מהירהורי ליבי... (חלק א')
שלום לכולם רציתי לשתף אתכם בסיפור קצר שכתבתי אני קורא לו ערב מהנה זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו אז שימו לב... מקווה שגם תגיבו לסיפור ,אשמח לשמוע תגובות ערב מהנה הכול התחיל בערב לא רגיל , משהו לא שיגרתי כזה גרם לי לחשוב על המצב החדש בו אני נמצא אדם ללא כל עניין בחברה הקיימת ובכלל בחברים אשר מסביבו אולי זה הזמן להתחיל לשנות כיוון לנסות להעיף את כל הזבל הקיים ולהחליפו בחדש השאלה היא איך עושים את זה, מה עלי לעשות בכדי להתקדם במעמדי החברתי ידידות כבר יש לי אין ספור, אבל אף אחת מהן אינה הנכונה להתחיל איתה את חיי החדשים היא גם לא תהיה אשתי או אפילו חברתי הבאה חברים יש לי מכמה מקומות בארץ אך לאף אחד מהם אני לא קרוב כולם עזבו את חולון ואלה שנשארו בכלל לא תורמים להתפתחותי בחברה ויתרה מכך אפילו טובעים ומטביעים אותי איתם כאלו חברים אני לא רוצה! אני אדם נאמן ועם ראש פתוח מקובל מאד בחברה אך עדיין ביישן (תמיד העדפתי להיות ראש לשועלים ולא זנב לאריות, האם טעיתי?) אני אוהב תמיד דברים מאתגרים אך בדבר מאתגר כמו למצוא לי חיי חברה חדשים עדיין לא נתקלתי אני יודע כי חברים חדשים אפשר למצוא בעבודה,לימודים וכל מיני מקומות שמזדמנים אבל יכול להיות אולי שאני לא מבלה במקומות הנכונים? בעבודה כולם חברים שלי אבל רובם לא שווים אפילו את המאמץ של להיות חבר אין אחד שאני יכול להסתכל עליו ולהגיד "וואלה! הוא יותר איכותי ממני" וכאלה אני מחפש. שוב עולה בי המחשבה של להעיף את כל החברים הקיימים ולהחליפם בחדשים מה יהיה בגורלי..אתמול קיבלתי הודעה בטלפון,הודעה שדחקתי כבר כמעט שנה שלמה החבר הראשון שהעפתי, וגם לא בדיוק בגללי,חוזר לארץ אחרי שנה שלא ראיתי אותו אני מחלק את חיי ל2 חלקים: החלק הראשון הוא מיום הולדתי הראשון עד לביה"ס התיכון בכיתה ט' והחלק ה 2 הוא מהתיכון בכיתה י' עד היום לאחר שפגשתי את האדם הנכזב הזה כבר לא היה עוד מנוס לחיי לא יכולתי לחיות כמו שצריך,הוא אדם עשיר מאד,ולא בכוחות עצמו, אין לו ערך לכסף ובכל זאת הוא קמצן,הוא חייב שכל דבר יהיה בקומבינה כי אם לא אז זה לא שווה ויתרה מכך אם זה לא עם צעקות אז הוא לא עשה את הדיל הכי טוב שיכל לעשות (הוא פשוט מחפש את זה) בכל מקרה, היינו בטיול ... הרבה זמן... ואז הגיע הזמן להיפרד,הייתי צריך לעשות את הצעד בעצמי אך הגורל (או פחדנותי) רצה כי זה יבוא מכיוונו ובצדק התייחסתי אליו מגעיל כי הוא כזה! לא רציתי לטבוע ביגון ובכעס כמו שהייתי כל הטיול מנסה לגשר בינו לבין כל העולם כל חנות שהיינו נכנסים היה עושה למוכר את המוות עד שהמוכר לא הוריד דמעות לא היינו יוצאים משם ואז היה שולח אותי להביא את אותו המוצר מאותו המקום כי הוא כבר לא יכול ללכת לשם (מבלי לשאול למה הוא לא יכול ללכת לשם) אדם מחליא כזה הולך לבוא אלי ולעמוד על מפתן דלתי בגלל שאני (כביכול) חייב לו כסף .. אהה כן וגם הפלאפון שלו אצלי אני לא מסוגל כבר להתמודד עם זה אני יודע שאם הוא יבוא הוא יבקש את הכסף והפלאפון