מהירהורי ליבי (חלק ב')
לא משנה כמה סיליקון יהיה או יופי חיצוני הפנימיות של אותן הבחורות שם זוועתית אמרתי לו בכל מקרה שאני מוכן להגיע למרות שנאתי אל המקום ההוא שאל אותי איך אני מגיע ועניתי לו כי אין לי איך להגיע (רק לסבר את אוזניכם אותו בחור היה גר לידי ועבר לעיר אחרת עקב כך שמצא עבודה בחברה מסוימת) הוא אמר כי אין בכוונתו לבוא לקחת אותי ובצדק,הזמן והכסף שהוא משלם על דלק לא שווה את הטרחה ולי אין איך להגיע מכיוון שלי אין מכונית,נאלצתי להישאר בבית איחלתי לו בהצלחה בבילוי ניתקתי את הטלפון וישבתי מול המחשב לפני שהספקתי למצמץ צצה לה הודעה על התחברות מנוי למסנג'ר שלי ,המנוי הכי אהוב עלי,מדובר פה על אחת הבחורות הכי מדהימות אשר אני מכיר בחיי, אותה הבחורה כשלה באהבה מס' פעמים ועדיין מחפשת את עצמה רק לא איתי וליבי ,ליבי שייך לה כבר ממזמן. טוב ישבתי וכתבתי לה על כך שהחג עובר ממש בשעמום טוטאלי ואין מה לעשות בעודי כותב לה התקשר אלי חבר נוסף,אותו אדם חושב שהוא יודע יותר טוב מכולם על הכול ולא מבין כי הוא טועה,נפל פעמיים באהבה מסוימת שכביכול הייתה לו אך בכלל לא הייתה בפעם הראשונה הבחורה בכלל לא רצה אותו אלא הייתה מנצלת אותו והוא כמו כלבלב היה הולך ועושה בשבילה הכול נו טוב אומרים אהבה עיוורת אבל גם אומרים מטעויות לומדים! הוא לא! נפל פעם שנייה עם גרושה...באשמתו,כל הזמן הוא לא רצה והיא כגרושה אין לה אופציות רבות,מצאה לה מישהו שרוצה והלכה איתו,וזה חושב כי היא בגדה בו,ועד היום הוא ממורמר סוחב את חבריו איתו במורד הזרם,אותו אדם עד עצם היום רואה את הדברים בצורה השלילית של הדבר,לכן הוא גם לא טוב לי צלצל הפלאפון,לא רציתי לענות אבל בכל מקרה עניתי אותו אדם הציע לי ללכת לסלסה איתו וסירבתי כי אני לא אוהב להסתובב איתו,האדם הוא ילדותי מאד ולא בריא לי לתחילת דרכי עניתי לפלאפון והוא אמר לי כי היה בסלסה אך הם פותחים יותר מאוחר ואם אני רוצה לצאת איתו למקום אחר,כמובן שראיתי זאת בחיוב,במקום לשבת בבית ולאכול את הלב נצא לבלות אולי יהיה טוב דיברתי אם אותה הבחורה במסנג'ר ושאלתי לעצתה,האם להישאר בבית או לצאת עם אותו חבר אמרה לי בהתחלה לצאת סיפרתי לה למה לא כדאי אמרה לי להישאר בבית! סיפרתי לה שוב למה אני לא רוצה,עדיין אמרה לי תישאר בבית! לא הקשבתי לה... יצאנו..אמר לכיוון הרצלייה..אמרתי מה כבר יכול להיות רע בהרצלייה,יאללה נוסעים ואז משום מקום פתאום הודעת SMS ... הייתה זאת אחת הבחורות שאני אוהב ולא יכול להיות חבר שלה... אם הינו בזמן אחר בעולם אחר אולי זה היה אפשרי ...אמרה לי לבוא איתה למסיבה ... יהיה כייף אני שאלתי אם אותו אחד רוצה לבוא וזה ענה לי בחיוב... הלכנו לאותו מקום אשר הציעה הבחורה ואמרתי אולי מישהו שם למעלה בכל אופן רוצה כי יהיה לי טוב המשכתי את הערב נפגשנו אני והיא ... כמעט נישקתי אותה נשיקה חושנית בשפתיים אך לא יכולתי היה נחמד בהתחלה ... רקדנו הכירה לי את חברתה דיברנו קצת ואז העניינים התחילו לצאת משליטה... אותו אחד כל הזמן מדוכא התחיל לפתח כאבי ראש חוזרים ונשנים ולכן לא רקד,הלך להתחיל עם איזה שמנה ואני נשארתי לבד התחלתי לרקוד עם עצמי,אבל כמה אפשר לרקוד לבד התחלתי להרגיש משועמם ניסיתי להעביר את הזמן ,לא יצא לי כל כך,הייתה