מגש הכסף - לא קשור לשמיעה

בועת sabon

New member
מגש הכסף - לא קשור לשמיעה

אבל קשור לכולנו, לדעתי. במקום שבו גדלתי מקריאים את השיר הזה בכל שנה ביום הזיכרון. והארץ תשקוט, עין שמים אודמת תעמעם לאיטה על גבולות עשנים ואומה תעמוד - קרועת לב אך נושמת לקבל את הנס האחד, אין שני. היא לטקס תיכון. היא תקום למול סהר ועמדה, טרם-יום, עוטה חג ואימה. אז מנגד יצאו נערה ונער ואט אט יצעדו הם אל מול האומה. לובשי חול וחגור, וכבדי נעליים בנתיב יעלו הם הלוך והחרש. לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים את עקבות יום הפרך וליל קו האש. עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע, ונוטפים טללי נעורים עבריים דום השניים ייגשו, ועמדו לבלי נוע. ואין אות אם חיים הם או אם ירויים. אז תשאל האומה, שטופת דמע וקסם, ואמרה: מי אתם? והשניים שוקטים, יענו לה: אנחנו מגש הכסף שעליו לך ניתנה מדינת היהודים, כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל, והשאר יסופר בתולדות ישראל. כתב: נתן אלתרמן. שלא נשכח למי אנחנו חייבים את חיינו כאן כעם חופשי. יום זיכרון קל וחג עצמאות שמח לכולכם.
 
כמה פאתוס...

למרות המילים היפות, השיר לדעתי די התיישן. נראה לכם שהנוער היום יסכים להיות מגש הכסף של מדינת ישראל?
 

בועת sabon

New member
לדעתי יש עדיין מקומות שמקריאים את השיר הזה

ביום הזיכרון. הנוער של היום הוא לא הנוער של פעם, זה נכון, ולמרות שזה נכון זה נאמר על כל דור ותמיד מעצבן את הנוער לשמוע את המשפט הזה. ואף על פי כן יש גם היום,במקומות מסויימים בארץ ובעולם, נוער שיש לו ערכים כאלה ומוכן למסור את נפשו למען הגנת המדינה. ההוכחה לכך היא, לדעתי, בעצם 63 שנות קיומנו בתוך איזור עויין כל כך.
 
למעלה