מדוע בחרת לעסוק במשפטים?

מדוע בחרת לעסוק במשפטים?

אני שואל ברצינות... :) שאלתם עצמכם פעם את השאלה הזאת? מעניין מה התשובות שעניתם לעצמכם..... (אני שאלתי את עצמי למה בחרתי במשפטים..... ועדיי ולא מוכן לתת תשובה.. נראה לי רק משום שאין מתמטיקה.... ואפשר ללמוד גם בלי להגיע לרוב ההרצאות (במכללה)).. אז... מדוע בחרת דווקא במשפטים?
 
פשוט...

את/ה רוצה את התשובה האמיתית או הבצחוק? פשוט, תמיד הרגשתי שאני יכולה לענות במקום אחרים על מה ששואלים אותם, בצורה יותר טובה, ושאני רואה איפה המחלוקת האמיתית ובמקום שאנשים צועקים אחד על השני ללא תכלית, ושאני יודעת מה צודק, ושאני יכולה לייצג היטב שתי עמדות מנוגדות אם רק יתנו לי הזדמנות... ואולי העיסוק במשפטים בחר בי, בעצם, כי אני כזאתי מילדות.
 
הסיפור שלי...

הסיפור שלי הוא הרבה יותר מורכב, אבל תמיד ידעתי שזה מה אני רוצה ללמוד, גם ביום הראשון של הלימודים בפקולטה לרפואה בירושלים: החברות שלי זוכרות (הן רופאות היום) שאמרתי להן ביום הראשון ללימודים שאני רוצה ללמוד משפטים... אז צחקו עליי ואמרו לי שמשפטים לומדים בהדסה הר הצופים, ואני נמצאת בקמפוס גבעת רם. בסוף- אחרי כעשר שנים נוספות הגשמתי את מה שתכננתי והפכתי להיות גם עורכת דין. לגבי הסיבות המהותיות: נראה לי שהתיאור של חיותה מתאים גם לתחושתי.
 

מנתח

New member
שאלה מאד מעניינת

כמי שלא מעט מחבריו עושים או עשו הסבה למשפטים, גם אותי זה מסקרן. משום מה רבים מהרופאים שעשו גם תעודת עו"ד עוסקים כיום רק במשפטים ולא ברפואה. יחסית לכמות השנים וההשקעה הנדרשת מרופא, זה מעורר לא פעם שאלה למה למכתכילה ללכת ללמוד רפואה, ואם כבר למדת, למה עזבת את המקצוע לחלוטין? הלא כדי לקבל את הדוקטורט והרשיון היה עלייך לעסוק במקצוע שנה לפחות (אולי יותר, אם המשכת). מה גרם לך ללכת מראש לגבעת רם? מה גרם לך לעזוב? פשוט מסוקרן. תודה.
 
מסקרן...

שלום למנתח, לפעמים בנקודת זמן עושים בחירה מסויימת ומוותרים על דרך אחרת: ואז מגיעה הנקודה שבה צריך להחליט... אני החלטתי שמתאים לי
לשלב בין שני המקצועות.
 

מנתח

New member
עדיין סקרנות.

מה היה לך יותר מענין במשפטים? מה דחה אותך ברפואה? עשיתי אתמול סקר קטן בקרב אילו שאני מכיר שבחרו בדרך זו: אחת ענתה לי שזו רשת בטחון, כי אינה יכולה לחזות כמה עבודה תהיה לה כרופאה מומחית, וחוץ מזה זה יאפשר לה לפרוש לעבודה עצמאית שימאס לה לעבוד כמו חמור...אבל היא עדיין עובדת כרופאה. חבר אחר שעזב אמר שלרפואה אין עתיד לדעתו ושהוא מעדיף להיות בצד התובע במקרה של משפט, כשם שהוא מעדיף להיות בצד הרופא במקרה של מחלה... חבר אחר, אמר שנמאס לו מתנאי העבודה ומהאוכלוסייה מולה הוא עובד, לכן עזב, ומשפטים היה רק מוצא נוח וקל עבורו. אחד אחר אמר כי הכסף משך אותו ויותר קל לעשות כסף במשפטים כרופא לשעבר. מכרה אחרת שעשתה את זה בגיל מבוגר התייחסה לזה כאל הרחבת אופקים גרידא, בנסיון להגן יותר על הרפואה מבתי המשפט.... מה שלא תהיה תשובתך, השכלתי. פעם צחקנו על כל מי שעזב והגדרנו את העוזבים כלוזרים. כיום אני חושב שהלוזרים הם דווקא אנחנו....
 
אני מראש ...

אני מראש הגעתי לרפואה כשבעצם רציתי ללמוד משהוא אחר... כך שבעצם אין כאן עניין של דחיה אלה פשוט ההכרה שכל אחד צריך לעשות מה שהכי מעניין אותו. חוץ מזה : למה אתה חושב שהלוזרים הם הנותרים במקצוע? זה די עצוב לשמוע...
 
למעלה