מהו האושר האמיתי

[לx מפסיק לברבר]

מהו האושר האמיתי

איפה הוא נמצא?בחיים חופשיים.או בחיים של קבלת עול מלכות שמיים???

 

[אבי פארל הרבור i]

תנסה...

תנסה את שתייהם ותסיק מסקנות... זה לא תהליך ארוך

 

[לx מפסיק לברבר]

אני באמצע אחי

 

[אבי פארל הרבור i]

באיזה צד?

 

[לx מפסיק לברבר]

השני

 

[שמוליק ק ק]

תלוי למי...

אם זה לאלו שעדין לא טעמו מהחופשיות אז החופשיות זה האושר. ולמי שכבר טעם עבר נהנה והגיע לסקנה שזה זבל וחרא של חיים אז דרך התורה ברמה וההבנה שלו זה דרך האושר.

 

[חרדית גאה17]

האושר האמיתי

הוא אושר רוחני, לא חומרי. לדגמא: כסף לא יעשה את האדם מאושר, בוודאי שלא. אם באה עליו מחלה חו', הכסף יציל אותו?לא. אולי הכסף יעזור לשלם למנתחים...לתרופות... אבל גם זה לא יעזור לו, כי הקב"ה הוא הקובע אם הוא יבריא או לא, אז מכאן רואים שהכסף בוודאי ...ובוודאי שלא עושה אף אדם מאושר, ודברים חומרים אחרים בוודאי שלא. מי שלומד תורה, הוא זה שיש לו סיפוק , הוא מרגיש טוב עם עצמו, הוא יודע שכל שעה אחת שהוא משקיע כאן בלימוד תורה,בעולם הבא יחשיבו לו את זה פי כמה וכמה.... ואז שם הוא יהיה מאושר, על קבלת שכרו. האדם שנהנה בעולם הזה חיי הפקרות, כיף לו כאן מאוד, אבל בעולם הבא מה מצפה לו?- גיהנום. אז מה שווה כל העסק??? ולעומת זאת- אפשר גם ליהנות משתי העולמות ביחד..... גם מהעולם הזה, וגם מהעולם הבא.... ע"י מה ?? הוראות החיים שנותנת לנו התורה. אדם חכם שרוצה ליהנות ולהיות מאושר- חי את חיי העוה"ז ע"פ התורה וטוב לו, ובוודאי שגם בעולם הבא יהיה לו גם טוב.... שבוע טוב.

 

[שמוליק ק ק]

את רבנית כבר...

אבל אל תשכחי שזה לא התשובה לילמוד תורה כל היום כי לא כולם בנוים ויכולים וגם את עד שלא תנסי לא תדעי.. אבל בגדול את צודקת בדבריך.

 

[חרדית גאה17]

הלוואי ...בע"ה

 

[בחורה טובה5]

בחיים של קבלת עול מלכות שמיים

 

[מימוש המתוקה]

בחיים האמיתיים

בקבלת עול מלכות שמים!

 

[19אריאל]

אושר הוא תחושה רוחנית , של הנשמה.

ובעולם הנשמה, רק הרוחניות משחקת. מספקת. גשמיות אולי מביאה הנאה, לא אושר וכן כתוב ``והנפש (החלק החומרי באדם) לא תימלא``. משל לבת מלך שנישאה לכפרי, אף אם יביא לה את כל טוב הכפר אין הוא מספקה, שהרי היא שייכת לארמון המלוכה שאינו מתקרב כהוא זה למושגים של הכפר.

 

[אריאל בראל]

אריאל אשריך שלמדת מסילת ישרים טוב

חח אין עליך

 

[19אריאל]

אני רואה שאתה גם חזק בתחום...

שכוייייעח!

 

[נרק אומן]

אין מושג של חיי אושר !

