מהו ההגדרה שלי
שלום לכולכם.
אני חסידי נשוי, אב לחמישה ילדים קטנטניים, בשלב מסוים בחיי התחלתי לפקפק באמיתות התורה והמצוות [על אף שאני מאמין באלוהים], לא היה איכפת לי להמשיך במשחק הזה של תורה ומצוות לתמיד, רק דבר אחד מפריע לי והוא היותי כלוא ומכוון כל שעות היום בהנהגות והליכות שהן לאו דווקא המצוות אלא התלבושת המבאסת של שחור לבן כובה וחליפה, נטילת ידים על כל אפצ'י,וכו' וכו',כאשר על כל זה אני חייב להקפיד מכיון שאני ממשפחה חסידית עמוקה שללכת בחולצה מכותנה או במכנסיים עם קצת פחות פלסטיק או לצאת לרחוב בלי כובה נחשב כבר למקולקל.
אני יודע שזה נשמע ילדותי וקטנוני אבל מה לעשות זה מתסכל אותי.
אם הייתי יכול לחיות כדתי על אף שגם בזה איני מאמין אבל זה עוד היה נסבל, בגלל השחרור שיש במגזר הדתי שיכולים לחיות כמו שרוצים ורק למען החברה לעשות כמה מצוות קטנות ואם אתה עוד אוהב את הארץ אז גם את הכמה מצוות אתה לא צריך לעשות.
שלום לכולכם.
אני חסידי נשוי, אב לחמישה ילדים קטנטניים, בשלב מסוים בחיי התחלתי לפקפק באמיתות התורה והמצוות [על אף שאני מאמין באלוהים], לא היה איכפת לי להמשיך במשחק הזה של תורה ומצוות לתמיד, רק דבר אחד מפריע לי והוא היותי כלוא ומכוון כל שעות היום בהנהגות והליכות שהן לאו דווקא המצוות אלא התלבושת המבאסת של שחור לבן כובה וחליפה, נטילת ידים על כל אפצ'י,וכו' וכו',כאשר על כל זה אני חייב להקפיד מכיון שאני ממשפחה חסידית עמוקה שללכת בחולצה מכותנה או במכנסיים עם קצת פחות פלסטיק או לצאת לרחוב בלי כובה נחשב כבר למקולקל.
אני יודע שזה נשמע ילדותי וקטנוני אבל מה לעשות זה מתסכל אותי.
אם הייתי יכול לחיות כדתי על אף שגם בזה איני מאמין אבל זה עוד היה נסבל, בגלל השחרור שיש במגזר הדתי שיכולים לחיות כמו שרוצים ורק למען החברה לעשות כמה מצוות קטנות ואם אתה עוד אוהב את הארץ אז גם את הכמה מצוות אתה לא צריך לעשות.