מהו שביל הזהב?

[אור אור אור]

מהו שביל הזהב?

לחברי הפורום, מזה כשנה וחצי (לאחר חזרה מחופשת לידה ממושכת) אני מנסה למצוא ולהשתלב בעבודה רצינית אך מוצאת את עצמי שוב ושוב בעבודות זמניות. ניסיתי לעבוד בתחום חדש עבורי ולאחר חצי שנה של משרה מלאה בשכר מינימום, עזבתי כי ראיתי שאין לאן להתקדם. לאחר מכן התקבלתי לעבודה שענתה על ציפיותי (מיקום גיאוגרפי, תפקיד עם אפשרות ללימוד תחום חדש,שעות עבודה ושכר) פוטרתי כעבור חודשיים עקב חוסר כימיה ביני לבין הבוס. עבודתי האחרונה נמשכה 3 חודשים ולא היה שום קשר בין שעות העבודה שסוכמו בראיון העבודה לבין העבודה בפועל. סוכם שהעבודה 7:30-16:30 ובפועל יום עבודה מוצע הסתיים בין 20:00-21:00 מצד אחד אני מאד רוצה למצוא את עצמי בעבודה מסודרת ולכן נוטה להתפשר עם המעסיקים שמבקשים שעות רבות העיקר כבר למצוא עבודה אבל בפועל כשאני צריכה לתמרן בין משרה ארוכה ותובענית לבין בית ומשפחה עם 3 ילדים אני נשברת לאחר זמן קצר. לאחרונה החלטתי לגבש לעצמי תנאים שאינני יורדת מהם כגון מרחק גיאוגרפי שעות עבודה מקסימאליות ושכר מינימלי שלדעתי מגיע לי ואני אומרת זאת כבר בראיון העבודה , ולמרות שיש לי רזומה טוב ואני מוזמנת לדי הרבה ראיונות עבודה רוב התשובות שליליות. כעת אני שוב בבית שולחת קורות חיים, מנסה להעשיר את עצמי בשיפור האנגלית שלי, בקורס מקצועי שאני עוברת כדי להגביר את סיכויי אך אינני רואה כיצד המצב ישתנה עם תום הקורס. מהו שביל הזהב? אשמח מאד לקבל תגובות מנשים במצבי,ממנהל הפורום וכל מי שרוצה לעזור. תודה אור אור אור

 

[אמירדרור]

כיצד מופיע השביל

כדי להגיע לאותו איזון אליו את שואפת נדרשים כוחות ולמידה מטעויות. למשל - האם לא יכולת לדעת לפני שנכנסת לאותה עבודה במשך חצי שנה בשכר מינימום שאין לאן להתקדם ? משהו לא נתן לך לשאול ולברר, איזה שהוא קושי בלחפש את האינפורמציה. חייבת לבדוק את עצמך בעניין. דבר נוסף - כאשר יש פער בין סיכום בראיון למציאות המעשית זה מצביע על ? ? ? את חייבת לבדוק את עצמך - נאיביות ? קושי לשים גבולות ? חומר למחשבה רצינית. אין "שביל זהב", אין ! יש תהליך שלך בו את מתקנת את עצמך ומפיקה תובנות מתוך מוכנות לראות את הקשיים שלך, מכירה בכוחות וביכולות המיוחדות שלך ומתוכן את בחורת ומנווטת להיכן את הולכת. השביל יופיע כאשר תפעלי מתוך נוכחות אישית מלאה ומשמעותית. תבדקי האם במאמר המצורף יש משהו שיכול לעזור לך בהצלחה, אמיר דרור

 

[אור אור אור]

בהמשך לשביל הזהב...