מכיון שאדם לעמל יולד - בין בתחום התורני, ובין מחוץ לתחום התורני . וכמובן שלא ירדנו לעולם בשביל לסבול, אלא דבר ראשון אנחנו צריכים לדעת ולהכיר את ``הרע``, וממנו לברוח למרחקים . ז``א האדם שיושב ולומד הוא יכול לחשוב לעצמו על ההנאות שקיימות מחוץ לעולם התורה (כסף,חופש,וכו`) והאמת שהסיפוק של כסף וחופש לא מתקרב לעומות אותו בחור ישיבה שיושב ולומד בניחותא, כי תמיד ירדוף להשיג עוד כסף ולא יסתפק במה שיש לו . וכן אותו אדם שרוצה רק חופש תמיד יחשוב לעצמו איזה עוד דברים לא עשיתי וכו`... וכו`... ואם נחזור לבחור ישיבה שתורתו אומנותו גם לו אין סיפוק כי תמיד רוצה להספיק עוד ועוד.... אבל ההבדל ביניהם שלאותו אדם שהיה בכל הגלובוס לא נשאר לו כלום חוץ מאלבום תמונות . ולבחור ישיבה יש לו ביד את כל מה שלמד שזה סיפוק הרבה יותר גדול, ובלי לחשבן את חיי העו``הב ששכרו גדול מאוד, אלא גם כאן יש לו שכר של שידוך, פרנסה, כבוד וכו`.... יוצא שזה יותר קרוב לחיים חופשיים . אבל תזכור ``אדם לעמל יולד``, בהצלחה .

 

[משתדלת להיות בסדר]

אושר אמיתי- לי זה עבד...

