מהו רגע התפנית בתהליך השיקום?

  • פותח הנושא gitta
  • פורסם בתאריך

gitta

New member
מהו רגע התפנית בתהליך השיקום?

באנגלית יש המונח defining moment, שאני מבינה אותו כמעין רגע של תפנית או שינוי. האם אתן חשתן ברגע או באירוע מסוים שכזה, ששינה את מצבכן לטובה? או שאין רגע אחד בולט כזה, והתהליך כולו מתנהל מיום ליום, משבוע לשבוע וכו'. אם היו אירועים כאלה שהשפיעו לטובה, נוכל אולי ללמוד זו מזו.
 
איזה יופי של נושא ../images/Emo70.gif

אני חושבת שאבן הדרך הבולטת ביותר לאחר פטירתה של אמא, הייתה שאחרי שהשתחררתי מהצבא, והיה לי סוף כל סוף זמן לחשוב, ולא לברוח לתוך משימות היומיום העמוסות .. פשוט התמודדתי במחשבות עם השאלות שצצות אחרי ועם מושג המוות, ועם התובנה הבלתי ניתנת לערעור שמוות זה דבר סופי, ושלפחות בחיים האלה לא אפגוש שוב את אמא ... היה בזה הרבה כאב, אך הייתה בזה גם מעין קפיצת מדרגה בתובנה שלי, שם אני חושבת התחילה ההשלמה. אבן דרך נוספת שאציין היא הכתיבה בפורום. מאז שאני כותבת בפורום אני מרגישה שאני נותנת לאמא הרבה יותר מקום בחיי. אני מספרת לכן עליה, אני מדברת על הנושא הרבה יותר, והפורום הזה, שהקמתי אותו לזיכרה, מזכיר לי כל הזמן את קיומה בתוכי. אוי, כמה שאני אוהבת אותה ...
 

S u n n y 1

New member
רגע של תפנית

היה לי אחד כזה, מעין הארה, אני זוכרת את היום הזה בבירור לפני 4 שנים בערך, כשהייתי בשיאו של הטיפול הפסיכולוגי, בזמן בו הייתי צריכה להתמודד עם כל הקושי והכאבים. היה יום שנסעתי עם אבא שלי נסיעה ארוכה והייתי איתו כל היום, ולפתע פתאום הבנתי שאני צריכה להפסיק לצפות ממנו להיות עבורי מה שהוא לא יכול להיות, אמא ואבא, ואז הבנתי שיש לי את עצמי ושזה הדבר הכי טוב שיהיה לי, ושמעתה אני אדאג לעצמי ואהיה שם תמיד לטפל, להקשיב ולאהוב את עצמי כמו שאף אחד בעולם לא יוכל. וחומזה גם התהליך מתנהל מיום ליום...כמו הנחל שמשפשף את האבנים לאט לאט.....
 

לולי80

New member
אצלי

זה היה בתיכון.......מאז שאימי נפטרה (כשהייתי בחטיבת הביינים כיתה ט') 1. רצח רבין, אני מול הטלוויזיה, אימי מסוממת, משותקת , חסרת הכרה, עם בלוני חמצן, שוכבת מאחורי. ואני בוכה... בוכה, בוכה.... יודעת שרבין מת.... ושאמא....מין ידיעה כזו שזה הסוף....חוסר אונים... רוצה כבר שתמות, שתגמור עם זה למה נותנים לה לסבול לאמא שלי היפה.... שאני כבר לא מזהה.... השלמה שזה הסוף... שבוע אח"כ ב11.11.95 אמא שלי נפטרה (מכל כאביה...) 2.עברתי מחבר לחבר לא נתתי לעצמי להתעסק בכאב..., החבר השני הייני יחד שנה ושלושה חודשים מסוף ט' עד תחילת יא', ברגע שהוא עזב אותי. זה היה זה כל החומות נפלו, צנחתי לדיכאון....... סבל בלתי יתואר על אמא ... עליו... הכל יחד השתחרר... זה היה יום אחד עוד דיכאון בתיכון, התכופפתי מבעד לחלון, לא היה לי איכפת כ"כ כאב לי.... לא עשיתי את זה... (דההההההההה)עברתי מחבר לחבר (לא שכבתי איתם...) חיפשתי חום ואהבה... היה לי יזיז אפילו, הוא חיפש חור (לא מצא, אבל כמעט) ואני אהבה הוא התחרמן ואני חיבקתי כ"כ חזק................ מתישהו ביב', עם בטחון עצמי בקרשים (תמיד הייתי ככה, רק בצבא זה עבר) מכוערת, בודדה, כואבת עד כאב פיזי הבנתי... הגעתי להארה, שזהו אני בקרשים כבר הרבה זמן, יותר נמוך מזה אין, פשוט לא יכול להיות... מאותה הארה... עליתי לי וצפתי, מידי פעם שקעתי, (עדיין) אבל זהו אז הבנתי שמה שיורד חייב לעלות אחכ...
 

לולי80

New member
אני רוצה

לצעוק עד שיקראו לי הריאות: אאאאאאאאאאאאאאאאממממממממממממממממממממאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
I WANT MY MOMY
 

S u n n y 1

New member
לולי ...

הלוואי שיכולתי להקל על הכאב שלך עכשיו...... מחבקת גדול גדול חזק חזק
 
זה מעניין מה שאת מספרת

בקשר להתפרקות דווקא אחרי הפרידה מהחבר. זו תופעה ידועה שכאשר לא מעבדים את האבל בזמן שהוא קורה, או בסמוך לו, הכאב כאילו ננעל, ואז לעתים הוא מתפרץ החוצה יחד עם כאב על אבודן אחר, שיכול להיות הרבה יותר פעוט. לעתים הוא יתפרץ אז בצורה הרבה יותר חזקה.
 

gitta

New member
../images/Emo23.gif לולי נשמה טובה ../images/Emo23.gif

את הגרוע מכל כבר עברת, כל זה מאחורייך. אני מתרשמת שאת באמת בשלב של התרוממות מהקרשים, כמו שתיארת. כבת מזל קשת, המזל עומד לצידך, כידוע, וגם העוצמות שיש לבנות מזל זה ידועות. תאפשרי לעצמך לגלות את העוצמות הנפשיות שיש לך, ואל תבני על אחרים העוברים בחייך. את ממש לא זקוקה לכך. את עוד תמצאי מישהו מתאים, שיישאר איתך לתמיד. עד אז את יכולה לאמץ כלב או חתול, להעניק להם את חום ליבך, ותראי שהם יחזירו לך פי כמה. בעיר אפשר לראות המון בנות צעירות בגילים 30-20 המטיילות עם הכלב, ידיד נאמן שמעניק אהבה ללא כל תנאי. המון אהבה בשבילך, ותהיי חזקה, מגיטה.
 

לולי80

New member
גיטוש

תודה על החיזוקים. אני שמחה לומר שהיום אני בזוגיות נפלאה (כבר 6 שנים)... הוא נפלא ותומך... ואיכשהוא הוא אוהב אותי....אז בעניין הזה אני מסודרת...
 
למעלה