ואז הוא פתאום יתנהג נחמד אלי ואני ארגיש כאילו הוא השתנה ואחזור להיות חבר שלו אני כבר לא מסוגל להיות יותר חבר שלו נראה לי אומר לאמא שלי שתביא לו את הדברים ע"מ שלא אצטרך לראותו תמיד היינו חברים טובים (מבחינתו) אף פעם לא ידעתי באמת למה אני מסתובב איתו כל זה לא מגיע לאדם כמוני,דבר כזה גורם לי לחשוב האם עשיתי משהו נורא בגלגול שעבר אשר מצדיק התייחסות כזאת מצד הבורא כלפי (ושלא תבינו לא נכון אני אוהב את הבורא ואפילו הוא עזר לי בהמון דברים והדריך אותי אפילו פעם או פעמיים) מצד שני מהרגע בו פגשתי את אותו אדם (אדם שכבר סיפרתי לכם על אודותיו על קצה המזלג) הוא הכיר לי את חבריו וכמובן איך אפשר בלי המשפט הידוע "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה" כמו הוא גם כן חבריו כל אחד עם הצרות שלו ,ידעתי עוד בתחילת הדרך כי אם אני מתחיל עם הקשר הזה אז אין מנוס וזה ירדוף אותי לכל החיים אך אדם כמוני שלא היו לו חברים בביה"ס היסודי ואפילו לא היה מקובל בחברה רצה לבלות ולכבוש את יצרו בחרתי בדרך הקלה והלכתי עם החברים האלו בהתחלה הכול היה נראה וורוד,לאט לאט הגיעו הצרות,הם היו מגיעות והולכות כל דבר היה הופך למטלה והיו הרבה כאלו והכול בכדי לשפר(או יותר נכון ע"מ ליצור סביב כלוב שלא אוכל לברוח) את תכולת חיינו טוב אלו היו חיי בינתיים הצלחתי להיפטר מאדם כוזב אחד בטיול והינה הוא חוזר אגיד לאימי למסור לו את חפציו אין לי לא הכוח ולא הזמן לבזבז עליו טוב שקעתי בהרהורים על אותו הערב מה אני יעשה ומה אגיד ולאן נצא ואיפה נבלה צלצול טלפון מוכר הסיח את דעתי,כן זה שוב היה אותו אחד אשר מתקשר ומנתק כי לי כביכול יש שיחות חינם כמובן שחזרתי אליו הרי הוא חבר... שוב אותם 5 דקות להמתין על הקו עד שאפשרי לדעת בכלל על מה הבחור רצה לדבר ולאחר 5 דקות תמימות של הרהורים על הנעשה התחלנו שיחה שהייתה גובלת בקללות חוזרות ונשנות לפעמים אני חושב שזה מן אותו תקליט שבור שחוזר על עצמו האדם כנראה מעודף תשומת לב ופינוק מטעם הוריו עדיין לא התבגר ולא מבין את כל הדברים שעליו לעשות בכדי שישתפר במקום לומר תודה עזרת לי הוא חושב שאני דופק לו במח (קודח קוראים לזה היום) ניסיתי להגיד לו כמה דברים ע"מ שישתנה ,אך הוא ללא כל תקנה לא מבין ולא מוכן לשמוע הכול נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה! התחלנו בשיחתנו,סיפר לי על מה הוא רוצה לעשות אני תמיד הייתי בחור ללא אמצעים,כסף ברוך השם חסכתי לי אך יכולת וזמן לבזבז אותו על דברים הכרחיים,זה השריטה שלי אני לא מסוגל לקנות דבר אשר אני לא אוהב יהיה חשוב ככל שיהיה ! אין סיכוי,רכב אני צריך וגם דירה,ותכנוני היו לקנות גם בית באותו הזמן כל הדברים האלו ואיני זז ,תמיד צועד במקום בצעדי צב בכל אופן...דיברנו על מה הולכים לעשות היום סיפר לי על חבריו השיכורים ועל בחור שהולך להכיר לו מישהי ושאל אם אני מעוניין להגיע מבחינת המקום מקום אחד הגרועים שהכרתי מעודי מבחינת האנשים אותם אנשים אשר מגיעים לשם שבוע אחרי שבוע חומר אנושי מאד זול ואפילו לא שווה את הכניסה!