כבר מגיל אפס כולנו בעצם ניסינו להגיע אליו, לגעת בו ולשמר אותו לכל החיים. תמיד שמענו סיפורים שהסתיימו במשפט הניצחי "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה", והפנמנו שכדי להעפיל אל האושר נהיה נסיכים ונסיכות, עם ארמון, כסף ומשרתים. מהר מאוד הבנו שהפנטזיות האלו חסרות אחיזה במציאות, והחלטנו לחפש את האושר כאן, אצלנו, בחיים הנורמלים. מה זה בעצם אושר? מה ההגדרה שלו? איך הוא מובע? גוגל הראה לי שגם באינטרנט, שמתיימר לתת תשובה לכל שאלה אנשים לא ממש יודעים לענות על השאלה הזו. יש מאמרים של דוקטורים שמבטיחים לי שהאושר טמון באיזון הפנימי שלי השוכן בתוכי, ויש כתבה אחרת סותרת שמבטיחה לי שהאושר תלוי בין השאר בשייכות לחברה, בהערכה מהסביבה ועוד. ניסיתי להיעזר כמו תמיד בויקיפדיה, אם כל התשובות האמינות, והיא גילתה לי שהאושר הוא רגש שמקורו בהנאה וסיפוק. בראש הדף מצאתי הודעה שהדף מועמד לעריכה בעוון "המון טענות לא מוסמכות", כמה חבל שאפילו לויקי אין הפעם תשובה מספקת. החלטתי לשאול את אחותה של ויקיפדיה- ויקיציטוט, מה דעת "גדולים" על האושר. נתקלתי באוסף משפטים תמוה ומוזר, שגרם לי לפקפק בחוכמת הגויים. כמה משפטים דווקא התיישבו על דעתי, אך לא ענו על השאלה שלי: "אין דרך אל האושר, האושר הוא הדרך". (ואיזו היא?) "האושר תלוי בנו (אריסטו)". (ומה עלי לעשות כדי להגיע אליו?) "האושר הוא משמעותם ומטרתם של החיים ושל הקיום האנושי (אריסטו)". (ומהי?) משפט אחד מצאתי, שאין לי ספק שמי שאמר אותו (גיום דה שולייה) לא ממש הבין את משמעות הדברים, אבל אמר דבר נכון שאתייחס לביאור שלו בהמשך: "אדם חופשי ומאושר הוא זה שלעולם אינו עושה אלא מה שהוא רוצה, ורוצה מה שהוא עושה". ובכן, תשובה לשאלה שלי כנראה אינה קיימת בנבכי הנט. המציאות הזו מביאה אותי לשאלה נוספת- האם אף אדם עדיין לא עלה על מתכון האושר כדי להגיה אותו כאן לטובת כלל הגולשים? האם אין אדם מאושר באמת? החלטתי לחפש את התשובה במקורות הדרך שאני חיה בה, פניתי את הספרייה הגדולה בסלון ולקחתי את מכתב מאליהו חלק א`. הכותרת של המאמר הראשון הבטיחה לי תשובה, אז התיישבתי לקרוא. לכאורה ההגדרה של אדם מאושר פשוטה היא- מי שיש באפשרותו להשיג כל מה שהוא מעוניין בו. לאדם כזה טוב, אין לו דאגות, הוא משוחרר, ובמילים אחרות הוא פשוט מאושר. אם כן הבעיה אינה להגדיר אדם מאושר, הבעיה היא למצוא אדם כזה. אז פתחתי בחיפושים. האדם הראשון שעולה בראשנו כשאני חושבים על אושר הוא כמובן העשיר, מכיוון שהכסף מאפשר לו להשיג את כל החסרים שלו. קודם כל באופן אוטומטי בעל המאה הוא גם בעל הדעה, כך שהוא מקבל כבוד ומעמד חברתי. יש לו רכוש רב ואנשים שעומדים תחתיו, כך שיש לו גם כוח ושליטה. אם במקרה התמזל מזלו והוא משתייך ל"עולם הזוהר" יש לו גם פירסום ואירועים מיוחדים. אין לו בעיה למצוא אישה יפה, וגם אם הוא עצמו לא ניחן ביופי מיוחד הוא יכול לממן לעצמו ניתוחים פלסטיים למיניהם. הוא גם מממן לעצמו דירת פאר ורצוי אחת כזו עם בריכה בחדר שינה או בחצר, ותמיד יש לו גם כמה דירות נופש במקומות מעניינים בעולם. אישתו רוב הזמן נוסעת בב.מ.