוק כי זה מה שאני מייחל לו. אחת האקסיות ששמה לצורך העניין יהיה י' היה לי די טוב היא הייתה מצחיקה כיפית ובחורה ממש טובה מבחינת האופי מבחינת מראה היא הייתה קצת מרושלת אני יודע שזה נשמע ממש שטחי אבל זה הפריע לי קצת לא בהתחלה אבל ככל שזה נמשך זה הפריע לי ואז נדלקתי על אחת החברות שלה אפשר להגיד שממש הרגשתי מאוהב למרות שאין לי מושג מה זה אומר. יצאתי דביל נפרדתי ממנה והתחלתי עם חברה שלה כמובן שזה לא צלח ויצאתי מופסד משני הכיוונים .
אקסית נוספת ששמה לצורך העניין יהיה ל' היה בינינו קשר של סקס מטורף שנמשך כשנתיים היא הייתה ממש מאוהבת בי ואני פחות רק לאחר שהיא החליטה שלא בא לה יותר הבנתי כמה חשובה היא בשבילי וכמה אני רוצה אותה ואוהב אותה אבל זה כבר היה מאוחר מידי היא לא הייתה מוכנה לשמוע ממני.
אקסית נוספת שלי ששמה לצורך העניין יהיה א' היה בינינו הפרש גילאים לא כזה קטן היא הייתה קצת יותר גדולה. אבל לי זה לא הפריע .גם שם היו ניצוצות אבל נתתי לדעתם של חברי ומשפחתי להרוס ונפרדתי ממנה למרות שהיא הייתה מדהימה. אני רק עכשיו מבין את כמות הטעויות שעשיתי . כמו המשל על הילד שחיפש לקטוף את הפרח הכי יפה בשדה אך המשיך מפרח לפרח בתקווה למצוא אחד יפה יותר. ככה גם אני כל מתי שיש לי משהו טוב בידים אני בחיפוש למשהו טוב יותר כי במקום לקטוף את הפרח היפה ולהמשיך לכיוון הבית לשים אותו באגרטל אני מדלג מפרח לפרח בתקווה מתמדת למצוא אחד יפה יותר. אני גורם לנשים שהיו בזרעותי להחליט לעזוב ואת אלו שמחליטות להישאר אני עוזב .
אני מודה כאן ועכשיו שאני לא יודע מהי אהבה. בעבר כשהייתי ילד הייתי דלוק על מישהי ששחקה בי ופגעה בי ומאז אני בסוג של מבצר מלא בחומות וצריח עם שומר שמפטרל . מפחד לחשוף את כל הקלפים כי זה משאיר אותי חשוף מול אדם בעל פוטנציל לפגוע בי. אני מפחד ! כבר 10 שנים שאני מפחד להגיד את שלושת המילים האלה: אני אוהב אותך.!! השאלה היא איך אני יכול להתגבר על הפחד הזה ולמצוא את האחת הזאת שתתאים לי . אני כבר בראש אחר אני למדתי לקבל את כל הפאקים של בת הזוג ביחד עם כל היתרונות. אבל עדיין יש סביבי חומה עם גדרות ושומרים שלא נותנת להיפתח ולהרגיש בנוח. מדוע? אין לי מושג אולי זה משהו שהגיע מהבית? ההורים שלי גרושים אז אולי בגלל זה התבנית שלי במוח לגבי זוגיות קצת דפוקה. או אולי זה בגלל הדמות אב שהייתה חסרה לי בבית. אני לא יודע עדיין אין לי את התשובות האלה. הכוס וויסקי לאט לאט נגמרת ושוב המחשבות שלי חודרות לתוך יום נוסף .