מדיטצית ויפאסנה.

[eliranashky]

מדיטצית ויפאסנה.

אני מתרגל את המדיטציה הנ"ל כבר כמה ימים ושמתי לב לאחרונה שככל שאני נכנס לריכוז גבוה יותר הנשימות נהיות יותר עמוקות ויש בינהם הפסקה יותר ארוכה ...כל עוד שהנשימה רצופה אני מרוכז אך כשההפסקה מתארכת אני מאבד ריכוז... יש לכם הצעות יעול בבקשה?

 

[lightflake]

צריך לברר יותר טוב מה בדיוק קורה

ומה בדיוק אתה מנסה לעשות
במה אתה מנסה להתרכז ? ואיך אתה יודע שאתה מאבד ריכוז ?
אם אתה יודע "עכשיו יש הפסקה בין הנשימות" אז אתה נמצא, מודע, זו אמורה להיות תשומת לב של המדיטציה, הנוכחות הזו, מה אתה מחפש מעבר לזה ?

 

[eliranashky]

תודה לכם על התגובות וגם...

לשאלה כיצד אני יודע שאני מאבד ריכוז אז התשובה מכיוון שהמחשבות מתחילות ואז אני מאבד את הריכוז בנשימות... יש טיפים על העיניין הנ"ל בבקשה..?

 

[בן טל-שחר]

למשל:

ברגע שהמחשבות מתחילות
אל תיקח את זה כאילו הן מתחילות
אלא כאילו אתה מבחין בהן סופסוף
כלומר סימן לכך שהריכוז גבר
ובמקום להילחם בהן
תמשיך להרגיש את השאיפה
את השאיפה
את הריק שבין הנשימות
ותתבונן על המחשבות בעניין
מבלי לעקוב אחריהן
מבלי לעקוב אחרי אף אחת מהן
תהנה להתבונן על המחשבות (כשהן שם)
בלי לעקוב אחריהן
ובזמן שאתה מתבונן על מחשבה
תרגיש את הנשימה
תהיה הנשימה
תעשה הכל מתוך הנשימה
היא הרבה יותר מעניינת ומרגיעה
מהמחשבה

 

[eliranashky]

האם ניתן להפסיק

לחשוב בכלל? או לפחות לחצי שעה רצוף ?
נניח על פי ידיעתי חווים הארה לאחר 40 דקות ללא מחשבה ... כמו שהבודהה תיאר אם אני לא טועה... ואני תמיד מנסה לא לחשוב בכלל על מנת להגיע למצב מדיטטיבי יותר עמוק ועד עכשיו חשבתי שהמחשבה מפריעה לי להגיע לעומק הזה...
על פי דבריכם אני מבין שאין צורך להעלים אותם אלא פשוט להתבונן בהם ...

 

[בן טל-שחר]

אכן, המחשבה אין בכוחה להפריע לדבר.

היא פשוט נמצאת שם.
כמו שהכסא ליד לא יכול להפריע לדבר.
זוהי פשוט התרחשות נוירולוגית חביבה וטבעית.
אל תהא מוטרד ממנה.
היא, זכותה להיות מוטרדת. זה טבען של חלק מהמחשבות. זבש"ן.
המדיטציה היא מעין מצב שבו אתה ער, מודע לכל מה שקורה בך, חולף דרכך.
אין צורך להפסיק לחשוב. המחשבה הבלתי נחוצה פוסקת בהדרגה מאליה כשאינך מתרגש ממנה יותר.
מרבית המחשבות של רובנו הן בלתי נחוצות. המחשבות הכן נחוצות נעשות לפתע חדות ובהירות יותר. קצרות, פשוטות, מדוייקות, יפהפיות.
תהנה.
ואל תלחם.
ואל תנסה להגיע להארה.

 

[eliranashky]

תודה רבה

 

[lightflake]

מסכים עם דברי בן ובנוסף

אני חושב שהדרך הזו "אני מתבונן על..." היא בעייתית כי היא טומנת בחובה שגיאה, למרות שיש בה יתרונות
מה השגיאה כאן? כמובן שה"מישהו" הזה שמתבונן או שמנסה להשאר בריכוז או כל פעולה אחרת, הוא בעצמו אובייקט ההתבוננות ובדרך כזו אנו כל הזמן מפספסים את זה, כי אנחנו לגמרי מזוהים עמו, אז אני מעדיף את הדרך שתמיד מצביעה "אחורה" כלומר כשאתה מנסה להתבונן או מנסה להתרכז, לשאול את עצמך, אבל מי זה שמנסה ? מי המתבונן? ולא לשאול באופן שמצפה לתשובה שכלית, אלא "להיות" את התשובה, להיות המתבונן ואז תראה שכל מה שעולה בעצם מאשר את קיומך כמתבונן, אז אם יש מחשבות, שוב, השאלה אם אתה מתעניין במה שהמחשבה מנסה להגיד? או שאתה פשוט חווה מחשבות באות והולכות, וזה הולך מהגס אל המעודן ומתעדן עם התרגול עד לפשטות שמקבלת כל מה שעולה, לא מנסה לשלוט ולא מנסה שום דבר (הנסיון הוא מחשבות בפני עצמו אז גםהוא מהווה עוד אובייקט)
אז לא לנסות כלום, רק להיות

אבל אל תחשוב על זה, תנסה את זה

 

[אסף ב6]

הצעת יעול

ישנם בויפאסנה שינוים ב"טעם" ובאופי של הריכוז שקורים אוטומטית, והם סימן לתרגול נכון.
הדבר שמבלבל חלק מהאנשים - לעתים דברים בדיוק כמו שאתה מתאר - קושי מוגבר בלהשאר במדיטציה, הם סימן לכך שהמדיטציה היא כשורה.

לכן לדעתי כדאי לך לא לפחד ולהמשיך בדיוק כך, כל עוד אתה שומר על הוראות בסיסיות שקיבלת או שאתה יודע שהם טובות, או עבור אנשים מסוימים יש תחושה "ידע" שהמדיטציה נכונה, וזה גם נכון.

 

[בן טל-שחר]

היכן זה קורה?

בזמן השאיפה?
הנשיפה?
או ההפסקה שבין הנשימות?

 

[eliranashky]

זה קורה בין הנשימות

כאשר הנשימה כביכול נעצרת לשניה או שתיים וכיוון שאין לי במה להתרכז המחשבות עולות...

 

[בן טל-שחר]

מעולה.

אם כן, בעת שמתחיל להיווצר פער בין הנשימות, התבונן בפער.
בדיוק כפי שאתה מתבונן בנשימה.
הפער הוא חלק מהנשימה.
הוא המהות שלה, השקט שמאחוריה, מתוכו היא מגיחה.
פשוט תתבונן בו. זוהי גם הנשימה.

 

[eliranashky]

תודה רבה עזרת לי מאוד ...אנסה זאת

 

[בן טל-שחר]

בשמחה רבה... ונשמח גם לשמוע איך מתקדם