כבר שעה 1 בלילה,התקשר אלי אותו בחור שיצא למועדון השני הזוועתי בלי החומר האנושי כולו שיכור ושואל לשלומי, שאלתי אותו מה קרה שהוא מתקשר,שיחקתי אותה כאילו אני נהנה אמר לי כי הוא בשירותים וכי חבריו השיכורים ברחו לו . ואותו אחד שכביכול היה אמור לסדר לו מישהי ברח לו גם והוא לבדו גיחכתי לו בטלפון על מר גורלו,והמשכתי לדרכי נפגשתי שוב עם אותה האחת שהציעה לי להגיע למקום והתחלנו לרקוד,חשתי בכך שהיא כבר שיכורה ניסתה לשתות דבר מה וטפטף לה טיפה על הבגדים,אבל עדיין היא הייתה בסדר גמור ובהכרה מלאה הלכה לשירותים ... שוב נפרדו דרכינו כבר היה 2:30 בלילה, שוב נפגשתי אם אותו אחד דיכאוני וזה אמר לי בוא נלך כבר נהיה משעמם...רגשותיי רצו להישאר אך מצפוני ראה את אותה אחת עם מכרים ולא רצה להפריע לה, אמרתי בכל אופן נלך ונסיים כבר את אותו הערב ה"מהנה" שהיה הלכתי לא לפני שאמרתי לה להתראות וזאת חיבקה ונישקה אותי במאמרה אלי "נשמתי..למה אתה לא נשאר" הצטרכתי לספק לה תירוץ הולם מבלי שתדע על מצב רוחי העגום אמרתי להתראות וברגע שחיבקתי אותה לא רציתי להרפות (חברתה הסתכלה עלי ביודעה מי אני ולמה אני והיא לא יכולים להיות יחד) עזבתי מייד,אמרתי לה שנישאר בקשר ...ושתשלח לי את התמונה שלנו (יש לנו תמונה ביחד ממזמן)הגעתי הביתה עצבני על אותו ערב ועל החברים שיש לי הבטחתי לעצמי כי לא אשוב לחיות את אותם חיים אשר חייתי עד היום מה אני עושה עכשיו... רק אלוהים יודע... נ.ב. היא שלחה לי את התמונה בשעה 5:12 דקות ... אוקיי זה הסוף ... מקווה שתחברו את הסיפור יחדיו כך יהיה יותר קל לקרוא אותו תודה .. אשמח לשמוע דעות
לא משנה כמה סיליקון יהיה או יופי חיצוני הפנימיות של אותן הבחורות שם זוועתית אמרתי לו בכל מקרה שאני מוכן להגיע למרות שנאתי אל המקום ההוא שאל אותי איך אני מגיע ועניתי לו כי אין לי איך להגיע (רק לסבר את אוזניכם אותו בחור היה גר לידי ועבר לעיר אחרת עקב כך שמצא עבודה בחברה מסוימת) הוא אמר כי אין בכוונתו לבוא לקחת אותי ובצדק,הזמן והכסף שהוא משלם על דלק לא שווה את הטרחה ולי אין איך להגיע מכיוון שלי אין מכונית,נאלצתי להישאר בבית איחלתי לו בהצלחה בבילוי ניתקתי את הטלפון וישבתי מול המחשב לפני שהספקתי למצמץ צצה לה הודעה על התחברות מנוי למסנג'ר שלי ,המנוי הכי אהוב עלי,מדובר פה על אחת הבחורות הכי מדהימות אשר אני מכיר בחיי, אותה הבחורה כשלה באהבה מס' פעמים ועדיין מחפשת את עצמה רק לא איתי וליבי ,ליבי שייך לה כבר ממזמן. טוב ישבתי וכתבתי לה על כך שהחג עובר ממש בשעמום טוטאלי ואין מה לעשות בעודי כותב לה התקשר אלי חבר נוסף,אותו אדם חושב שהוא יודע יותר טוב מכולם על הכול ולא מבין כי הוא טועה,נפל פעמיים באהבה מסוימת שכביכול הייתה לו אך בכלל לא הייתה בפעם הראשונה הבחורה בכלל לא רצה אותו אלא הייתה מנצלת אותו והוא כמו כלבלב היה הולך ועושה בשבילה הכול נו טוב אומרים אהבה עיוורת אבל גם אומרים מטעויות לומדים! הוא לא! נפל פעם שנייה עם גרושה...