מדהים.

Elsewhere

New member
מדהים.

איך ברגע שהרחקתי אותו ממני הוא התקרב לאנשים שקרובים אליי. אני שונא את אי-היכולת להתנתק ממנו.
 

lollapalooza

New member
העניין עם ניתוק רגשי

זה שאין לך שליטה על כמה זמן לוקח לזה לקרות. גם אם אתה מרגיש לפעמים ש"עבר יותר מדי זמן". בעיני אין דבר כזה יותר מדי, ואני אישית בן אדם מאוד רגיש ולוקח לי המון זמן להתגבר על חוויות מסוימות, או תחושות שנשארו בי בעקבות חוויה כזו או אחרת. אבל למדתי שלא להסתכל על זה כדבר רע אלא כמצב קיים שצריך ואפשר להשלים איתו. ובמקרה שלך, להשלים עם זה שצריך לעבור תהליך של "החלמה". וגם אם הוא נמשך יותר זמן משחשבת, זה לא אומר שהוא לא ייגמר או שמשהו לא בסדר. ולהתנתק ממישהו רגשית, זה קשה. במיוחד אם זה מישהו שהיית קרוב אליו ושנתת לו להתקרב. מה שחשוב זה לעשות את ההפרדה- הוא קרוב לאנשים שקרובים אליך? יופי להם. שלא ידברו על זה איתך. שלא יזכירו אותו, אם יש להם קצת טקט. ובעיני גם לבקש "אל תזכירו אותו כשאתם מדברים איתי" זה הרבה יותר מלגיטימי. תשלים עם זה שצריך לחכות ושיעבור זמן, וגם הניתוק הזה יבוא
.
 

Elsewhere

New member
הניתוק הרגשי קיים.

זה לא שכואב וזה לא שעושה רע. זה לא שלראות אותו או לשמוע עליו גורם לי לפרוץ בבכי תמרורים כי זה מזכיר לי דברים שהכאיבו לי בעבר. זה שפשוט מעצבנת אותי העובדה שלמרות שאני בחרתי להתנתק ממנו, אני לא באמת יכול לעשות את זה.
 

lollapalooza

New member
אם זה מחזיר אותך לדברים מכאיבים,

אז הניתוק הרגשי עדיין לא ממש קיים... וזה בסדר, נראה לי. גם אצלי זה קורה לפעמים, שגם אחרי שמתגברים ועוברים ומתנתקים פתאום קורה משהו שזורק אותך לאיזה זכרון של משהו כואב. אני מניחה שבשלב מסוים גם זה עובר. בחרת להתנתק כי לא להיות מנותק היה עושה לך רע, זה לא אומר שיהיה לך בהכרח טוב עם הניתוק הזה במהירות, או לפי קצב מסוים שאתה מגדיר כ"מספיק". בסופו של דבר, עדיף לך עם הנתק, כי זה מה שיותר טוב בשבילך, אבל כדי להגיע לתחושה הלגמרי שלמה של סוף ושל מצב שבו לא יבואו דברים שיזכירו לך את מה שרע או את מה שהיה כואב, צריך לתת לעצמך זמן, ושוב, לנסות ולהימנע כמה שיותר מלהפגש עם הדברים האלה שמזכירים לך. אם זה כשמישהו מדבר עליו או כל דבר אחר שאפשר למנוע.
 

Elsewhere

New member
המ.

"זה לא שכואב וזה לא שעושה רע. זה לא שלראות אותו או לשמוע עליו גורם לי לפרוץ בבכי תמרורים כי זה מזכיר לי דברים שהכאיבו לי בעבר." דגש ענקי על ה"לא" ששם?
 

lollapalooza

New member
כן, לפעמים אני עילגת.

ובעיקר כי זה מאוד הסתדר לי עם ההקשר של כל מה שכתבת. אז שאלה- באיזה מובן בדיוק אתה מרגיש שאתה לא יכול להתנתק? מהבחינה הזו שהוא עדיין חבר של החברים שלך, או שיש עוד משהו?
 

Elsewhere

New member
בדיוק זה.

אני יכול לבחור לנתק אותו ישירות ממני, אבל הוא ימשיך להיות קשור אליי באלף ואחת דרכים אחרות. וזה מכעיס, זה מעצבן, זה מציק.
 

lollapalooza

New member
נכון.

מפריע לך שהחברים שלך מדברים עליו, או רק הידיעה שהוא חבר שלהם? כי אמ, לבקש שלא ידברו עליו לידך זה לגיטימי וזה עוזר, אבל אם הם לא מזכירים אותו כשהם איתך ועדיין רק הידיעה עושה לך רע, זה כבר עניין שצריך לטפל בו אחרת. אם זה להתרגל, אם זה להשלים ואם זה, במקרה מאוד קיצוני, לא לדבר איתם (לא משהו שהייתי חושבת שהוא רצוי, ודיברנו על זה פעם).
 
למעלה