ראשית, תודה על ההתיחסות. לפני הלידה האחרונה עבדתי תקופות ארוכות בחברות שונות ובסה"כ אני טיפוס יציב חרוץ עם מוסר עבודה גבוה. בחרתי בעבודה הראשונה בשכר המינימום, כי היא היתה קרובה לבית, השעות התאימו לי, נראה לי מעניין לנסות עיסוק חדש ושונה,רציתי מאד לצאת מהבית לאחר שנה וחצי עם התינוק,והובטח לי (גם לאחר ברורים חוזרים מצידי) שמדובר במשרה קבועה והם מחפשים מישהי רצינית שסיימה עם הלידות (בניגוד לפקידות הצעירות שעבדו שם ויצאו לחופשות לידה לסרוגין). עד כאן נשמע הגיוני וסביר. לא? לימים התברר שהמשרה זמנית רק לצורך החלפת פקידה שיצאה ללדת, למדתי את העבודה מהר, סביבת העבודה היתה מאד פרימיטיבית,וכשהפקידה חזרה תפקידי הסתיים. בעבודה האחרונה עם הפער בשכר הייתי בראיון עבודה ראשוני שבו נשאלתי על השכר ועניתי באופן כללי שכר למשרה מלאה תוך תקווה שעם התקדמות הראיונות נשב בצורה מסודרת על תנאי העבודה ונסגור חוזה. הדגשתי פעמים רבות את היקף המשרה האפשרי, וציינתי שאם מדובר בשעות ממושכות אני לא מעונינת בעבודה כזו. גם המעסיקים ידעו שאני אם לילדים צעירים והבינו את מגבלותי. מה עוד ניתן לעשות כדי להבטיח שאנחנו מבינים זה את זה? הרי לפני שעובדים בפועל לא רואים את אופי והיקף העבודה. כשהתחלתי לעבוד ראיתי שאופי העבודה הוא מסביב לשעון, כל העובדים הם צעירים ורווקים או כאלה שהעבודה היא עיסוקם הבלעדי. בחודש הראשון בו נערכה לי חפיפה רציתי ללמוד כמה שיותר כדי להשתלב מהר בעבודה ולכן הסכמתי לעבוד שעות רבות, אבל אז ראיתי שההשקעה הגדולה נדרשת מאופי העבודה ולא בגלל שאני חדשה ולא מנוסה עדיין . קבלתי החלטה לעבוד לפי השעות שסגרנו וכשהממונים ראו זאת התחילו לחפש לי תחליף. בשלב זה כבר לא היה טעם לדון בשכר . איפה הנאיביות? היום בחיפושי עבודה אני משתדלת לבחור רק ראיונות של משרות עם שעות סבירות מוגדרות מראש ללא "נכונות לשעות נוספות" אבל מנסיוני זה מרחיק ממני משרות או שמציעים לי שכר מעליב. התובנות שלי זה להיות בררנית יותר, מקצועית יותר כדי שאוכל להציע את המירב במסגרת השעות . תמיד השתכרתי באופן סביר אבל בשנה וחצי האחרונות מתקבל הרושם שצריך לשלם מעסיק כדי שיעסיק אותי. אגב גם הצעירים האקדמאים שעבדו איתי באותה חברה השתכרו כ-12 ש"ח לשעה אם המשכורת תחולק בשעות החודשיות. יש לך רעיונות לתובנות נוספות ? אגב קראתי את המאמר הוא מעניין ויש בו חומר למחשבה. תודה. אשמח מאד לקבל את תגובתך למכתבי זה.

 

[אמירדרור]

קידום מתוך עוצמה ואיזון

כמו שאת בוודאי מבינה קשה לתת עצות באוויר. דברים כלליים מקבלים מענה כללי. נראה לי שאת מפיקה את הלקחים הנדרשים ועושה למען שיפור העמדה המקצועית של עצמך. מה האפשרויות, מה הכיוונים, כמה זמן עומד לרשותך לצורך התהליך . . .הכל עניין אישי. בגדול הייתי אומר שככל שתצליחי לזהות את הכוחות והיכולות הייחודיים שלך ולבנות מתוכם עוצמה אישית - מקצועית כך תגיעי למקום בוטח ומאפשר צמיחה. כמובן שחשוב להבין את האיזון בין הבית, הילדים והעבודה והצורך קודם כל הליות אמא. השנים הללו חשובות לילדים ואינן חוזרות. בהצלחה, אמיר

 

[אור אור אור]

תודה רבה על תגובתך ועל החיזוקים!

 

[יעל ארבל]

שביל הזהב

אני מתנדבת בעמותת ישראל 2020 - בצוות איזון בין עבודה לחיים פרטיים. במסגרת הצוות אנחנו מדברים על הנושא הזה מאוד ברצינות, וגם מגבשים תוכנית פעולה בנושא. התוכנית מבוססת על המצב מדינות מפותחות בעולם כמו אוסטרליה ואנגליה, שם יש חוקי מדינה שמעודדים משרות גמישות בעבודה, ותוכניות WLB (איזון בין עבודה לחיים - work life balance), וגם גוף ממשלתי שאחראי לעודד מעסיקים להתגמש בשעות ובתנאים ומתמרץ אותם לצורך כך. אני מאוד אופטימית שיישום התוכנית שלנו (אמור להתחיל בחודשים הקרובים) יגרום למודעות גבוהה יותר בקרב מעסיקים בדיוק בנושאים האלו, מתוך ידיעה (מחקרים מוכחים) שברגע שמגמישים שעות עבודה ומשפרים תנאים לעובדים, זה משתלם כלכלית למעסיקים כי שיעור ההעדרויות קטן, והתפוקה מכל עובד עולה. אז אמנם הפעילות הזאת של הצוות שאני שייכת אליו, לא תפטור כרגע את המצב הספציפי שלך, אבל אני יודעת מתוך הכרות טובה עם התחום הזה, שגם בישראל מתחילה מודעות לנושא של שעות עבודה גמישות, (אגב, גם בקרב מעסיקים) ויש מי שזה חשוב לו לעורר את המודעות הזאת. ואולי בעוד כמה שנים יהיה יותר טוב בתחום הזה.