אולי לא קשור, אבל מחשבות שרצות
לי בראש כשאני קוראת את השאלה
אני לא קשורה לפורום, רק באתי לשאול שאלה, אבל בדרך ראיתי את השאלה הזאת והתחלתי לחשוב על זה...אז חשבתי לכתוב תוך כדי חשיבה, ולראות מה יצא: מה זה טוב ומה זה רע? סתם לצורך העניין אני מניחה שהכוונה היא שטוב הוא מטרת החיים, משהו שצריך לקרות, מעיין מטרה סופית. הדברים קורים מאליהם בצורה הכי יעילה והכי "טובה" שאפשרית, הדברים ממילא מובלים "לאנשהו", והתבונה אמנם חלק הכרחי מכך, שכן לא היתה קיימת לולא היתה מובילה בצורה ישירה או עקיפה לאותה "מטרה", אך התבונה אינה המטרה עצמה, ולכן היא לא הטוב העליון. למרות זאת, לדעתי אותה "מטרה" (שאינה כלל מטרה, אלא משהו שהכרחי שיתקיים), כוללת בתוכה את כל הידע האפשרי, אך אם כך, אי אפשר לטעון שזה הטוב העליון של האדם בעולם הזה, כי לא מדובר אז בידע של עולם זה בלבד. ועם זאת, כל העולמות כלולים בעולם זה, אז אולי בכל זאת יש משהו בדבריו. אך מכיוון שנטען שצריך לחיות על פי התבונה, הטענה נפסלת, כי אם הכוונה היא לחיות את החיים האלה על פי התבונה, משמע שממשיכים לחיות לאחר שמגיעים לאותו טוב עליון - ולדעתי לא כך הדברים. עם זאת, שוב אסתור את עצמי, כל מה שיבוא "אחרי" אותה תבונה, יתרחש כמובן על פי התבונה, ואותו "אחרי" אליו אני מתייחסת הוא העבר ועמו ההווה, שכן הוא העבר של אותה התרחשות, ואם כך, אנו חיים על פי תבונה מושלמת, מתגלגלים לעבר הבנה מוחלטת. טוב, נראה לי קצת גלשתי למשמעויות אחרות לגמריי מהכוונה, אבל לא משנה