מדברי ימי ישראל
עוד בתקופת רבי משה סופר בעל החת"ם סופר אשר מצודתו היתה פרושה על פני מדינות הונגריה ואוסטריה, החלו ניצני הרפורמה להכות שורשים ולכרסם בחומת היהדות המקורית והמסורתית. בשעה שבעל החת"ם סופר ישב בפרשבורג ועמל לבצר חומת היהדות ולהחדיר, לטהר ולקדש תודעת התורה לערים ועיירות. התבצר לו בעיר אראד 'רב מטעם' אהרן חורינער שכונה (בראשי תבות א'הרן ח'ור'ינער) 'אחר'. הוא היה ראש וראשון לרבנים סוטים, ושניצל מעמדו כ'רב מטעם' הרשמי היחידי בכל הונגריה, להרוס ולהריב. הוא לא היה בודד. כמו היום מנסים לגייס ולמסיין בפורומים שונים ובכל מיני דרכים שונות, כן אז, הוא גייס לעצמו עוזרים בדמות 'שועלים קטנים מחבלים כרמים' (שיר השירים ב. טו) כדמותו שלו עצמו חורינער הנמרץ והשחצן. פרט חשוב לציון הוא שהממשלה ההונגרית על אף תמיכתה ואהדתה הגלויה בתנועה הריפורמית סירבה בכל תוקף להעניק הכרה רשמית לקהילה זו. הנימוק היה אופייני ומאלף לעצמו: אמנם אין מניעה לכל קבוצה להתארגן במסגרת קהילה עצמאית ונפרדת, אבל עצם התיחסותה של קהילה מעין זו ליהדות, מהווה זיוף צורם ופוגע לכל מה שמזוהה עם המושג 'יהדות', ואין הממשלה מוכנה לתת גושפנקא חוקית לזיופים ולזייפנים... פטירת בעל החת"ם סופר נתן לחורינער לחשוב כאילו ניתן לו ולמתפרצים למיניהם, אור ירוק. סייע בידם נאומו של אטוואש באסיפה הלאומית ההונגרית למען מתן שויון זכויות ליהודים. כי האמנציפציה היתה קשורה כשלהבת בגחלת, ביצירת אוירה נוחה לתיקונית בדת ובמסורת ישראל. הך קטיגור מחד: מאראד עלה והתפשט על פני כל הונגריה צל קודר ומאיים של התפרקות והפקרות, קולם של החפצים 'לתקן' תורת ישראל. וקח סניגור מאידך: אור תורה וטהרה בקע מפרשבורג, שם השפעת הריפורמים היתה מוגבלת ביותר. מספרם היה מועט ביותר והרוב המכריע של האוכלוסיה היה שומר תורה ומצוות. הקומץ הקטן של הריפורמים לא היה עשוי מעור אחד. בדבר אחד בלבד הם היו מאוחדים, רצונם להידמות לכל הגויים ולמנהגיהם. הם הצליחו ללכוד ברישתם תלמיד חכם שפרש בשם בער אופנהיים. הוא אף חיבר ספר בשם 'מי באר'. שעל ספר זה התבטא בעל החת"ם סופר לא נשתה מי באר (במדבר כ. יז). המשך המאמר בהזדמנות אי"ה.
עוד בתקופת רבי משה סופר בעל החת"ם סופר אשר מצודתו היתה פרושה על פני מדינות הונגריה ואוסטריה, החלו ניצני הרפורמה להכות שורשים ולכרסם בחומת היהדות המקורית והמסורתית. בשעה שבעל החת"ם סופר ישב בפרשבורג ועמל לבצר חומת היהדות ולהחדיר, לטהר ולקדש תודעת התורה לערים ועיירות. התבצר לו בעיר אראד 'רב מטעם' אהרן חורינער שכונה (בראשי תבות א'הרן ח'ור'ינער) 'אחר'. הוא היה ראש וראשון לרבנים סוטים, ושניצל מעמדו כ'רב מטעם' הרשמי היחידי בכל הונגריה, להרוס ולהריב. הוא לא היה בודד. כמו היום מנסים לגייס ולמסיין בפורומים שונים ובכל מיני דרכים שונות, כן אז, הוא גייס לעצמו עוזרים בדמות 'שועלים קטנים מחבלים כרמים' (שיר השירים ב. טו) כדמותו שלו עצמו חורינער הנמרץ והשחצן. פרט חשוב לציון הוא שהממשלה ההונגרית על אף תמיכתה ואהדתה הגלויה בתנועה הריפורמית סירבה בכל תוקף להעניק הכרה רשמית לקהילה זו. הנימוק היה אופייני ומאלף לעצמו: אמנם אין מניעה לכל קבוצה להתארגן במסגרת קהילה עצמאית ונפרדת, אבל עצם התיחסותה של קהילה מעין זו ליהדות, מהווה זיוף צורם ופוגע לכל מה שמזוהה עם המושג 'יהדות', ואין הממשלה מוכנה לתת גושפנקא חוקית לזיופים ולזייפנים... פטירת בעל החת"ם סופר נתן לחורינער לחשוב כאילו ניתן לו ולמתפרצים למיניהם, אור ירוק. סייע בידם נאומו של אטוואש באסיפה הלאומית ההונגרית למען מתן שויון זכויות ליהודים. כי האמנציפציה היתה קשורה כשלהבת בגחלת, ביצירת אוירה נוחה לתיקונית בדת ובמסורת ישראל. הך קטיגור מחד: מאראד עלה והתפשט על פני כל הונגריה צל קודר ומאיים של התפרקות והפקרות, קולם של החפצים 'לתקן' תורת ישראל. וקח סניגור מאידך: אור תורה וטהרה בקע מפרשבורג, שם השפעת הריפורמים היתה מוגבלת ביותר. מספרם היה מועט ביותר והרוב המכריע של האוכלוסיה היה שומר תורה ומצוות. הקומץ הקטן של הריפורמים לא היה עשוי מעור אחד. בדבר אחד בלבד הם היו מאוחדים, רצונם להידמות לכל הגויים ולמנהגיהם. הם הצליחו ללכוד ברישתם תלמיד חכם שפרש בשם בער אופנהיים. הוא אף חיבר ספר בשם 'מי באר'. שעל ספר זה התבטא בעל החת"ם סופר לא נשתה מי באר (במדבר כ. יז). המשך המאמר בהזדמנות אי"ה.