וו עם הנהג הצמוד לטיפולים קוסמטיים ומסעי קניות בעשרות ומאות אלפי דולרים, והוא מצידו אפילו לא מרגיש את התזוזה בחשבון הבנק. מצב אידאלי, אושר אמיתי, הלא כן? אך אם נתבונן היטב נגלה ממצאים מדהימים. למיודענו העשיר יש חברים עשירים גם כן, שגם הם אוהבים לתת את הטון ואוי לו לזה שייתן עוד מיליון לצדקה וייצא יותר גבר מהם. כל היועצים הפיננסים שלו מתחנחנים לפניו, ביודעם שהם מקבלים אחוזים שמנים על כל עיסקה, ומי מהם לא יחייך את הבוס הנודניק תמורת עוד רביעית האחוז? למרות שבינו לבין עצמו הוא כבר מחכה לפשיטת רגל של הבוס הטורדן, כי מכספי הביטוח צפוי לו נתח מכובד מנכסי האדון. אם הוא שחקן או כל דמות אחרת בעולם המנצנץ, הוא שרוי במתח כל העת שאיזה צלם פפארצ`י לא יתפוס אותו באמצע הביס, שהביקורת על המשחק שלו תהיה טובה, ובכלל שמשטרת האופנה לא תפרסם עליו אחרי אח"כ באינטרנט שהוא הגיע לקבל אוסקר עם בגד מהאייטיז, שהשם ישמור. יש לו אישה מהממת, אבל הוא מפוחד כל הזמן שהיא לא תלך לרעות בשדות זרים כשהוא בחו"ל, או שאולי תברח לטובת מיליונר חדש. הניתוחים הפלסטיים שלו בכלל סיפור אחר, כי הוא כל הזמן בחרדה שמא הבוטוקס שהוא הזריק לא העלים את הקמטים לגמרי והוא מתפוגג עכשיו. את הדירה שלו הוא לא מכיר בכלל, כי מי הוא זה אשר יהין לישון בוילה בכפר שמריהו כשיש לו דירת סטודיו בניו יורק? אבל הוא די מאוכזב, כי הוא שמע שהוא לא עשה בשכל כשהוא קנה עכשיו את הדירה ההיא כשמחירי הדירות שם בשמים. לא שזה משנה לו, אבל סתם הוא לא אוהב להרגיש פראייר. אישתו גם כן סיפור אחר, כל הזמן מתלוננת שהיא רוצה מרצדס ולא ב.מ.וו, והוא לשווא מסביר לה שתחכה לדגם 2009 עוד חצי שנה. היא עצמה בכלל מסכנה, כי הפילינג הרפואי שהיא עשתה לא רק שלא העלים את הקמטים אלא הרס לה את העור, ובכלל איך היא יכולה להיות מאושרת כשחברה שלה קנתה מגפיים של פראדה ב3000$ מהקולקציה החדשה והיא עדיין לא השיגה אותם? ויש להם, לשניהם, חתונה של בן של אחד הכבדים בשוק שאמרו להם שהעלות שלה 2 מיליון שקל, והמסכנים עוד לא מצאו מה ללבוש... התיאור הנ"ל הוא תיאור אוטנטי, מתוך היכרות אישית שלי עם העולם המלוקק הזה. כפי שראיתם- האושר אינו שוכן שם. האנשים האלו מסכנים, שקועים בבועה ומנסים ליצור אשלייה שהכל שם בסדר, כי עיני כולם נשואות אליהם. בפועל, ככל שיש להם יותר ממון כך הדאגות שלהם גדלות יותר. הן מצד זה שהם משתייכים לחברה גבוהה יותר שהסטנדרטים בה אחרים, והן מצד העובדה שהם לא יודעים מה לעשות ואיך לשמור על כל הכסף ששוכן אחר כבוד בחשבון הבנק שלהם. החיים שלהם, לדעתי, הם הגרועים ביותר, מכיוון שאדם רגיל שלא טוב לו לפחות מודה בזה, ואילו הם חייבים להכחיש ולשחק כאילו באמת הכל שם בסדר, וכמעט שום דבר לא. אם כן, העשירים אינם מאושרים. הבאים בתור אחריהם הם האנשים הנורמליים, יש להם מספיק בשביל מה שהם זקוקים פחות או יותר, אבל לא הרבה מעבר לזה. אם הם מקפידים לחסוך בצורה מסודרת הם מצליחים לצאת לנופש פעם בשנה וגם להכניס סכומים סבירים לתוכנית חיסכון לגיל הזהב. מה רע? ובכן, הוא ואישתו אומנם יושבים על משרות טובות אבל העבודה היא עד מאוחר, כך שאין להם אפילו טיפת זמן להנות ממה שיש להם. אבל עכשיו יש להם בעיה ממש רצינית, כי הם לא בבית ובלי שהם שמו לב הבת שלהם הדרדרה לאנורקסיה כי הוא רוצה להיות כמו הדוגמנית שהיא מעריצה. עכשיו הם נכנסו לדילמה אחרת, כי מצד אחד הם חייבים להיות לידה אבל מצד שני אם אחד מהם לא יעבוד תהיה להם בעיה עם המשכנתא, שלא לדבר על זה שהם לא יכולו לממן טיפולים רפואיים לבת היקרה. פתאום כשהם יושבים בבית אבות הם מגלים שאף פעם לא היה להם טוב. כשלא היו צרות- הם עבדו, כשהיו צרות- הם התמודדו ועבדו, ועכשיו כשאין צרות ואין עבודה- למה להם חיים בעצם? השלווה הזו משעממת, רדודה ויבשה מידי אחרי כל האקשן שהיה להם בחיים. אבל הם כבר זקנים, והעולם שייך לצעירים, אז אף אחד אפילו לו יטרח להעסיק אותם. האנשים הבאים בתור שהיינו אמורים לבדוק הם האנשים שאין להם מה שהם צריכים, והם וודאי מלאים מירמור ממצב החיים שלהם והאושר מהם והלאה. המשך>>