באשמתו,כל הזמן הוא לא רצה והיא כגרושה אין לה אופציות רבות,מצאה לה מישהו שרוצה והלכה איתו,וזה חושב כי היא בגדה בו,ועד היום הוא ממורמר סוחב את חבריו איתו במורד הזרם,אותו אדם עד עצם היום רואה את הדברים בצורה השלילית של הדבר,לכן הוא גם לא טוב לי צלצל הפלאפון,לא רציתי לענות אבל בכל מקרה עניתי אותו אדם הציע לי ללכת לסלסה איתו וסירבתי כי אני לא אוהב להסתובב איתו,האדם הוא ילדותי מאד ולא בריא לי לתחילת דרכי עניתי לפלאפון והוא אמר לי כי היה בסלסה אך הם פותחים יותר מאוחר ואם אני רוצה לצאת איתו למקום אחר,כמובן שראיתי זאת בחיוב,במקום לשבת בבית ולאכול את הלב נצא לבלות אולי יהיה טוב דיברתי אם אותה הבחורה במסנג'ר ושאלתי לעצתה,האם להישאר בבית או לצאת עם אותו חבר אמרה לי בהתחלה לצאת סיפרתי לה למה לא כדאי אמרה לי להישאר בבית! סיפרתי לה שוב למה אני לא רוצה,עדיין אמרה לי תישאר בבית! לא הקשבתי לה... יצאנו..אמר לכיוון הרצלייה..אמרתי מה כבר יכול להיות רע בהרצלייה,יאללה נוסעים ואז משום מקום פתאום הודעת SMS ... הייתה זאת אחת הבחורות שאני אוהב ולא יכול להיות חבר שלה... אם הינו בזמן אחר בעולם אחר אולי זה היה אפשרי ...אמרה לי לבוא איתה למסיבה ... יהיה כייף אני שאלתי אם אותו אחד רוצה לבוא וזה ענה לי בחיוב... הלכנו לאותו מקום אשר הציעה הבחורה ואמרתי אולי מישהו שם למעלה בכל אופן רוצה כי יהיה לי טוב המשכתי את הערב נפגשנו אני והיא ... כמעט נישקתי אותה נשיקה חושנית בשפתיים אך לא יכולתי היה נחמד בהתחלה ... רקדנו הכירה לי את חברתה דיברנו קצת ואז העניינים התחילו לצאת משליטה... אותו אחד כל הזמן מדוכא התחיל לפתח כאבי ראש חוזרים ונשנים ולכן לא רקד,הלך להתחיל עם איזה שמנה ואני נשארתי לבד התחלתי לרקוד עם עצמי,אבל כמה אפשר לרקוד לבד התחלתי להרגיש משועמם ניסיתי להעביר את הזמן ,לא יצא לי כל כך,הייתה כבר שעה 1 בלילה,התקשר אלי אותו בחור שיצא למועדון השני הזוועתי בלי החומר האנושי כולו שיכור ושואל לשלומי, שאלתי אותו מה קרה שהוא מתקשר,שיחקתי אותה כאילו אני נהנה אמר לי כי הוא בשירותים וכי חבריו השיכורים ברחו לו . ואותו אחד שכביכול היה אמור לסדר לו מישהי ברח לו גם והוא לבדו גיחכתי לו בטלפון על מר גורלו,והמשכתי לדרכי נפגשתי שוב עם אותה האחת שהציעה לי להגיע למקום והתחלנו לרקוד,חשתי בכך שהיא כבר שיכורה ניסתה לשתות דבר מה וטפטף לה טיפה על הבגדים,אבל עדיין היא הייתה בסדר גמור ובהכרה מלאה הלכה לשירותים ... שוב נפרדו דרכינו כבר היה 2:30 בלילה, שוב נפגשתי אם אותו אחד דיכאוני וזה אמר לי בוא נלך כבר נהיה משעמם...רגשותיי רצו להישאר אך מצפוני ראה את אותה אחת עם מכרים ולא רצה להפריע לה, אמרתי בכל אופן נלך ונסיים כבר את אותו הערב ה"מהנה" שהיה הלכתי לא לפני שאמרתי לה להתראות וזאת חיבקה ונישקה אותי במאמרה אלי "נשמתי..למה אתה לא נשאר" הצטרכתי לספק לה תירוץ הולם מבלי שתדע על מצב רוחי העגום אמרתי להתראות וברגע שחיבקתי אותה לא רציתי להרפות (חברתה הסתכלה עלי ביודעה מי אני ולמה אני והיא לא יכולים להיות יחד) עזבתי מייד,אמרתי לה שנישאר בקשר ...ושתשלח לי את התמונה שלנו (יש לנו תמונה ביחד ממזמן)הגעתי הביתה עצבני על אותו ערב ועל החברים שיש לי הבטחתי לעצמי כי לא אשוב לחיות את אותם חיים אשר חייתי עד היום מה אני עושה עכשיו... רק אלוהים יודע... נ.ב. היא שלחה לי את התמונה בשעה 5:12 דקות ... אוקיי זה הסוף ... מקווה שתחברו את הסיפור יחדיו כך יהיה יותר קל לקרוא אותו תודה .. אשמח לשמוע דעות