מהו התקף?
- פותח הנושא ProgE
- פורסם בתאריך
קודם כל תנשום עמוק ונסה להירגע 
חולשה בגפיים יכולה להיות ביטוי של התקף אבל לא בהכרח.
האם החולשה הזו נשארה או עברה אחרי כמה זמן?
בד"כ התקף נמשך הרבה זמן, לא עניין של דקות ואפילו שעות אלא ימים.
גם אם יש חולשה והיא התקף, כל עוד אין ממש פגיעה בתפקוד של האיברים, לרוב לא נותנים לזה טיפול בסטרואידים כל כך מהר. מדובר בהתקף תחושתי שמגיב פחות לסטרואידים וסביר שיעבור מעצמו עם הזמן.
אני מציעה שתנסה לנוח היום ותראה מה המצב מחר. אם אין החמרה או יש שיפור, אין צורך לרוץ למיון.
אם המצב גורם לך ללחץ רב וירגיע אותך שיבדוק אותך נוירולוג, גם אם הוא יגיד שמדובר בתופעות קלות ואין צורך לטפל, אתה יכול לגשת למיון או לנסות להגיע למרפאה כמה שיותר מהר. הלחץ לא מועיל פה.
הרבה בריאות
חולשה בגפיים יכולה להיות ביטוי של התקף אבל לא בהכרח.
האם החולשה הזו נשארה או עברה אחרי כמה זמן?
בד"כ התקף נמשך הרבה זמן, לא עניין של דקות ואפילו שעות אלא ימים.
גם אם יש חולשה והיא התקף, כל עוד אין ממש פגיעה בתפקוד של האיברים, לרוב לא נותנים לזה טיפול בסטרואידים כל כך מהר. מדובר בהתקף תחושתי שמגיב פחות לסטרואידים וסביר שיעבור מעצמו עם הזמן.
אני מציעה שתנסה לנוח היום ותראה מה המצב מחר. אם אין החמרה או יש שיפור, אין צורך לרוץ למיון.
אם המצב גורם לך ללחץ רב וירגיע אותך שיבדוק אותך נוירולוג, גם אם הוא יגיד שמדובר בתופעות קלות ואין צורך לטפל, אתה יכול לגשת למיון או לנסות להגיע למרפאה כמה שיותר מהר. הלחץ לא מועיל פה.
הרבה בריאות
טוב, אני רגוע
תודה bali על התגובה.
אני רגוע למרות שלא הייתי כ"כ בשבוע שעבר.
הייתה לי פתאום החמרה של המצב והאמת, די נלחצתי. זכור לי איזה מאמר שכתב שמרגע ההתקף יש חלון של 4 שעות כדי לקבל סטרואידים ע"מ למנוע פגיעה חמורה ובלתי הפיכה.
הלכתי למיון. אחרי שעה שישבתי וחיכיתי והאחות אפילו לא הרימה תיק אחד מהערימה שהייתה לה על השולחן, עזבתי (עם הודעה כמובן).
דווקא לא נחתי. יצאנו לטיול בשבת והייתי פעיל. את ריצת הבוקר החלפתי בקצת תרגילי יוגה והתעמלות ועכשיו אני בעבודה.
הרגל עדיין כבדה לי מאוד.
כיום אני עם מרשם ביד לאבונקס, טיפול שלא דחקתי לקבלו בלשון המעטה.
ההחלטה היא "להדחק" ללא תור לנוירולוג שלי (שאמר בפירוש שאם יש החמרה "פשוט תגיע") ולבקש טקפידרה ולהתחיל בטיפול הפומי.
בריאות לכולם.
תודה bali על התגובה.
אני רגוע למרות שלא הייתי כ"כ בשבוע שעבר.
הייתה לי פתאום החמרה של המצב והאמת, די נלחצתי. זכור לי איזה מאמר שכתב שמרגע ההתקף יש חלון של 4 שעות כדי לקבל סטרואידים ע"מ למנוע פגיעה חמורה ובלתי הפיכה.
הלכתי למיון. אחרי שעה שישבתי וחיכיתי והאחות אפילו לא הרימה תיק אחד מהערימה שהייתה לה על השולחן, עזבתי (עם הודעה כמובן).
דווקא לא נחתי. יצאנו לטיול בשבת והייתי פעיל. את ריצת הבוקר החלפתי בקצת תרגילי יוגה והתעמלות ועכשיו אני בעבודה.
