מדריך קסנאדו
קסאנדו התעורר בוקר אחד, אחרי עוד לילה של שינה באלכסון וגילה שהוא רווק, עדיין. עכשיו הוא יבזבז אלף ומשהו מילה של תירוצים להסביר לכם למה בעצם כולם אשמים ולא הוא. ככה זה פולני. בואו נתחיל עם הפרכת מיתוסים קלה בשביל חימום הקנה. מצדה? זה לא היה ככה. טרומפדור? הוא לא אמר את זה. הומואים הם רגישים ומתחשבים. מי רגיש? מי מתחשב? הכול קנונייה של התסריטאים של מלרוז פלייס. אנחנו לא רגישים. אנחנו שטחיים, נוירוטים, פחדנים כמו כולכם. לפעמים אפילו יותר. בכל זאת, עשרה אחוזים מהאוכלוסיה, אנחנו צריכים שקולנו יישמע ולא רק דרך עברי לידר. כיצד מזדווג ההומו ארקטוס החי לו בטבע? שימו לב ואל תגידו אחר כך שלא ידעתם. שיטת הסינון מבוססת על עיקרון מנחה אחד. איך נראה. ההומו המצוי לא רק שמסתכל רק על הקנקן, מקסימום ירים אותו כדי להסתכל אם הקנקן מאיקאה או מגולף אנד קו. מה שנמצא שם בפנים הוא פונקציה לדייט השלישי. זה לא שאנחנו שטחיים, זה הנסיבות. מהפכת האינטרנט ואתרי ההיכרויות שפרושים לאורך הרשת כחול על שפת המים הפכו כל חבר קהילה לבטי רוקאוויי. איך נראה, שאלת המפתח. חלפו עברו להם ימי הצ'אטים האנונימיים בהם כל בליינד דייט עשוי היה להיהפך לטיסת קמיקאזה. אתרי הההיכרויות המצולמים, בהם עשרות אנשים מציגים את מרכולתם לרווחה, כל סעיף מהטופוגרפיה האישית שלהם פתוח לעיונך ( מה שהופך לעיתים לחוויה מביכה לפגוש אנשים זרים ברחוב כשאתה יודע בפרוטרוט מה מסתתר לו שם מאחורי הביגוד), מסתובב לו כל חבר קהילה חמוש בבוק וחיוך-מיליון-דולר מוכן לשליפה למראה המצלמה הקרובה. רצית כניסה לעולם הגייז, מסתבר שמספיק מצלמה דיגיטלית טובה, מינימום של אקסהביוציוניזם ושליטה בסיסית ומעלה בפוטו-שופ והדרך פתוחה לה לרווחה. עברת את מחסום המראה, אך דרך החתחתים עוד ארוכה מלהסתיים. כאן נכנס אלמנט הגיל. שלל קומבינציות מציע לך עולם הגייז, במיוחד האינטרנטי. לצד כל לוליטה תיכוניסטית מהפריפריה ממין זכר, שמחפש בעל עשיר רצוי עם דירה+רכב+די.וי.די+הנחה קבועה למסיבות של שירזי, ישנו ההומברט-הומברט שמחפש אותו. על הספקטרום הזה אנו חיים, כל אחד לטעמו הוא. מילת המפתח כאן היא "גיל הסכמה" וזה מושג שתמיד רצוי לשנן אותו, אם לא בא לך להופיע כאייטם בתכנית הבאה של רפי גינת. מלבד זאת, קיים האלמנט הפילוסופי של אורח החיים. המראה הנכון, הגיל המושלם לא יכולים לחפות על כמה חסרונות אחרים בולטים. פגשת חתיך במסיבה, כטוב ליבכם בייגר רד-בול השלישי, פתאום נהיה לו חם, הוריד את החולצה ואכן יפה נוף משוש תבל מסתתר לו שם. התחלתם באינטראקציה ואפילו החלטתם להחליף כמה מילות נימוסין ופה יכול להסתתר לו הקוץ שבאליה שבקוביות הבטן של הקוזין. והרי עוד סיטואציה. ימי מיתון אנו, נשארתם עם חמישים שקל בכיס, הכספומט חסום ואין לכם כסף אפילו למונית למסיבה ב-VOX. ישנן מספר אופציות. לקרוא