מדינה בתמונות

מדינה בתמונות

עולים ב"שער העלייה" בה' באייר תש"ח (15 במאי 1948), הסתיים שלטון המנדט הבריטי על ארץ ישראל והוקמה מדינת ישראל. למחרת (על אף שהיום היה שבת), החל זרם העלייה לארץ שנמשך עד יולי 1951. לאחר מלחמת העצמאות המדינה הייתה נתונה במצב כלכלי קשה, והונהג "משטר צנע" שבו הוקצבו מוצרי צריכה לתושבים. למרות המצב הקשה, עלו לארץ באותן שנים כ - 687,000 עולים - מספר הגדול ממספר התושבים היהודים שחיו בישראל ביום קום המדינה. רוב העולים הגיעו מאירופה ומאסיה, ומחציתם עלו מרומניה, מפולין ומעיראק. בשלב הראשון שוכנו העולים בבתים שנטשו הערבים ביפו, בלוד, ברמלה ועוד, ובשלב השני (1949) החלו להסב מחנות צבא בריטיים למחנות עולים. תנאי החיים במחנות העולים היו קשים מאוד - במבנים הרעועים הייתה צפיפות רבה ושרר מחסור במזון. מחנה "שער העלייה" בחיפה נועד להיות "מחנה מעבר" - מחנה לקבלת פני העולים טרם פיזורם במקומות שונים בארץ. אולם מפאת מחסור בדירות, הפך גם "שער העלייה" למחנה מגורים לעולים שנאלצו לשהות בו תקופה ארוכה.


גם אני אפגוש את החברים שלי מפורום תקוות גדולות במסיבת העצמאות של תפוז אנשים!
 
עשור למדינה

עשור למדינה... במאי 1958 חגגה ישראל, בגאווה רבה, עשור לקיומה. החגיגות כללו מצעד צה"ל בירושלים, טקס רב רושם ומפגן צבאי באצטדיון רמת גן ותערוכת "העשור" בירושלים. במהלך עשר השנים שעברו מהקמת המדינה עמדה ישראל בהצלחה רבה במבחנים קשים מבית ומחוץ, ואף הצליחה לקבע את קיומה במזרח התיכון, לאחר שעמדה בהצלחה בשתי מלחמות - מלחמת העצמאות ומלחמת סיני. החגיגות לוו בתחושה שהמדינה הצעירה הצליחה להתגבר על חבלי לידתה ועתידה נראה בטוח יותר מאשר בתשע שנותיה הראשונות: מספר תושבי המדינה גדל פי שלושה; בגבולות, היו ימי שקט יחסי; מעמדה הבינלאומי התייצב. התפתחות מרשימה במיוחד הייתה בתחום הכלכלי - לאחר תקופות שפל כלכליות התייצב מצבה של המדינה, וזאת תוך התמודדות עם קליטת העלייה; החקלאות התפתחה והמדינה הצליחה להגיע למצב שבו ייצרה בעצמה את מרבית מצרכי המזון; רמת החיים עלתה ועמה גם פרחו חיי התרבות והרוח.


גם אני אפגוש את החברים שלי מפורום תקוות גדולות במסיבת העצמאות של תפוז אנשים!
 
צמיחה בין מלחמות

צמיחה בין מלחמות... טנק ישראלי בכניסה למחנה סורי בעיר קוניטרה ברמת הגולן מלחמת ששת הימים, שפרצה ב5- ביוני 1967, חוללה שינוי מפליג במצבה האסטרטגי של ישראל. ב9- ביוני 1967 בשעות הבוקר המוקדמות, קיבל אלוף פיקוד הצפון, דוד אלעזר, הוראה משר הביטחון, משה דיין, לפתוח במתקפה על הגולן. במהלך הקרבות הקשים הצליחו כוחות צה"ל לכבוש את רוב המוצבים הסוריים, אשר מהם, במשך שנים, הפגיזו הסורים את היישובים הישראליים שהיו פרוסים לרגליהם. כוחות צה"ל התקדמו לעבר העיר קוניטרה, תחת מטחי פגזים שפגעו בחיילים רבים. עוד בטרם הגיעו אל העיר קוניטרה, הודיע רדיו דמשק שהעיר נכבשה בידי צה"ל. הסורים ניסוי ללחוץ בכך על מועצת הביטחון שתכפה על ישראל הפסקת אש. ההודעה גרמה לבריחת הסורים מקוניטרה ולקריסת כל המערך הסורי. ב10- ביוני תמה המלחמה לאחר שחיילי צה"ל כבשו את כל רמת הגולן ואת החרמון, והסירו מעל יישובי הצפון את האיום של המוצבים הסוריים שהיו פרוסים ברמת הגולן.