הרגל עדיין כבדה לי מאוד.
כיום אני עם מרשם ביד לאבונקס, טיפול שלא דחקתי לקבלו בלשון המעטה.
ההחלטה היא "להדחק" ללא תור לנוירולוג שלי (שאמר בפירוש שאם יש החמרה "פשוט תגיע") ולבקש טקפידרה ולהתחיל בטיפול הפומי.
בריאות לכולם.
אני לא שמעתי על חלון הארבע שעות
לקבלת סטרואידים.
מקרה ספציפי שבו אני יודעת שהנוירולוגים נוטים לטפל וכמה שיותר מהר זה התקפים בראייה, כי כל נזק הכי פצפון שישאר יורגש הרבה יותר מאשר במקרים אחרים.
שמחה שנרגעת, שעשית דברים מהנים בסופ"ש ושהנוירולוג שלך נתן לך אישור להגיע אליו בלי תור , נצל את האישור הזה כדי שיבדוק אותך ותתחיל טיפול מונע.
בהצלחה ותרגיש טוב!
לקבלת סטרואידים.
מקרה ספציפי שבו אני יודעת שהנוירולוגים נוטים לטפל וכמה שיותר מהר זה התקפים בראייה, כי כל נזק הכי פצפון שישאר יורגש הרבה יותר מאשר במקרים אחרים.
שמחה שנרגעת, שעשית דברים מהנים בסופ"ש ושהנוירולוג שלך נתן לך אישור להגיע אליו בלי תור , נצל את האישור הזה כדי שיבדוק אותך ותתחיל טיפול מונע.
בהצלחה ותרגיש טוב!
גם אני לא שמעתי על חלון ה 4 שעות, להפך
פעם נסעתי לחו"ל (ולא הייתי אז מטופלת בתרופות). שאלתי את הרופאה מה אני עושה אם פתאום אני מקבלת התקף. היא אמרה לי שכלום. זה טרשת, זה לא דחוף. אם את רואה שמצבך לא טוב, קחי טיסה ותחזרי לארץ. אין שום דבר לעשות במיידי. צריך להתחיל סטרואידים, אבל זה לא ממש משנה אם זה לוקח כמה ימים. יותר מזה, שמעתי פעם את ההפך, שצריך לחכות קצת. כבר לא זוכרת למה. אבל שמעתי את זה מרופא. כן הייתי במצב שהרופאה אמרה לי לא לבוא. היה לי התקף ומחלת חום (שפעת) במקביל. הרופאה אמרה שמחלות חום מעודדות התקפים. לכן המליצה בעיקר להוריד את החום. אמרה שאחרי שאחלים שאבוא למרפאה. אחרי כמה ימים באתי, מצבי השתפר אבל לא לגמרי. אמרו לי ללכת הביתה ולא נתנו לי כלום. עבר מעצמו (אבל לקח זמן - וזה לא היה מינורי, לא יכולתי כמעט בכלל להשתמש ביד, לכתוב וכו'. אבל עבר לגמרי).
פעם נסעתי לחו"ל (ולא הייתי אז מטופלת בתרופות). שאלתי את הרופאה מה אני עושה אם פתאום אני מקבלת התקף. היא אמרה לי שכלום. זה טרשת, זה לא דחוף. אם את רואה שמצבך לא טוב, קחי טיסה ותחזרי לארץ. אין שום דבר לעשות במיידי. צריך להתחיל סטרואידים, אבל זה לא ממש משנה אם זה לוקח כמה ימים. יותר מזה, שמעתי פעם את ההפך, שצריך לחכות קצת. כבר לא זוכרת למה. אבל שמעתי את זה מרופא. כן הייתי במצב שהרופאה אמרה לי לא לבוא. היה לי התקף ומחלת חום (שפעת) במקביל. הרופאה אמרה שמחלות חום מעודדות התקפים. לכן המליצה בעיקר להוריד את החום. אמרה שאחרי שאחלים שאבוא למרפאה. אחרי כמה ימים באתי, מצבי השתפר אבל לא לגמרי. אמרו לי ללכת הביתה ולא נתנו לי כלום. עבר מעצמו (אבל לקח זמן - וזה לא היה מינורי, לא יכולתי כמעט בכלל להשתמש ביד, לכתוב וכו'. אבל עבר לגמרי).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.