ספר, לראות סרט, לנקות את הדברים שמתחת למיטה. אז הספר משעמם, הסרט כנ"ל ובמה שמתחת למיטה לא נוגעים בלי אישור של הוטרינר המחוזי. נכנסים לצ'ט, כמו גדולים. התחלתם בצ'טטת פוריה ומעמיקה עם ניק אלמוני. החלפתם בדיחות, חידודי לשון, אפילו כמה רמזים גסים והנה, מספרי טלפון מחליפים דרכם וקצרה הדרך לדייט הראשון. אך שוב צץ לו הקוץ. ובאיזה סוגי קוצים מדובר? איזה סוגי טיפוסים עלינו להכיר ולהישמר מהם? הארוניסט – הידועים בכינויים השב"כניקים. אלה שמספרים להורים שהם יוצאים ביום שישי עם החברה, שכשידברו איתך בטלפון הם ידברו איתך בלשון נקבה. אלה שיקבעו איתך באישון ליל מתחת לעץ האלון השלישי בשדרה ולאחר השמעת הסיסמא "הכלב יעוף בחצות", אפשר לדבר בלחש וההודעה הזו תשמיד את עצמה בתוך שלושים שניות. הסטרייט אקטינג – איכסה הומואים, אני לא אוהב נשיים, אני לא אוהב מתרוממים, אני לא אוהב את הקטע, אני לא אוהב את הסצינה, אני לא אוהב את המוחצנות, גועל נפש מצעדי הגאווה, כל הפרוות והנוצות והקישוטים האלה, זה לא בשבילי. אני בכלל לא רואה את עצמי נמשך רגשית לגבר, אני רק מחכה לאישה הנכונה. גברים זה רק לסקס, כי הבנות האלה כולן רק פוזה. אני בעצם דו-מיני. מה אני עושה כאן? אני בשביל המוסיקה. מחפשי הקשר הרציני – השועלים המתוחכמים מכולם הם מחפשי הקשר הרציני. ערמומים וערומים כסוחרי מכוניות. לשאלה "מה בפיך?" או בלשון הצ'ט "מה מחפש?" הם יספרו על מסעם הבלתי מתפשר לחיפוש האהבה האמיתית אי שם מעבר לקשת. ובעוד ליבך מתרונן, השאלה הבאה שלהם תהיה קשורה לגודל האיבר שלך. אכן קשר רציני. האבסורד רק גובר כאשר פלוני אלמוני מציב תמונה אימתנית של רכושו האנטומי בקלוז אפ פתולוגי ומצהיר בלאט מתחת – "מחפש אהבה". הקהילתיים – זה לא שאנחנו הומופובים, או חדורי שנאה עצמית. חס וחלילה, כולנו יחד בגאווה, יחד בתקווה. אלא מאי? היצור האובר-קהילתי, מי שראה יותר מדיי פרקים של "הכי גאים שיש", מי שחושב שחולצות בטן זה מיועד לגברים, מי שחייו נעים על פי הדי.ג'יי הבא שמגיע העירה, שספרדית בשבילו זה "זארה" ו"כאוס" זו חנות בגדים ולא סרט של האחים טביאני או תיאוריה פיזיקלית, ראו הוזהרתם. הקהילתיים לרוב הם גם פעילים חברתית מאוד. כאשר השיחה תזרום ותגלו שהבן אדם סימן "וי" על כל ספר הטלפונים של 03, לא מן הנמנע שאקס משותף נחר אצלו במיטה כמו שאצלך. עכשיו, זה יכול להיות משעשע לחלוק חוויות, אבל בעצם זה גם יכול להיות מאוד לא. השידוכים – חבריכם הגיי פרנדלי מאוד רוצים לשדך אותכם, לבל תזדקנו לבדכם, תגדלו חתולים ותהפכו לזלמן שושי. כוונות טובות עם ביצוע קצת צולע. משום מה, הם משוכנעים שכל הומואי התבל מכירים זה את זה ולא רק זאת, מושלמים אחד לשני. אם חבריכם הטובים יבואו אליכם במשפט "יש לי מישהו שאני מכיר, הוא מושלם עבורכם", נוסו ואל תביטו אחורה. אלה הקוצים, ראו הוזהרתם, לכו לנכש.