גם אני אפגוש את החברים שלי מפורום תקוות גדולות במסיבת העצמאות של תפוז אנשים!
 
בצל המחלוקת

בצל המחלוקת... ההתנחלות בסבסטיה (אלון מורה) ההתנחלות בשומרון החלה ב- 1974 בסבסטיה - כפר ערבי בהרי השומרון - הנמצאת כ- 8 ק"מ צפונית-מערבית לשכם. ההתנחלות החלה בניגוד לדעת הממשלה, ועוררה ויכוח ציבורי נוקב בין תומכי ההתיישבות ביהודה ושומרון לבין מתנגדיהם. המתנחלים היו מבין פעילי "גוש אמונים" - תנועה ישראלית הדוגלת ברעיון "ארץ ישראל השלמה". התנועה קמה ב- 1974 לאחר מלחמת יום הכיפורים, מתוך שורות המפד"ל. פעילי הגוש, מלווים בחברי כנסת, התנחלו ליד מבנה תחנת הרכבת הטורקית בסבסטיה וכבלו עצמם בשרשראות ברזל כדי להקשות את פינוים. המתנחלים שהו שם במשך ארבעה ימים עד להתערבות צה"ל שפינה אותם בכוח מהמקום. המפונים הועברו זמנית למחנה צבאי סמוך, ולאחר מכן - בהסכמת הממשלה - הקימו את התנחלות "אלון מורה" הסמוכה לסבסטיה. ב- 1977 עלה הליכוד לשלטון וההתיישבות היהודית ברחבי יהודה ושומרון התרחבה מאוד. מנחם בגין, ראש הממשלה דאז, הבטיח שיהיו "הרבה אלוני מורה". מאז הדברים אמנם נראים בשטח - הוקמו עשרות יישובים קהילתיים ועירוניים, ומספר התושבים היהודים ביהודה ושומרון מגיע בראשית שנת 2000 לכ - 150 אלף נפש.


גם אני אפגוש את החברים שלי מפורום תקוות גדולות במסיבת העצמאות של תפוז אנשים!
 
שואפים לשלום

שואפים לשלום.... ה"אינתיפאדה" - סטודנטים בעזה זורקים אבנים ערביי רצועת עזה ואזורי יהודה ושומרון (יו"ש), שחיו תחת שלטון מדינת ישראל מאז מלחמת ששת הימים (1967), החלו, בדצמבר 1987, בפעולות מרי ואלימות - אינתיפאדה - נגד השלטונות הישראליים. ההפגנות והשביתות אורגנו בידי ועד מחתרתי שפעל בחסות הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף). הפעולות האלימות - יידוי אבנים והטלת בקבוקי תבערה - בוצעו בעיקר בידי נערים וצעירים ("שבבייה"). במחצית השנייה של 1989 התחולל ברצועה וביו"ש גם טרור פנימי - חיסול אנשים החשודים בשיתוף פעולה עם שלטונות ישראל. פעולות הטרור בוצעו על פי רוב בידי אנשי חוליות "רעולי פנים" או "עוטי מסכות" שזוהו ברובם, עם הארגון הדתי קיצוני - "חמאס". הניסיון הישראלי לדכא את הפעולות האלה סוקר באמצעי התקשורת בעולם, ועורר בארצות רבות גל של התנגדות כלפי ישראל, ובישראל עצמה - מחלוקת קשה. פעולות האינתיפאדה נמשכו בעוצמות שונות, עד לחתימת הסכם העקרונות (הסכם אוסלו א') בין ממשלת ישראל ובין אש"ף בסוף 1993, אך פעולות הטרור של ה"חמאס" ושל ארגוני סירוב אחרים, נמשכו, ואף החמירו, גם אחרי חתימת ההסכם.


גם אני אפגוש את החברים שלי מפורום תקוות גדולות במסיבת העצמאות של תפוז אנשים!
 
למעלה