שלום לכולם רציתי לשתף אתכם בסיפור קצר שכתבתי אני קורא לו ערב מהנה זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו אז שימו לב... מקווה שגם תגיבו לסיפור ,אשמח לשמוע תגובות ערב מהנה הכול התחיל בערב לא רגיל , משהו לא שיגרתי כזה גרם לי לחשוב על המצב החדש בו אני נמצא אדם ללא כל עניין בחברה הקיימת ובכלל בחברים אשר מסביבו אולי זה הזמן להתחיל לשנות כיוון לנסות להעיף את כל הזבל הקיים ולהחליפו בחדש השאלה היא איך עושים את זה, מה עלי לעשות בכדי להתקדם במעמדי החברתי ידידות כבר יש לי אין ספור, אבל אף אחת מהן אינה הנכונה להתחיל איתה את חיי החדשים היא גם לא תהיה אשתי או אפילו חברתי הבאה חברים יש לי מכמה מקומות בארץ אך לאף אחד מהם אני לא קרוב כולם עזבו את חולון ואלה שנשארו בכלל לא תורמים להתפתחותי בחברה ויתרה מכך אפילו טובעים ומטביעים אותי איתם כאלו חברים אני לא רוצה! אני אדם נאמן ועם ראש פתוח מקובל מאד בחברה אך עדיין ביישן (תמיד העדפתי להיות ראש לשועלים ולא זנב לאריות, האם טעיתי?) אני אוהב תמיד דברים מאתגרים אך בדבר מאתגר כמו למצוא לי חיי חברה חדשים עדיין לא נתקלתי אני יודע כי חברים חדשים אפשר למצוא בעבודה,לימודים וכל מיני מקומות שמזדמנים אבל יכול להיות אולי שאני לא מבלה במקומות הנכונים? בעבודה כולם חברים שלי אבל רובם לא שווים אפילו את המאמץ של להיות חבר אין אחד שאני יכול להסתכל עליו ולהגיד "וואלה! הוא יותר איכותי ממני" וכאלה אני מחפש. שוב עולה בי המחשבה של להעיף את כל החברים הקיימים ולהחליפם בחדשים מה יהיה בגורלי..אתמול קיבלתי הודעה בטלפון,הודעה שדחקתי כבר כמעט שנה שלמה החבר הראשון שהעפתי, וגם לא בדיוק בגללי,חוזר לארץ אחרי שנה שלא ראיתי אותו אני מחלק את חיי ל2 חלקים: החלק הראשון הוא מיום הולדתי הראשון עד לביה"ס התיכון בכיתה ט' והחלק ה 2 הוא מהתיכון בכיתה י' עד היום לאחר שפגשתי את האדם הנכזב הזה כבר לא היה עוד מנוס לחיי לא יכולתי לחיות כמו שצריך,הוא אדם עשיר מאד,ולא בכוחות עצמו, אין לו ערך לכסף ובכל זאת הוא קמצן,הוא חייב שכל דבר יהיה בקומבינה כי אם לא אז זה לא שווה ויתרה מכך אם זה לא עם צעקות אז הוא לא עשה את הדיל הכי טוב שיכל לעשות (הוא פשוט מחפש את זה) בכל מקרה, היינו בטיול ... הרבה זמן... ואז הגיע הזמן להיפרד,הייתי צריך לעשות את הצעד בעצמי אך הגורל (או פחדנותי) רצה כי זה יבוא מכיוונו ובצדק התייחסתי אליו מגעיל כי הוא כזה! לא רציתי לטבוע ביגון ובכעס כמו שהייתי כל הטיול מנסה לגשר בינו לבין כל העולם כל חנות שהיינו נכנסים היה עושה למוכר את המוות עד שהמוכר לא הוריד דמעות לא היינו יוצאים משם ואז היה שולח אותי להביא את אותו המוצר מאותו המקום כי הוא כבר לא יכול ללכת לשם (מבלי לשאול למה הוא לא יכול ללכת לשם) אדם מחליא כזה הולך לבוא אלי ולעמוד על מפתן דלתי בגלל שאני (כביכול) חייב לו כסף .. אהה כן וגם הפלאפון שלו אצלי אני לא מסוגל כבר להתמודד עם זה אני יודע שאם הוא יבוא הוא יבקש את הכסף והפלאפון