קסאנדו התעורר בוקר אחד, אחרי עוד לילה של שינה באלכסון וגילה שהוא רווק, עדיין. עכשיו הוא יבזבז אלף ומשהו מילה של תירוצים להסביר לכם למה בעצם כולם אשמים ולא הוא. ככה זה פולני. בואו נתחיל עם הפרכת מיתוסים קלה בשביל חימום הקנה. מצדה? זה לא היה ככה. טרומפדור? הוא לא אמר את זה. הומואים הם רגישים ומתחשבים. מי רגיש? מי מתחשב? הכול קנונייה של התסריטאים של מלרוז פלייס. אנחנו לא רגישים. אנחנו שטחיים, נוירוטים, פחדנים כמו כולכם. לפעמים אפילו יותר. בכל זאת, עשרה אחוזים מהאוכלוסיה, אנחנו צריכים שקולנו יישמע ולא רק דרך עברי לידר. כיצד מזדווג ההומו ארקטוס החי לו בטבע? שימו לב ואל תגידו אחר כך שלא ידעתם. שיטת הסינון מבוססת על עיקרון מנחה אחד. איך נראה. ההומו המצוי לא רק שמסתכל רק על הקנקן, מקסימום ירים אותו כדי להסתכל אם הקנקן מאיקאה או מגולף אנד קו. מה שנמצא שם בפנים הוא פונקציה לדייט השלישי. זה לא שאנחנו שטחיים, זה הנסיבות. מהפכת האינטרנט ואתרי ההיכרויות שפרושים לאורך הרשת כחול על שפת המים הפכו כל חבר קהילה לבטי רוקאוויי. איך נראה, שאלת המפתח. חלפו עברו להם ימי הצ'אטים האנונימיים בהם כל בליינד דייט עשוי היה להיהפך לטיסת קמיקאזה. אתרי הההיכרויות המצולמים, בהם עשרות אנשים מציגים את מרכולתם לרווחה, כל סעיף מהטופוגרפיה האישית שלהם פתוח לעיונך ( מה שהופך לעיתים לחוויה מביכה לפגוש אנשים זרים ברחוב כשאתה יודע בפרוטרוט מה מסתתר לו שם מאחורי הביגוד), מסתובב לו כל חבר קהילה חמוש בבוק וחיוך-מיליון-דולר מוכן לשליפה למראה המצלמה הקרובה. רצית כניסה לעולם הגייז, מסתבר שמספיק מצלמה דיגיטלית טובה, מינימום של אקסהביוציוניזם ושליטה בסיסית ומעלה בפוטו-שופ והדרך פתוחה לה לרווחה. עברת את מחסום המראה, אך דרך החתחתים עוד ארוכה מלהסתיים. כאן נכנס אלמנט הגיל. שלל קומבינציות מציע לך עולם הגייז, במיוחד האינטרנטי. לצד כל לוליטה תיכוניסטית מהפריפריה ממין זכר, שמחפש בעל עשיר רצוי עם דירה+רכב+די.וי.די+הנחה קבועה למסיבות של שירזי, ישנו ההומברט-הומברט שמחפש אותו. על הספקטרום הזה אנו חיים, כל אחד לטעמו הוא. מילת המפתח כאן היא "גיל הסכמה" וזה מושג שתמיד רצוי לשנן אותו, אם לא בא לך להופיע כאייטם בתכנית הבאה של רפי גינת. מלבד זאת, קיים האלמנט הפילוסופי של אורח החיים. המראה הנכון, הגיל המושלם לא יכולים לחפות על כמה חסרונות אחרים בולטים. פגשת חתיך במסיבה, כטוב ליבכם בייגר רד-בול השלישי, פתאום נהיה לו חם, הוריד את החולצה ואכן יפה נוף משוש תבל מסתתר לו שם. התחלתם באינטראקציה ואפילו החלטתם להחליף כמה מילות נימוסין ופה יכול להסתתר לו הקוץ שבאליה שבקוביות הבטן של הקוזין. והרי עוד סיטואציה. ימי מיתון אנו, נשארתם עם חמישים שקל בכיס, הכספומט חסום ואין לכם כסף אפילו למונית למסיבה ב-VOX. ישנן מספר אופציות. לקרוא