תלוי הגישה ביחס לתרומות
עבודה רוחנית, צריכה להיות במהותה רוחנית. נכון שצריך גם אוכל - אבל אדם במצב טוב ומאוזן אין סיבה שילא יוכל להתפרנס ולהיות רוחני. והקשר לתרומות: יש כאלה, שאומנם רק מבקשים תרומה - ומותר לכאורה להגיד "לא", אבל ניכר שהם באוריינטציה כספית: החל מזה שמעקמים את הפרצוף, לוחצים לקבל, עושים מניפולציות, כמו מי שתורם יקבל... נותנים יותר כבוד לתורמים גדולים נקרא על שמו (בית כנסת, ישיבה... ומה לא) - זה נשמע יותר שחשוב להם כסף. מכבדים מי שגדול בכסף, ולא מי שגדול ברוח. גישה אחת בתרומות - זה אומרת: "אנחנו פועלים למען רוחניות, וסומכים על אלוהים שכך או אחרת נסתדר גם מבחינה כספית". לא לוחצים לקבלת תרומות, לא נותנים כבוד מיוחד למי שתורם, לא מבדילים בין מי שתרם למי שלא. אם מישהו תורם מהלב יופי, אם לא נסתדר - כי בעצם מי שעושה הכל בעולם זה אלוהים, לא האנשים. במצב רוחני טוב - נהיה קשורים גם לרוח הקודש שתדאג כך או אחרת שיהיה בסדר. ושכל אחד ישמור על עצמו שלא יהיה קמצן - כי אין שום תורה רוחנית גדולה, שתטען שקמצנות זה משהו טוב. זה כבר יותר ברור שזה גישה רוחנית, עם פחות מגמה ודגש על החומר, שהוא חלק מהחיים. כמובן יש שדרגות ביניים