ייחודה של מדיטצית הזן
בהמשך למה שכתבתי בתגובה לדבריו של שנטידיווה, מספר מילים לגבי ייחודיות מדיטצית הזן. יש המכנים אותה 'הצבעה ישירה למציאות'. מציאות פנימית וחיצונית כאחד. האם ברגע מסוים אתה יכול להתבונן פנימה והחוצה? ואם כן, האם אתה מסוגל לשמור על זה דקה שתיים, עשר, עשרים? אם כן, אז אתה מתרגל מדיטצית זן. אלמנט נוסף הוא אלמנט השאלה: מי הוא זה שמתבונן? או בציטוט חופשי: "מהו הדבר האחד הצלול והטהור?". זן מאסטר סונג סאן כותב ב- "מצפן הזן" (תרגום הכותרת והטקסט הם חופשיים לצורך התשובה כאן בפורום): זן בודהיזם (צ'אם סואן) 1. לעבור דרך שער זה, אל תלך אחרי המחשבות שלך. 2. אינה תלויה במילים, העברה מיוחדת מחוץ לכתובים. מצביעה ישירות לתודעה: ראה את הטבע האמיתי שלך, היה לבודהה. 3. בודהה לימד את כל שיעוריו על מנת להציל את כל התודעות. אם אתה לא שומר על כל התודעות הללו, בשביל מה אתה צריך את שיעוריו של בודהה? ברכות, יובל