 

[משתדלת להיות בסדר]

המשך>>

שוב הגענו לנקודת ההתחלה- לא מצאנו עדיין אושר. ובכלל לאור הנ"ל, האם יש בכלל אדם מאושר בעולם שלנו? ככל הנראה לא, וקביעה זו מעוררת בנו שאלה נוספת- אם הקב"ה ברא עולם כדי להיטיב לנו, כיצד הוא יצר עולם שכולם כולם בו ללא יוצא מן הכלל סובלים? התשובה לכך היא שהקב"ה מטבע היותו טוב הוא מיטיב הימנו וברא לנו עולם טוב לחיות בו. אם המצב בעולם שלנו הוא שאין אנשים מאושרים הרי שזה לא המצב הנורמלי, משהו כאן התקלקל ונפגם. כמו רופא, שכאשר הוא בא לרפא עליו לדעת את סיבת המחלה, כך עלינו לדעת את סיבת הפגם. ומהי? כתוב: "הקנאה התאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם". העולם עצמו טוב, הוא מוכן ובנוי באופן כזה שנוכל לחיות בו בצורה הטובה והמעולה ביותר, אך בעצם התאווה שלנו לדברים רעים אנחנו מוציאים את עצמנו מהעולם הטוב, אנחנו פוגמים. ניקח למשל אדם שראה רכב יקר אצל חבר וחשק ג"כ באחד כזה, וכדי להשיג אותו הוא פושט ידו וגונב. על הדרך, כדי לשמור על הכבוד שלו ולא להיתפס הוא גם רוצח את הנגנב. וכי זה לא הרס של העולם בגלל קינאה, תאווה וכבוד? ויש כמובן עוד אינספור דוגמאות. "איזו עשיר? השמח בחלקו"- המשפט הזה בעצם מחדד את השאלה האחרונה שלנו, ומרחיב את הפיסקה הקודמת. הרי אמרנו בתחילת המאמר שעשיר הוא מי שיש לו כל מה שהוא חפץ בו, דהיינו החסרים שלו מתמלאים, ועני הוא כמובן היפוכו. כאן בעצם נוצרת לנו שאלה חדשה- הרי "יש לו מנה רוצה מאתיים", ואם כן העשיר שיש לו הרבה חסר לו חלק הרבה יותר גדול מאשר לעני כדי להיות מאושר ושמח בחלקו. אם למשל לעשיר חסרה דירת נופש, הרי שלעני חסר זוג נעליים, וברור שזוג נעליים לא עומד בכלל בהשוואה לדירת נופש. מן הנ"ל נובע שהעשיר הוא יותר עני ומהעני, כי החסר שלו גדול הרבה יותר. אף אחד מהם לא שמח בחלקו, אף אחד כמובן אינו מאושר. לאור זה היינו אולי אומרים שטעינו בהגדרת האושר, ושאדם עשיר שהוא מאושר ושמח בחלקו הוא בעצם אדם שאין לו חסרים. אך ברור ביותר שאדם שאין לו שאיפות החיים- איזה מן חיים יש לו? זה אדם מדודכך, ולכן לא טעינו כשהגדרנו את האדם המאושר. אם כן מיהו מאושר? מיהו העשיר האמיתי? כיצד ניתן להשיג אושר בעולם שלנו? ובכן, סוד האושר הוא פשוט. בן אדם חייב תמיד לשאוף, לרצות, אבל שהיכולת למלא את השאיפה שלו תהיה נתונה בידו בלבד. אדם ששואף לקנות דבר יקר, הרי שמילוי השאיפה שלו נתון ביד הכסף, וכל זמן שהוא לא ממלא את השאיפה שלו הוא לא מאושר, אבל מה הוא יכול לעשות שחשבון הבנק שלו לא מאפשר לו? ובכלל, ברגע שהוא יקנה את החפץ הנחשק מיד הוא יפתח תאווה חדשה לחפץ חדש, והוא שוב לא יהיה מאושר עד שהוא יקנה גם אותו וכן הלאה. יוצא שהוא לא מאושר. לעומת זאת אדם ששואף להיות טוב, הרי שבכל רגע שהוא מתייחס יפה לאנשים שסביבו הוא ממלא את החסר שלו. בכלל, ברגע שהוא התייחס בצורה יפה פעם אחת הוא מילא את השאיפה הזו שלו, וכעת נוצר לו חסר גדול יותר להיות טוב, בצורות ודרכים שונות וחזקות יותר. המסקנה פשוטה: "אין שום אושר גשמי בעולם, רק אושר רוחני. מי שהוא עשיר ברוחניות הוא הוא המאושר, ולא אחר בשום פנים". שאיפות גשמיות אינן תלויות בנו, ושאיפות רוחניות בהחלט שכן. כלל ידוע הוא בעולם שאדם לא מסוגל להתמחות בצורה פרפקציוניסטית בשני תחומים. אדם שמשקיע את כולו ברפואה, ממילא לא יוכל להשקיע ולהיות עורך הדין הכי מוצלח שיש. אם אדם משקיע בתוכן הפנימי שלו, בצד הרוחני שלו, ממילא ההתעניינות שלו ומידת ההשקעה שלו בעולם החומר פוחתת. לסיכום, כל השקעה קטנה בחלק הרוחני שלנו תגרור שאיפה רוחנית גדולה יותר, וככל שנשאף יותר לטפח את החלק הרוחני שלנו נשקיע פחות בחלק הגשמי שלנו, ונהיה הרבה יותר מאושרים. עלי זה עבד, אתם מוזמנים לנסות בבית.