זהו, שהמשהו הזה לא מופיא אצל כל
היהודים בתדירות שווה. הוא מופיע אצל רוב היהודים בתדירות נמוכה, אצל הלויים בתדירות גבוהה יותר, ואצל הכהנים בתדירות עוד יותר גבוהה- ואצל שבט הלמבה בזימבבוה (זו לא בדיחה) בתדירות הגבוהה ביותר. הסבר אפשרי מס' 1: לכל עמישראל מוצא משותף מאב קדמון שנקרא לו לצורך הענין "יעקב". איפשהו בין יעקב לאהרון כהן חלו שתי מוטציות נדירות בכרומוזום Y. מוצאו של אהרון כהן באב שנשא את שתי המוטציות. את המצאותן של אותן מוטציות אצל לויים אחרים אפשר להסביר בזה שהן נמצאו כבר אצל אביו של אהרון כהן, ולכן הן עברו גם למשה לוי. אם ההסבר היה נכון, היינו צריכים למצוא אצל חלק מעמישראל את אחת משתי המוטציות ללא השניה. לא מוצאים, ולכן ההסבר נפסל. הסבר שני- האב הקדמון המשותף האחרון לעמישראל ולכהנים חי הרבה לפני יעקב בן יצחק. מסביר היטב את המוטציות שבאות תמיד יחד, מצריך הסבר לגבי מציאותן אצל הלויים ואצל שאר עמישראל בתדדירויות נמוכות יותר. את ההסבר אפשר למצוא בשמואל א'- מנהגם של בני עלי לשכב עם הנשים הצובאות פתח אוהל מועד מן הסתם לא היה יחודי להם, וכאשר הן התרפאו בדרך זו מעקרותן הן גם הפיצו את כרומוזום Y הכהני בקרב שבט לוי ושאר עמישראל. אצל הלויים הכרומוזום הכהני שכיח יותר מפני שתדירותו בעמישראל דוללה על ידי כניסת גרים. גר לא יכול להפוך ללוי- ולכן אצל הלויים קובעה תדירות הכרומוזום הנ"ל כפי שהיתה כאשר הכהנים הפסיקו לרפא עקרות, ואילו אצל עמישראל היא ירדה (אולי בימי הגיור הגדול של אלכסנדר ינאי?).