ואז הוא פתאום יתנהג נחמד אלי ואני ארגיש כאילו הוא השתנה ואחזור להיות חבר שלו אני כבר לא מסוגל להיות יותר חבר שלו נראה לי אומר לאמא שלי שתביא לו את הדברים ע"מ שלא אצטרך לראותו תמיד היינו חברים טובים (מבחינתו) אף פעם לא ידעתי באמת למה אני מסתובב איתו כל זה לא מגיע לאדם כמוני,דבר כזה גורם לי לחשוב האם עשיתי משהו נורא בגלגול שעבר אשר מצדיק התייחסות כזאת מצד הבורא כלפי (ושלא תבינו לא נכון אני אוהב את הבורא ואפילו הוא עזר לי בהמון דברים והדריך אותי אפילו פעם או פעמיים) מצד שני מהרגע בו פגשתי את אותו אדם (אדם שכבר סיפרתי לכם על אודותיו על קצה המזלג) הוא הכיר לי את חבריו וכמובן איך אפשר בלי המשפט הידוע "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה" כמו הוא גם כן חבריו כל אחד עם הצרות שלו ,ידעתי עוד בתחילת הדרך כי אם אני מתחיל עם הקשר הזה אז אין מנוס וזה ירדוף אותי לכל החיים אך אדם כמוני שלא היו לו חברים בביה"ס היסודי ואפילו לא היה מקובל בחברה רצה לבלות ולכבוש את יצרו בחרתי בדרך הקלה והלכתי עם החברים האלו בהתחלה הכול היה נראה וורוד,לאט לאט הגיעו הצרות,הם היו מגיעות והולכות כל דבר היה הופך למטלה והיו הרבה כאלו והכול בכדי לשפר(או יותר נכון ע"מ ליצור סביב כלוב שלא אוכל לברוח) את תכולת חיינו טוב אלו היו חיי בינתיים הצלחתי להיפטר מאדם כוזב אחד בטיול והינה הוא חוזר אגיד לאימי למסור לו את חפציו אין לי לא הכוח ולא הזמן לבזבז עליו טוב שקעתי בהרהורים על אותו הערב מה אני יעשה ומה אגיד ולאן נצא ואיפה נבלה צלצול טלפון מוכר הסיח את דעתי,כן זה שוב היה אותו אחד אשר מתקשר ומנתק כי לי כביכול יש שיחות חינם כמובן שחזרתי אליו הרי הוא חבר... שוב אותם 5 דקות להמתין על הקו עד שאפשרי לדעת בכלל על מה הבחור רצה לדבר ולאחר 5 דקות תמימות של הרהורים על הנעשה התחלנו שיחה שהייתה גובלת בקללות חוזרות ונשנות לפעמים אני חושב שזה מן אותו תקליט שבור שחוזר על עצמו האדם כנראה מעודף תשומת לב ופינוק מטעם הוריו עדיין לא התבגר ולא מבין את כל הדברים שעליו לעשות בכדי שישתפר במקום לומר תודה עזרת לי הוא חושב שאני דופק לו במח (קודח קוראים לזה היום) ניסיתי להגיד לו כמה דברים ע"מ שישתנה ,אך הוא ללא כל תקנה לא מבין ולא מוכן לשמוע הכול נכנס מאוזן אחת ויוצא מהשנייה! התחלנו בשיחתנו,סיפר לי על מה הוא רוצה לעשות אני תמיד הייתי בחור ללא אמצעים,כסף ברוך השם חסכתי לי אך יכולת וזמן לבזבז אותו על דברים הכרחיים,זה השריטה שלי אני לא מסוגל לקנות דבר אשר אני לא אוהב יהיה חשוב ככל שיהיה ! אין סיכוי,רכב אני צריך וגם דירה,ותכנוני היו לקנות גם בית באותו הזמן כל הדברים האלו ואיני זז ,תמיד צועד במקום בצעדי צב בכל אופן...דיברנו על מה הולכים לעשות היום סיפר לי על חבריו השיכורים ועל בחור שהולך להכיר לו מישהי ושאל אם אני מעוניין להגיע מבחינת המקום מקום אחד הגרועים שהכרתי מעודי מבחינת האנשים אותם אנשים אשר מגיעים לשם שבוע אחרי שבוע חומר אנושי מאד זול ואפילו לא שווה את הכניסה!