ספר, לראות סרט, לנקות את הדברים שמתחת למיטה. אז הספר משעמם, הסרט כנ"ל ובמה שמתחת למיטה לא נוגעים בלי אישור של הוטרינר המחוזי. נכנסים לצ'ט, כמו גדולים. התחלתם בצ'טטת פוריה ומעמיקה עם ניק אלמוני. החלפתם בדיחות, חידודי לשון, אפילו כמה רמזים גסים והנה, מספרי טלפון מחליפים דרכם וקצרה הדרך לדייט הראשון. אך שוב צץ לו הקוץ. ובאיזה סוגי קוצים מדובר? איזה סוגי טיפוסים עלינו להכיר ולהישמר מהם? הארוניסט – הידועים בכינויים השב"כניקים. אלה שמספרים להורים שהם יוצאים ביום שישי עם החברה, שכשידברו איתך בטלפון הם ידברו איתך בלשון נקבה. אלה שיקבעו איתך באישון ליל מתחת לעץ האלון השלישי בשדרה ולאחר השמעת הסיסמא "הכלב יעוף בחצות", אפשר לדבר בלחש וההודעה הזו תשמיד את עצמה בתוך שלושים שניות. הסטרייט אקטינג – איכסה הומואים, אני לא אוהב נשיים, אני לא אוהב מתרוממים, אני לא אוהב את הקטע, אני לא אוהב את הסצינה, אני לא אוהב את המוחצנות, גועל נפש מצעדי הגאווה, כל הפרוות והנוצות והקישוטים האלה, זה לא בשבילי. אני בכלל לא רואה את עצמי נמשך רגשית לגבר, אני רק מחכה לאישה הנכונה. גברים זה רק לסקס, כי הבנות האלה כולן רק פוזה. אני בעצם דו-מיני. מה אני עושה כאן? אני בשביל המוסיקה. מחפשי הקשר הרציני – השועלים המתוחכמים מכולם הם מחפשי הקשר הרציני. ערמומים וערומים כסוחרי מכוניות. לשאלה "מה בפיך?" או בלשון הצ'ט "מה מחפש?" הם יספרו על מסעם הבלתי מתפשר לחיפוש האהבה האמיתית אי שם מעבר לקשת. ובעוד ליבך מתרונן, השאלה הבאה שלהם תהיה קשורה לגודל האיבר שלך. אכן קשר רציני. האבסורד רק גובר כאשר פלוני אלמוני מציב תמונה אימתנית של רכושו האנטומי בקלוז אפ פתולוגי ומצהיר בלאט מתחת – "מחפש אהבה". הקהילתיים – זה לא שאנחנו הומופובים, או חדורי שנאה עצמית. חס וחלילה, כולנו יחד בגאווה, יחד בתקווה. אלא מאי? היצור האובר-קהילתי, מי שראה יותר מדיי פרקים של "הכי גאים שיש", מי שחושב שחולצות בטן זה מיועד לגברים, מי שחייו נעים על פי הדי.ג'יי הבא שמגיע העירה, שספרדית בשבילו זה "זארה" ו"כאוס" זו חנות בגדים ולא סרט של האחים טביאני או תיאוריה פיזיקלית, ראו הוזהרתם. הקהילתיים לרוב הם גם פעילים חברתית מאוד. כאשר השיחה תזרום ותגלו שהבן אדם סימן "וי" על כל ספר הטלפונים של 03, לא מן הנמנע שאקס משותף נחר אצלו במיטה כמו שאצלך. עכשיו, זה יכול להיות משעשע לחלוק חוויות, אבל בעצם זה גם יכול להיות מאוד לא. השידוכים – חבריכם הגיי פרנדלי מאוד רוצים לשדך אותכם, לבל תזדקנו לבדכם, תגדלו חתולים ותהפכו לזלמן שושי. כוונות טובות עם ביצוע קצת צולע. משום מה, הם משוכנעים שכל הומואי התבל מכירים זה את זה ולא רק זאת, מושלמים אחד לשני. אם חבריכם הטובים יבואו אליכם במשפט "יש לי מישהו שאני מכיר, הוא מושלם עבורכם", נוסו ואל תביטו אחורה. אלה הקוצים, ראו הוזהרתם, לכו לנכש.
